במהלך הפסח הסתיימו הדיוניים הרביעיים על אמנת הפלסטיק הבינלאומית ונשאר עוד דיון אחד אחרון שיהיה בקיץ הקרוב בקרואטיה.
אמנת הפלסטיק היא הזדמנות היסטורית של העולם להתגייס לפתור את משבר הפלסטיק שמתגלה כאחד הסכנות הגדולות לאדם ולסביבה. חברות הדלקים והפטרוכימיה, המרוויחות הגדולות מתעשיית הפלסטיק, עושות כל מה שהם יכולות כדי להפוך את האמנה לחלשה, כזו שמתעסקת רק במיחזור וניהול פסולת ותאפשר להם להמשיך לייצר ואף להגדיל את הייצור של כמויות הפלסטיק שצפויות לשלש את עצמן עד 2060.
ישראל לוקחת חלק בדיונים על האמנה, היא אפילו הצטרפה לפני מספר חודשים ברוב חגיגיות לקואליציות המדינות השאפתניות. למרות שמדענים מכל רחבי העולם קובעים כי לא ניתן יהיה להתמודד עם משבר הפלסטיק העולמי ללא הגבלות על כמויות הייצור של הפלסטיק, ישראל כרגע נמנעת מלהצטרף למדינות שדורשות שהאמנה תתייחס גם לצמצום הייצור. ישראל בוחרת לחכות לראות לאן נושבות הרוחות במקום לצעוד קדימה עבור האנושות והסביבה.
גרינפיס, יחד עם מספר ארגוני סביבה ובריאות דורשים מישראל להצטרף ליתר המדינות שחתמו על ההצהרה הדורשת מהאמנה לקבוע יעדים לצמצום הייצור של הפלסטיק. מיחזור לבדו לא יוכל לעולם להוציא אותנו ממשבר הפלסטיק.
