ממשלת ישראל מזילה כעת דמעות תנין על פשע הנפט, אך הטרגדיה הבאה בחסותה כבר מעבר לפינה: פתיחת אזורים חדשים בים התיכון לקידוחים של גז ונפט, הולכה של נפט מאילת לאשקלון דרך צינור קצא"א המאיים גם על שונית האלמוגים של הים האדום; הפקת נפט מפצלי שמן באזור ים המלח ובניית תשתיות נוספות רבות, יובילו לנזקים בלתי הפיכים. 

כל זה לשווא: האנרגיות המתחדשות, האגירה, התחבורה החשמלית כבר כאן וכל העולם, נוטש בצעדי ענק את הדלקים הרעילים מן העבר. 

ממשלת ישראל לא שומעת, אז בואו נזכיר לה ונחדד את דרישתנו שהגיע הזמן לתוכנית גמילה מדלקים רעילים שכוללת:

מצב חירום בחופים. מה עושים?

גרינפיס אוסף לכם את כל המידע לשעת חירום ומרכז אותו כאן לרשותכם.

בעל החיים שלי התמלא בזפת בים – מה עושים?

חשוב לא לקחת בתקופה הקרובה את בעל החיים לים.
על מנת לנקות כתמי זפת מבעל החיים שלכם השתמשו בשמן (שמן נקשר לנפט בקשר כימי) ואחר כך נקו בעזרת מברשת שיניים ונוזל שטיפת כלים.
צרו קשר עם הווטרינר הקרוב לצורך מתן הנחיות נוספות.

באילו אמצעי הגנה עליי להשתמש בעת ניקוי החוף?

חובה לעבוד עם כפפות ולהמנע מלגעת בעיניים ובפנים עם הכפפות המזוהמות.
חובה לנעול נעלי עבודה סגורות או מגפיים.
ניתן לעטוף את הנעליים באמצעות שקיות ניילון וגומיות על-מנת להגן עליהן מלכלוך בזפת.

איפה מתחילים לנקות?

מנקים תמיד מהאזור הנקי לכוון האזור המלוכלך על מנת להימנע מזיהום חוזר.

אספתי זפת. מה עכשיו?

אסור למלא את השקית מעבר לכרבע מגודלה מפאת המשקל.
הזפת שנאספת חייבת להיות מפונה לאתר טיפול ייעודי ע״י הרשויות ואסור להשליך אותה בפחים הרגילים!
היעזרו בהנחיות צוותי הניקוי בחופים השונים ברחבי הארץ.

אין ביכולתי לצאת לנקות אבל אני רוצה לעזור

ניתן להצטרף אלינו כתורמים ולסייע לעצור זיהום נפט בחופי הארץ.

לתרומות
איך נפט הופך לזפת? מהו החומר הזה? איך מנקים אותו?

כדורי זפת מקורם בנפט כבד שהתקלקל או שמרכיביו הקלים התאדו. במגעו במים, הוא לא נשאר סמיך אלא מתפורר ומתקשה עד להפיכתו לכדורים ששוטפים את חופי ישראל.עיקר העבודה כדי להוריד את הזפת מהחופים היא מכנית. היא מלאכה סבירה כשהזפת על החול אולם היא עלולה להיות מורכבת במיוחד במקרים בהם הזפת, חומר מאוד דביק, נצמד למשטחים כמו סלעים.

מה הנזק שזפת עושה לחוף, לבעלי חיים (צבים, דגים, ציפורים…), לבני אדם ולמתקני התפלה?

מדובר כאמור בצורת נפט דביקה שמאוד מקשה על מלאכת הניקוי. מן הסתם שהפגיעה בבעלי החיים קטלנית פי כמה. נמצאו כבר המון בעלי חיים מתים, דגים, ציפורי ים וגם צבי ים מתים ויש חשש מאוד כבוד לרוב מערכות האקולוגיות של הים התיכון. צריך לזכור את המצב המאוד עדין של הים התיכון מצד אחד הים העשיר ביותר בעולם מבחינת מגוון ביולוגי, מצד שני, ים שסופג איומים סביבתיים כבירים בתנאים מאוד לא נוחים: תחלופת מים מאוד איטית, זיהום מפלסטיק הגבוה ביותר בעולם, וריכוז כלי שייט, במיוחד מיכליות נפט גם גבוהה מאוד. מה שקורה כאן מבחינה אקולוגית מתאים לביטוי של הקש שמפיל את גב הגמל רק שמדובר בקש מאוד כבד וקשה.זפת מקורו מנפט והוא חומר רעיל. ההשפעה על בני האדם יכולה לבוא בכמה דרכים: דרך פגיעה בעור (ולכן חשוב לנקות רק בהדרכת הצוותים המקצועיים), דרך דרכי הנשימה (נפט השאר חומרים אורגנים נדיפים), דרך תוצרי הים שסופגים את הזיהום, אם זה דגים או מים מותפנים. בנושא הזה, חשוב לנטר את איכות מי הים במיוחד ליד מתקני ההתפלה, וצריך לציין שהסיכון למתקני ההתפלה הוא בעיקר סיכון השבתה שלא התממש כאן, בין השאר בשל צורת הנפט המוצקה.

