בעוד ימים ספורים יחגגו הישראלים את יום העצמאות. לצד ספריי קצף וזיקוקים, נראה שאין חגיגה ישראלית ללא ההתכנסות המסורתית ל״על האש״ ובה בשר. הרבה בשר. מניתוח שערכה החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות לקראת יום העצמאות ה-75, עלה כי צריכת בשר הבקר לנפש בישראל, עמדה בממוצע בשנת 2022 על 20.9 ק״ג בשנה – נתון מהגבוהים בעולם. עוד עלה מהניתוח כי בשבוע העצמאות, ישנה עלייה של 50% בכמות הבשר הנמכרת ברשתות המזון, עם זינוק של פי שלושה בקטגוריית ״בשר על האש״. מגמה זו נצפית גם בשבוע של ראש השנה ופסח, אז עולה צריכת הבשר ב-30 ו-50 אחוזים בהתאמה.
נתונים מעט עדכניים יותר, מראים כי צריכת בשר בקר לנפש ירדה אמנם ב-12% ב-2023 ועמדה על 17.7 ק״ג, אך ישראל עדיין נותרת בצמרת העולמית של צרכניות הבשר לצד מדינות כארגנטינה, ארה״ב וברזיל. ממוצע צריכת הבשר במדינות ה-OECD לעומת זאת נמוך משמעותית, ועומד על 14.2 ק״ג לנפש – כ-3.5 ק״ג פחות מהצריכה הממוצעת לנפש בישראל. מעניינת במיוחד העובדה שהישראלים צורכים הרבה יותר בשר גם ביחס לעצמם: צריכת הבשר ב-2023, הייתה גבוהה ביותר משליש מצריכת הבשר ב-2015, אז עמדה הצריכה על 13.3 ק״ג לאדם בלבד.
מאחוריי המנגל הישראלי
נתוני הצריכה הגבוהים של בשר בקר בישראל, מדינה קטנה וצפופה, מעידים על כך שמרבית הבשר שהישראלים צורכים מגיע ממדינות אחרות. נכון ל-2023, רק 30% מהבשר הטרי בישראל מקורם בעדרים מקומיים ומשק החלב, ו-70% מגיעים מייבוא עגלים מאירופה ואוסטרליה, מה שמכונה ״המשלוחים החיים״. פרט לבשר הטרי (43%), מקורם של 57% הנותרים הם בבשר מצונן (17%) וקפוא (40%), המגיע לישראל לאחר שחיטה. בקטגוריה זו, מובילות ללא עוררין מדינות דרום אמריקה עם 65% מהבשר המצונן המיובא מארגנטינה, ברזיל ואורוגוואי, ו-94% מהבשר הקפוא המיובא מברזיל, ארגנטינה, פרגוואי ואורוגוואי.
אי אפשר לדבר על בשר, במיוחד מדרום אמריקה, מבלי לדבר על יצרנית הבשר הגדולה בעולם, JBS. ענקית הבשר העולמית הממוקמת בסאו פאולו, שנייה רק ל"נסטלה" במכירותיה השנתיות. הבנק הלאומי הברזילאי לפיתוח כלכלי וחברתי מחזיק ביותר מחמישית בחברה, המעסיקה כמעט 250,000 עובדים במאות יחידות ייצור ב-15 ארצות. את תוצרי הבשר והעור שלה ניתן למצוא במעל 270,000 עסקים ביותר מ-190 מדינות. במילים אחרות, בכל מקום.
תחקיר גרינפיס שפורסם במרץ 2021, מצא כי לפחות ל-14 מפעלים לעיבוד בשר השייכים לחברת JBS ומתחרותיה המובילות בברזיל, Marfrig ו-Minerva, הגיע בקר מחוות האחראיות באופן ישיר על שריפת הפנטנל, אזור הביצות הגדול בעולם ש-30% ממנו נשרפו בשנת 2020. הפנטנל, פרט להיותו אחד המקומות היפים על פני כדור הארץ, הוא בעל חשיבות אקלימית אדירה: המחזורים הקבועים של שטפונות ויובש מספקים בתי גידול מגוונים ובהם אגמים, ביצות קבועות וסוואנות מוצפות עונתיות, לכולם חלק חיוני בספיחת פחמן מהאטמוספירה. כמו כן, הפנטנל מהווה בית חיוני ליגוארים ולעשרות אלפי מינים מהחי והצומח, מתוכם מצויים 12% ממיני היונקים בסכנת הכחדה.
