הבנה עמוקה של המאבקים הסביבתיים לא יכולה להישאר ברמה של פלסטיק חד-פעמי, ניקיון חופים או אפילו פליטות גזי חממה. ככל שהמחקר מעמיק בהבנת הסיבות והגורמים הנסתרים שהביאו אותנו למשבר האקלימי-אקולוגי שאנו נמצאים בו, אנו מגלים כי הדבר נעוץ במבנים חברתיים, כלכליים ופוליטיים שלעיתים נסתרים מהעין, אך הם אלו שיוצרים את התשתית לזיהום, להרס המערכות אקולוגיות ולמשבר האקלים.
בעשורים האחרונים אנו עדים לתופעה מדאיגה: תהליכי הגלובליזציה, כלכלה קפיטליסטית המסתמכת על צמיחה מתמדת של השוק, החרפת אי-השוויון, מוצרים זולים, פרסום אגרסיבי ועוד, ניסו והצליחו לבסס תפיסה תרבותית המציבה את הצריכה במרכז החיים. תפיסה זו, אותה מקדמים באופן מכוון מגוון תעשיות ותאגידים, נמצאת בבסיס הנטייה התרבותית לרכוש מוצרים באופן מוגזם, מעבר לצרכים האמיתיים שלנו. באופן הפשוט ביותר, המערכת הכלכלית העכשווית זקוקה לכך שנצרוך עוד ועוד, בכדי שהיא מצדה, תוכל להמשיך לייצר ללא גבול.
המהפכה התעשייתית – מהפכה של צרכנות
שורשי צרכנות היתר נעוצים באמצע המאה ה-19, אז החלה המהפכה התעשייתית לשנות את פני החברה והכלכלה, עם המעבר ההדרגתי משיטת ייצור ידנית לשיטת ייצור ממוכנת. שינוי זה הוביל בפעם הראשונה לייצור המוני וזול של מוצרים. עם התפתחות הפרסום והשיווק, ובסיוע מכוון של מדינות שביקשו להזניק את הצמיחה הכלכלית שלהן, נוצרה דרישה עצומה לרכוש מגוון מוצרים חדשים – גם אם אין בהם כל צורך.
אחת הדוגמאות הברורות לכך היא תעשיית הטקסטיל, אשר הפכה לתעשייה ממוכנת ומתקדמת המאפשרת לייצר כמויות אדירות של בגדים זולים, תוך הישענות על ניצול עובדים, ניצול מדינות חלשות וזיהום מאסיבי. תעשייה זו הנקראת היום ״תעשיית האופנה המהירה״, נחשבת לאחת התעשיות הנצלניות והמזהמות ביותר, ומתבססת על מודל כלכלי של צריכת יתר ושיווק אגרסיבי. כך, מערכת משומנת היטב, מעודדת את הצרכנים לקנות הרבה יותר בגדים חדשים ממה שהם באמת צריכים, ואלה – לעיתים קרובות מדי – נלבשים מספר מצומצם של פעמים לפני שהם נזרקים. בחלק מהמקרים, הם אינם נלבשים כלל.
© Kevin McElvaney / Greenpeace
הגלובליזציה של הכלכלה תרמה אף היא לתופעת צריכת היתר: הפערים בין מדינות חלשות שהיו נתונות במשך מאות שנים לשליטה קולוניאלית, לבין מדינות חזקות שצברו את העושר שלהן בזכות ניצול המשאבים האנושיים והטבעיים של מדינות אלה, איפשרו להעביר תעשיות שלמות לייצור במדינות נחשלות. בזכות מעבר זה, יכלו תאגידי ענק להתנער מהמחויבות לסטנדרטים סביבתיים וסוציאליים הקיימים במדינות עשירות, לייצר באופן המוני ובעלות נמוכה במדינות עניות, ולמכור ברווח גדול במדינות המערב. ממדי זיהום הקרקע והמים, בירוא היערות וניצול העובדים במדינות הייצור הלכו וגדלו, בעוד שבמדינות היעד החזקות הוצף השוק במוצרים זולים והתפתחו התרבות והאתוס של צרכנות היתר.
