בעקבות הכרזתה אמש של השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, על כך שאסון הזפת הוא ״טרור אקולוגי שבוצע על ידי איראן״ והספינה ״אמרלד״ היא זו שאחראית לזיהום הנפט שפגע בחופי ישראל, בארגון הסביבה גרינפיס מפרסמים פרטים חדשים אודות מיכלית נפט איראנית נוספת שחגה באזורינו סמוך לכתם הנפט החשוד כמקור הזיהום שםגע בחופי ישראל, ומבקרים בחריפות את התנהלותה של השרה להגנת הסביבה גמליאל.

״קביעתה של השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל לפיה פשע הזפת על חופי ישראל הוא "מעשה טרור של איראן" היא שערורייתית וחסרת בסיס עובדתי בשלב זה. בכך השרה ממעיטה בערכה של התופעה המוכרת והרחבה של זיהום הים ההרסני משפיכות נפט על ידי ספינות. התנהלותה של השרה בנושא, נודפת ריח רע של תעמולת בחירות וניסיון לצבור הון פוליטי על חשבון האסון האקולוגי החמור תוך פגיעה באמינותה של ישראל בזירה הבינלאומית ובפרט באמינותו של המשרד להגנת הסביבה״. מסרו מטעם גרינפיס

לאחר שהוגשה בתחילת החקירה בנוגע ל״אסון הזפת״ בקשה להטיל צו איסור פרסום על פרטיה, גרינפיס ישראל בשיתוף יחידת החקירות של גרינפיס גרמניה ויחידת המיפוי הבינלאומית של ארגון הסביבה הגדול בעולם פתחו בחקירה עצמאית של הפשע האקולוגי. זאת על מנת למנוע טיוח של המקרה ולפרסם מידע בנושא מטעם גוף עצמאי, בלתי תלוי ובעל ניסיון רב בחקירות אירועים מסוג זה.

כעת מדגישים ֿבגרינפיס שבהחלט ייתכן שספינת האמרלד היא האחראית לזיהום שפגע בישראל ואף שהיא ביצעה פעולת טרור, אך קביעה כזו בשלב הנוכחי הינה קביעה בלתי מבוססת ופרסומה הינו מעשה חסרת אחריות. 

אלו ההסברים לפי גרינפיס מדוע לא ניתן לקבוע בשלב זה כי מדובר באירוע ״טרור אקולוגי״

  1. ראיות נסיבתיות לגבי מקור הזיהום

בכל חקירה של אירוע מסוג זה של שפך נפט, הדרך היחידה לאשש באופן ודאי שספינה כלשהי היא מקור הזיהום, היא על ידי הצלבת דגימות מעבדה של ההרכב הכימי של הנפט או במקרה של ישראל של דגימת הזפת מהחופים לבין דגימות של החומרים שהאונייה נשאה עימה. לפי הפרסומים החקירה לא כללה פעילות זו אלא נעשתה על ידי אלימנציה בלבד. יתרה מכך, הגופים במדינת ישראל שיכלו לדאוג לדגימה כזו לא עורבו בתוך החקירה. כמו כן לא פורסמו ממצאי בדיקות הזפת שנדגמה בחופים על ידי המשרד להגנת הסביבה. 

רק דגימת מעבדה של החומרים תאפשר לקבוע באופן וודאי שמיכלית הנפט ״האמרלד״ היא האשמה בשפיכת הנפט במי הים התיכון. אנו קוראים להתחיל לאלתר הליכים לחקירה בינלאומית בנושא.

  1. מיכליות נפט איראניות רבות מפליגות באגן המזרחי של הים התיכון

בשל הקרבה לתעלת סואץ ישנה תנועה ערה ביותר של ספינות משא ומיכליות נפט בפרט באגן המזרח בתיכון ואכן מספר האוניות החשודות בפשע האקולוגי מלכתחילה עמד על עשרות. בין המיכליות שעוברות בתעלת סואץ ישנן גם מיכליות איראניות הפועלות בגלוי ויוצאות מאיראן. 

במשך שנים מיכליות נפט איראניות חולפות בתעלת סואץ כשהן למעשה מבריחות נפט ותוצריו לסוריה תוך שבירת העיצומים (אמברגו) שהוטלו על איראן ועל סוריה. השיטה בהן ספינות אלו פועלות, מוכרת אף היא ודומה בדיוק לאופן בו ״האמרלד״ פעלה: כיבוי מערכת הAIS (מערכת הניטור הימי שלהן) מעט אחרי שהן נכנסות לים התיכון דרך מצרים. מאוגוסט 2018 עד יולי 2019 סוריה קיבלה בשיטה זו כ- 17 מיליון חביות נפט גולמי מאיראן.

גרינפיס זיהו במהלך חקירתם מיכלית נפט איראנית נוספת מלבד האמרלד (שהיא כאמור ספינה לובית שיצאה מאיראן) בשם ״רומינה״. הרומינה היא ספינה שנושאת את דגל איראן ומנוהלת על ידי חברה שיושבת בלבנון. הרומינה סומנה בעבר על הרשויות האמריקניות כספינה שהפרה את האמברגו הבינ״ל על סוריה. מיכלית נפט זו נצפתה באזורינו כבר בנובמבר 2020 וכעת גם סמוך למקור שפך הנפט בים התיכון שזוהה על ידי המשרד להגנ״ס ב-5 לפברואר. הרומינה יצאה מאיראן ב-25 לדצמבר חצתה את תעלת סואץ ב-9  לינואר ולאחר מכן כיבתה את מערכת הניטור שלה (AIS), האות הבא שלה היה ב-4 בפברואר סמוך לאזור שפך הנפט שזיהה המשרד להגנת סביבה ב-5 לפברואר וב-10 לפברואר חצתה בחזרה את תעלת סואץ. כלומר עקבותיה אבדו בין ה-9 לינואר עד ל-4 בפברואר. זו אינה הפעם הראשונה שמיכלית הנפט האיראנית פועלת כך.

לכן נוכחות מיכליות נפט איראניות כשלעצמה איננה דבר חריג ולא מהווה אינדקציה לפעילות טרור

  1. שכיחותם של אירועי זיהום ושפיכת נפט על ידי ספינות משא בים 

שפך נפט בים על ידי מיכליות הינו דבר שבשגרה, גם אם לרוב הזיהום קורה בלב ים והשפעתו על החופים קטנה בהרבה ממה שנצפה בחופי ישראל בשבועות האחרונים. מלבד החמורים ביותר, ישנה שגרה של זיהום הים בנפט על ידי מיכליות במגוון שיטות. אסון הזפת הוא ללא כל ספק פשע סביבתי שכן גם אם מדובר בתקלה טכנית, היה על האוניות להודיע על כך מבעוד מועד ובכך לאפשר את מזעור הפגיעה. בכל מקרה אין כל בסיס עובדתי לכך שמדובר בפעילות טרור מלבד ארץ מוצאה של הספינה. מדובר בהתמקדות בטפל ולא בעיקר, שכן הבעיה האמיתית כאן היא ההפקרות שחוגגת בתחום של הפקה ושינוע של דלקים פוסילים, כאשר הפיקוח על חברות ועל ספינות משא ומיכליות לוקה בחסר והים התיכון הופך לפח האשפה של תעשיית הנפט והגז. 

זיהום הים כתוצאה מהפקה ושינוע של דלקים פוסילים הינו דבר שכיח 

סוף

למידע נוסף: 

אודי אבני דובר גרינפיס ישראל 

 0544724256

אני רוצה לעזור