תיעוד גרינפיס התחקה אחר שרשראות האספקה של יצרניות הבשר הגדולות משלב גידול הבקר בפנטנל, משלוחי הבקר לבתי המטבחיים ומשם לייצוא לשווקים הבינלאומיים לחברות ענק בתעשיית המזון כמו מקדונלד'ס, בורגר קינג, הקבוצות הצרפתיות קרפור וקזינו וכן גם לשוק הישראלי על ידי יבואנים ישראלים מוכרים כמו ״נטו״, ״בלדי״ ו״שילה״ שאת מוצריהם ניתן למצוא גם ברשת שיווק המזון הגדולה בישראל, שופרסל. המספרים לא הותירו מקום לספק: בין ה-1 בינואר 2019 וה-31 באוקטובר 2020, עמדו ההכנסות מייצוא בשר בקר ממתקנים הקשורים לחוות גידול בפנטנל, על 2 מיליארד דולר. בתקופה זו נשלחו לנמלי חיפה ואשדוד כמעט 10,000 טון של בשר בשווי 51 מיליון דולר, מ-4 מפעלים בבעלות JBS. כך, בלא יודעין, תמכה צריכת הבשר הגבוהה של הישראלים בהרס אחת מהסביבות הטבעיות החשובות והייחודיות בעולם.
חורבן היערות ממשיך כסדרו
כבר ב-2009, נחשף העולם לממדי ההרס הסביבתי האדיר ש-JBS אחראית לו באמזונס, לאחר פרסום דוח של גרינפיס בינלאומי. אותו דוח חשף כי פליטות הפחמן השנתיות של החברה הן כמחצית מפליטות הפחמן השנתיות של ענקיות אנרגיה דוגמת אקסון מובייל, Shell או BP, וכי תעשיית הבשר באמזונס אחראית לבדה לכ-14% מבירוא היערות בעולם בכל שנה – מה שהפך אותה לגורם עולמי מוביל להרס יערות. גרינפיס המשיך לנטר את פעילות החברה, אך למרות פרסום דוחות נוספים והתחייבות פומבית של JBS להוציא את בירוא היערות באמזונס משרשראות האספקה שלה עד סוף 2025 – JBS ממשיכה בשלה. תחקיר עדכני של יחידת התחקירים של גרינפיס, Unearthed, בשיתוף ״The Guardian״ ו-״Reporter Brasil״, חושף כי חברת JBS נכשלת פעם אחר פעם בהבטחותיה לעצור את כריתת היערות באמזונס – ואת המנגנונים בהם היא משתמשת כדי להלבין וליירקק את הפעילות ההרסנית שלה.
התחייבותה של JBS, עליה חזר ב-2023 האחראי על קיימות בחברה, ג׳ייסון וולר, בשימוע שנערך בעניין מעורבותה בהרס יערות האמזונס בוועדת הכלכלה של הסנאט האמריקאי, כוללת הימנעות מחוות גידול הנמצאות על שטחים שבוראו לאחר 2008 באופן חוקי ובלתי-חוקי. יעדים אלה אינם מאפשרים לחברה לקבל בקר ממגוון גדול של חוות איתן היא עובדת עד היום. אולם בראיון לעיתון רויטרס מוקדם יותר השנה, טען וולר כי התחייבותה של JBS לאפס את פליטות גזי החממה שלה עד 2040 ״מעולם לא הייתה הבטחה״ והביע ספק ביכולתה לעמוד ביעד אפס בירוא שהציבה, שכן ״אין ביכולתה לשלוט כיצד החוות פועלות״. באופן לא מפתיע, JBS הביעה את תמיכתה ב״שינויים וולונטריים״ של החוואים, המספקים לה בשר מחוות שפעם היו יער גשם פועם ומשגשג.
תחקיר גרינפיס שפורסם בגרדיאן ב-17 לאפריל השנה, מראה כי JBS ממשיכה לרכוש בקר מאזורים שנכרתו בהם יערות באורח בלתי חוקי, תוך שימוש בשיטה של ״הלבנה״ – מעבר של עגלים דרך חוות "נקיות" במטרה לטשטש את מקור גידולם. עדויות של עשרות חוואים חושפות כיצד הפרות נרשמות מחדש, תעודות מונפקות למראית עין, ולעיתים, כך לטענת חלק מהחקלאים, הדבר נעשה בידיעת החברה עצמה. על פי חלק מהעדויות, JBS אף עזרה לחוואים להגיש מסמכים המכשירים את חוותיהם על אף שהן נמצאות על שטחי יער מבוראים. הדוחות מלווים בנתוני לוויין, המצביעים על לפחות 3,240 קמ״ר של יערות שאבדו באמזונס מאז 2009 – שטח הגדול יותר מפי שניים מגוש דן – ומקושרים ל-17 מתוך 21 מבתי המטבחיים הפעילים של החברה באזור.