צריכת יתר איננה בלתי נמנעת
משאבי כדור הארץ הם מוגבלים. על מנת להמשיך ולקיים את האיזון האקולוגי הייחודי התומך את החיים האנושיים, עלינו כאנושות להקפיד שאיננו חורגים בניצול המשאבים מגבולות כדור הארץ. ניצול יתר שאינו מאפשר למערכות הטבעיות להתחדש, עלול להביא לקריסתן של המערכות האקולוגיות החיוניות, השלובות זו בזו. לאור זאת, קל להבין מדוע תרבות וכלכלה המתבססות על צמיחה בלתי פוסקת כתוצאה מייצור וצריכה הולכים וגדלים – הן המסלול הישיר לניצול מוגזם והרסני של משאבי הטבע.
ייצור מוצרים דורש משאבים טבעיים כגון מים, אנרגיה וחומרי גלם. לייצור תמיד ישנן השלכות סביבתיות הקשורות לפליטת כימיקלים וזיהום אוויר, מים ואדמה. השינוע הגלובלי של מוצרים וסחורות גורם לזיהום נרחב ולפליטות גזי חממה גבוהות, ולהצטברות כמויות עצומות של פסולת צרכנית הנובעת מצריכה מוגזמת, המזהמת את הקרקע, המים והאוויר. צרכנות יתר משפיעה גם על החברה באופן משמעותי: היבט אחד הוא ניצול עובדים, במיוחד במדינות חלשות, וכן הצטברות פסולת, הן בתהליכי הייצור והן ייצוא פסולת ממדינות עשירות להטמנה במדינות עולם שלישי. היבטים חברתיים אחרים קשורים לתרבות חומרנית בה משגשגים חוסר שביעות רצון מתמדת, פערים חברתיים ודימוי עצמי המבוסס על סמלי סטטוס ונראות צרכנית.
גם אם נצליח במשימה הדחופה של מעבר מאנרגיות מבוססות דלקים לאנרגיות מתחדשות, אם נמשיך לחשוב ולפעול מתוך תפיסה כלכלית-חברתית מבוססת צמיחה וצרכנות יתר, הרי שניצול משאבי הטבע והרס המערכות האקולוגיות יימשך. בשל כך, מאבק אמיתי ואמיץ במשבר האקלים אינו יכול להסתפק בהפחתת פליטות גזי חממה בלבד, אלא בהנעת שינוי כלכלי, חברתי ותרבותי כולל: מעבר מכלכלה מבוססת גידול כלכלי לכלכלה מבוססת שגשוג ורווחה אנושית; התמקדות בחיזוק החוסן הקהילתי והצדק החלוקתי; הטמעת כלכלה מעגלית הנשענת על שימוש חוזר ומיחזור איכותי על פני יצירה מתמדת של מוצרים חדשים, וכן יצירת אתוס חברתי חדש, שאינו כורך את תחושת הערך והמשמעות האישית בצרכנות חומרית.
מה ניתן לעשות?
בעיית צרכנות היתר מדגימה יפה את הצורך בשינוי דפוסי חשיבה והרגלים אישיים של כל אחד מאתנו אך גם, ובעיקר, שינויי עומק בתרבות ובכלכלה המצריכים צעדים רבים של חקיקה, רגולציה ומאבק בתאגידים מזהמים.
במסגרת המאבק של גרינפיס ישראל בצרכנות היתר, אנחנו מתמקדים בשלושה מוקדים חשובים המאפשרים לנו לקדם שינויים ממשיים כחלק משינוי תפיסה גדול יותר:
- המאבק באופנה המהירה וקידום אופנה סביבתית ומעגלית.
- המאבק בזיהום הפלסטיק.
- המאבק להפחתת מזון מן החי והגנה על יערות העולם.
היכנסו ולמדו לעומק על הבעיות והמפגעים הסביבתיים ועל המאבקים שלנו.