זיהום הפלסטיק נוצר כתוצאה מ:

  1. ייצור המוני של תאגידים
  2. צריכת יתר
  3. המערכת השבורה של ניהול פסולת ומיחזור

מרבית הפלסטיק החד פעמי אשר מיוצר לא יכול או שפשוט אינו עובר שום תהליך מיחזור. כך הוא מסיים את דרכו במקורות המים, בחופי הים ובחיק הטבע. על מנת לעצור משבר זיהום הפלסטיק, עלינו לסיים את תרבות השימוש בחד פעמי ולעבור למערכת של כלכלה מעגלית ושימוש רב פעמי.

Chris Jordan CC2.0.

כמויות אדירות של חיות ימיות נמצאות מתות בכל רחבי העולם כשמערכת העיכול שלהן מלאה בפלסטיק.

החיות טועות לחשוב שפלסטיק ומיקרו פלסטיק הוא מזון וכך נגרם להם סבל נורא. גם חתיכת פלסטיק אחת הנמצאת בבטן של לוויתן או דולפין, היא אחת יותר מדי.

על תאגידים, קמעונאים וממשלות לפעול באופן דרמטי ומשמעותי לטובתם של כל היצורים החיים על פני כדור הארץ. 

מה בישראל?

פסולת זבל חד-פעמי

ישראל היא בין המדינות המזוהמות ביותר על ידי פלסטיק. הזיהום הוא משמעותי ביותר ונמצא במגמת עלייה. יש בארץ לא מעט יוזמות מבורכות לצמצום השימוש בפלסטיק, בעיקר על ידי רשויות מקומיות, אבל נדרשת פעולה חריפה יותר, כפי שהציבור דורש, על מנת לצמצם בצורה משמעותית את כמויות הפסולת המציפות את ישראל. על המשרד להגנת הסביבה לאמץ מדיניות שאפתנית בהרבה על פי עקרונות הדירקטיבה האירופאית הקוראת לאסור מהר את  השימוש בפלסטיק החד פעמי אך בהדרגה ולפי קריטריונים ברורים וברי ביצוע.  

הפלסטיק הוא חומר רעיל: לבקבוק חד פעמי בו משתמשים כמה דקות, לוקח 450 שנה (!) עד שייתפרק לחלוטין. לכן אנחנו מוצאים את פסולת הפלסטיק בכל מקום: בנהרות ובאגמים, בים, בקרקעית האוקיינוסים ובשטחים הפתוחים בטבע. כך הוא נספג בגוף של כל אחת ואחד מאיתנו במי השתייה שאנו שותים, במזון ואפילו במלח ים. הפלסטיק חונק למוות את בעלי החיים: ציפורים, יונקים, צבים ודגים, ומשתלב בשרשרת המזון של כולנו באופן הרסני.

Researchers of the Marche Polytechnic University prepare the samplings of edible fish and invertebrates species to assess the presence of microplastics. Greenpeace together with The Blu Dream Project, the CNR-IAS and the Marche Polytechnic University carry out a tour in the Tyrrhenian Sea to document the plastic and microplastics pollution in the marine eco-system.

המיחזור לבדו לא יפתור את הבעיה: למעלה מ-90% מכל הפלסטיק שאי פעם יוצר, לא עבר מיחזור. למעשה כל חתיכת פלסטיק שנוצרה אי פעם – עדיין קיימת. ממשלות ותאגידים ממשיכים להשקיע במיחזור כפיתרון אבל מדובר במערכת בינלאומית שבורה ולא מתפקדת. אי אפשר להמשיך לטעון שניתן למחזר פלסטיק כשבמציאות זה בלתי אפשרי: פשוט אין לכך את התשתיות המתאימות. בישראל למשל מפעל מיחזור בקבוקי הפלסטיק היחידי נסגר כבר לפני שנתיים.

מה שסומן כ״ממוחזר״ צץ לו לפתע במדינות חסרות מזל

על מדינות המייצאות את פסולת הפלסטיק שלהן לקחת אחריות על הזוהמה אותה הם יוצרים, במקום לשלוח אותה למדינות אחרות. לא רק מקורות המים והאוקיינוסים שלנו מזוהמים בפלסטיק, קהילות עניות בכל רחבי העולם מתמודדות עם השפעות ההרסניות על הבריאות וסביבת מחייתם כתוצאה מתרבות החד פעמי של התאגידים. על מנת ליצור שינוי אמיתי ולהפחית את זיהום הפלסטיק אנחנו חייבים לשנות באופן דרמטי את תרבות החד פעמי בכל העולם ולהשקיע במערכות לשימוש חוזר ומלא מחדש. 