מעבר לחורבן הסביבתי, מהלכים אלה מטרידים במיוחד לאור כוונתה של JBS להנפיק את מניותיה בבורסת ניו-יורק, ולשנות את הרישום הרשמי של מטה החברה מהמטה הנוכחי בברזיל להולנד. אין כל ספק כי מהלכים אלו הם ניסיון למתג את החברה מחדש באופן שיסתיר את האחריות האמיתית שלה להרס סביבתי רחב היקף, הפוגע באקלים הגלובלי, במגוון הביולוגי ובקהילות המקומיות באמזונס. למעשה, נראה כי JBS הטעתה את משקיעיה באופן מכוון, עם יעדים סביבתיים שהיא מעולם לא תכננה לעמוד בהם.
JBS לא לבד
חברת הבשר הענקית אינה האשמה היחידה בהסבת מערכות אקולוגיות ייחודיות וחיוניות לשטחי מרעה ובתי מטבחיים. תחקיר גרינפיס ארגנטינה וגרינפיס ישראל משנת 2019, חשף את הקשר הישראלי להרס יערות הגראן צ׳אקו, היער השני בגודלו בדרום אמריקה לאחר יערות האמזונס. היער מהווה בית ל-4 מיליון בני אדם, 3400 מיני צומח, 500 מיני ציפורים, 150 יונקים, 120 זוחלים, 100 מיני דו-חיים ולכ-20 היגוארים האחרונים שנותרו בו – החתול הגדול ביבשת אמריקה והשלישי בגודלו בעולם.
בתחקיר נמצא כי תאגיד הענק החקלאי קרסוד (Cresud), בבעלותם של האחים אדוארדו ואלחנדרו אלשטיין, אחראי בתקופה של 20 שנה לכריתת עצים בהיקף של 1.2 מיליון דונם ביער הגשם צ'אקו שבצפון ארגנטינה, עבור הקמת בתי מטבחיים ותעשיות חקלאיות לגידול בקר וסויה להאכלת משק חי – שטח גדול פי 23 משטחה של תל-אביב. אדוארדו אלשטיין הוא אחד ממחזיקי השליטה ברשת שיווק המזון הגדולה בישראל, שופרסל, בה שווק הבשר מבתי המטבחים והחוות של אלשטיין שקמו על חורבות יער הצ'אקו.
כמו ביערות האמזונס בברזיל, תעשיות הבשר והחקלאות ממשיכות לחולל הרס אקולוגי בגראן צ׳אקו וביערות נוספים: לפי ניתוח לוויני של גרינפיס ארגנטינה, במחצית הראשונה של שנת 2024, עלה בירוא היערות בגראן צ'אקו ב-15% מהתקופה המקבילה אשתקד. הסיבות המובילות להרס זה ממשיכות להיות גידול בקר וסויה. כפי שראינו, ייבוא בשר בקר מברזיל וארגנטינה לישראל, נאמד בעשרות מיליוני דולרים בשנה. מדגם קטן שערכו פעילי גרינפיס ישראל בחודשיים האחרונים, מצא בשר קפוא מיצרניות בדרום אמריקה במרבית רשתות השיווק הגדולות בישראל, בהן שופרסל, קארפור, ויקטורי ומחסני השוק. בהתחשב בעובדה כי אחת הרעות החולות ביותר של תעשיית הבשר העולמית היא חוסר השקיפות של שרשראות הייצור שלה והקושי להתחקות אחר מקורו האמיתי של הבשר, כמעט מובטח כי בעל כורחם, הישראלים שותפים לפגיעה קשה ובלתי הפיכה ביערות הגשם.
פעולה אישית היא חלק מהפתרון
אל מול המשבר הסביבתי והאתי שמציגה תעשיית הבשר התעשייתית, ובייחוד JBS, חשוב לזכור שלכולנו יש אחריות. צמצום אישי של צריכת בשר, במיוחד בחגים ובאירועים, היא פעולה משמעותית בעלת השפעה אמיתית – על הבריאות שלנו, על בעלי החיים, ועל כדור הארץ. אנחנו בגרינפיס נמשיך להיאבק למען שקיפות, אחריות תאגידית וחקיקה שתבטיח שהבשר הנמכר בישראל אינו נגוע בהרס סביבתי. אבל הדרך אינה מסתיימת שם – הבחירות שאנחנו עושים כצרכנים הן חלק מהמאבק. על כל אחד ואחת מאיתנו מוטלת אחריות אישית: לצמצם את צריכת הבשר, לבחור בחלופות סביבתיות יותר ולהבין שהבחירות שלנו משפיעות באופן ישיר על הסביבה, על הבריאות שלנו ועל עתיד ילדינו.
הגיע הזמן לחשוב מחדש על עצמאות – לא רק במובן הלאומי, אלא גם במובן האישי והסביבתי.
הבלוג נכתב על ידי נועה פרי מגרינפיס ישראל