Parola (lighthouse) Biondo side of Manila harbor is home to 20,000 squaters who live between port facilities and the mout of the Pasig River. The river winds through downtown Manila, and carries refuse that gets deposited on the shore beneath Parola's stilt houses. Here Rodello Coronel Jr. 13 y.o., the second of nine children in his family, spends the morning picking through the trash on shore looking for recylable plastic, which sellls for 13 pesos (35 US cents) per kilo. His mother can be reached at tel:09083518965. The next day I saw him in his smart-looking school uniform with a small briefcase holding his homework papers. With a rapidly growing population, the slums of Manila have extended onto coastal mudflats and waterways that are very susceptible to flooding from storms and rising sea levels. The government is trying to move these people out of the hazard areas, but have agreed that that they must be moved to new areas nearby from which they can reasonably commute to work (less than 25km). For more info contact Dennis Murphy of the Philippine NGO Urban Poor Associates Urban Poor Associates

הפתרונות ה״מזויפים״

לאחרונה אנו שומעים יותר ויותר על תכניות והתחייבויות של תאגידים לעבור לאריזות ״ירוקות ומתקדמות״. בפועל שום דבר ממה שהם עשו עד כה לא מנע מהאריזות החד פעמיות הממותגות שלהם לעשות את דרכן לטבע בכל נק׳ על פני כדור הארץ. על מנת לעצור את משבר זיהום הפלסטיק, לחברות יש את האחריות לפתח ולחשוב מחדש איך מוצרים ימכרו לאנשים בלי אריזות חד פעמיות. מעבר מאריזות ומוצרים מפלסטיק חד פעמי לנייר, ביופלסטיק או קומפוסט זה לא הפתרון, זה בסך הכל גרינווש המנציח את תרבות הצריכה החד פעמית. 

ומה בנוגע לשריפת פלסטיק?

״מיחזור כימי״ הוא בכלל לא מיחזור; מדובר בטכנולוגיות מסוכנות ויקרות העושות שימוש בכימיקלים או בחום על מנת להשיב את הפלסטיק למצב גולמי (נפט בד״כ). עד כה, מרבית יוזמות אלו פועלות בהעדר שקיפות וללא שום מידע מהימן על ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות שלהן. סיכון נוסף בבניית תשתיות יקרות עבור ״מיחזור כימי״ הוא בכך שהוא יחייב את המשך הייצור של פלסטיק חד פעמי על מנת להנציח את הביקוש לפסולת עבור אתרי ״מיחזור״ כימיים. במקום להשקיע בפתרונות מורכבים ומסוכנים שינציחו את המצב הקיים, על החברות להשקיע את מאמציהן בהפחתת כמויות הפלסטיק שהן מייצרות.  

אבל יש מה לעשות:

בכל רחבי העולם, ערים, מדינות ומחוזות אוסרים על השימוש בפלסטיק חד פעמי.

אנחנו דורשים מהמשרד להגנת הסביבה לא להירתע מפני תעשיית הנפט ותאגידי הפלסטיק ולקדם בישראל חקיקה ברוח הדירקטיבה האירופאית, ולאסור כבר בשנת 2022 את השימוש בכלים חד פעמיים שאינם חיוניים (קשים, סכום, קיסמי אוזניים…) ולהשקיע בהטמעת מדיניות רחבה של שימוש חוזר במוצרים ובאריזות רב פעמיות עד שנת 2025.

מה אפשר לעשות

הנה כמה דברים שתוכלו לעשות כדי להציל את העצים של ישראל:
1
חתימה על העצומה

אנחנו דורשים: לאסור בחוק כבר בשנת 2022 שימוש בכלים חד פעמיים שאינם חיוניים הטמעת מדיניות של אריזות רב-פעמיות לשימוש חוזר עד 2025

חתימה על העצומה
2
תרומה

חיזוק המאבק על ידי הצטרפות לגרינפיס כתומכים במאבק בפלסטיק

הצטרפות כתומכים
3
שיתוף

שתפו את המאבק החשוב הזה

שיתוף
1 חתימה על העצומה

אנחנו דורשים: לאסור בחוק כבר בשנת 2022 שימוש בכלים חד פעמיים שאינם חיוניים הטמעת מדיניות של אריזות רב-פעמיות לשימוש חוזר עד 2025

חתימה על העצומה

חיזוק המאבק על ידי הצטרפות לגרינפיס כתומכים במאבק בפלסטיק

הצטרפות כתומכים

שתפו את המאבק החשוב הזה

שיתוף