מה אנחנו יודעים לומר כרגע על המקור של הזיהום הזה?

באמצעות ניתוח תנאי מזג האוויר, כיוון ומהירות הזרמים וכן פיזור הזפת, אפשר היה לשער שמקור האסון כחמישים קילומטרים מחופי ישראל, בערך מול אשדוד. והאירוע היה לפני שבוע.דרך שיתוף פעולה עם האיחוד האירופאי, המשרד להגנת הסביבה עשוי למצוא את הספינה שאחראית לפשע הסביבתי הזה.
לא מדובר בתאונה או ברשלנות אלא קרוב לוודאי בריקון מרצון של שאריות הנפט במיכלית. נפט שהופך לזפת הוא נפט כבד או מקולקל, מכאן רצון המיכלית לרוקן אותו.

יכול להיות שלא נדע לעולם מאיפה הגיע הזיהום? יש לנו יכולת לזהות את הגורם באמצעות לווין?

ברגע שעולים על מיקום וזמן הפליטה, קיימות תוכנות שעוקבות אחר תנועת הספינות בזמן אמת וניתן לדעת מי היו הספינות באזור באותה שעה ולראות האם הן מתאימות. המשרד להגנת הסביבה טוען שמצאה ספינה מתאימה.

אם יימצא הגורם – האם ניתן להעמיד אותו לדין בארץ? מה העונשים שמקבלות חברות כאלה בדרך כלל?

יש שורה של שאלות שנשאלות בתחום המשפט הישראלי והבינלאומי. נתחיל בהתחלה, הנושא של שפך נפט או דלק, או כל דבר אחר, בים, נידון באמנה למניעת זיהום בלב ים (MARPOL). האמנה היא מתחילת שנות השבעים, ישראל חתומה עליה ויש לגבי שפך נפט שני סעיפים חשובים: הדבר הראשון הוא איסור שפך נפט אלא אם כן התמלאו שורה של תנאים שהבולטים בינהם הוא שהפליטה נעשית במרחק של לפחות חמישים מייל מהחוף (כשמונים קילומטרים) השחרור לא עובר 30 ליטר למייל ו-1/30,000 מכל תכולת המיכלית בסך הכל.אז אנחנו כמובן מאוד רחוקים מזה, כשהפשע נעשה במרחק של 50 קילומרטים מהחוף, עם שחרור מאסיבי באותה נקודה ממש, ובאשר לתנאי השלישי, אם נניח מדובר במיכלית ענק של 250,000 טון, אז הפליטה הייתה צריכה להיות מקסימום של 8,3 טון. אנחנו הרבה מעל. 
אכן מיכליות נפט צריכות להתרוקן ולהתנקות ולכן הדרישה של אמנת מרפול היא שכל מדינה תחזיק בנמלי הדלקים באזורים מייועדים לניקוי, תוך שליטה על הזיום שנוצר וטיפול בו. כמובן שזה עולה כסף. אז המיכלית המדוברת כנראה העדיפה את השיטה היותר זולה וביצעה את הפשטע הזה.
למרות שהפליטה אירעה במים הכלכליים של ישראל ולא במים הטריטוריאלים שלה, לכל כלי שייט זכות לעבור ללא מפרע. אולם במקרה הנוכחי, אם לישראל היה ניטור אירועים מהסוג הזה, היה בזכותה לעצור את אנשי הספינה במקום ולהעמידם לדין. כעת, אם הספינה נושאת את דגלה של מדינה זרה, עשוי להתחיל תהליך כפול של דרישת הסגרה והעמדה לדין בגין הפגיעה, וכן תביעה אזרחית בכסף על הנזק שנגרם. במקרים דומים על מקירם של זיהום בארץ שנגרם ממפעלים בארץ, התוצאה מאוד מאכזבת ואין בהם כדי לייצר הרתעה. סכום הפיצויים שמתבקשים לשלם נמוך, ההעמדה לדין בגיל פלילי לא מתממשת ובגדול מציירת תמונה לפיה המזהם אינו משלם ולכן כדאי לו לזהם. זאת תמונה מצב מדאיגה לאור נוכחותים ופעילותן של חברות גז ונפט ענקיות בים התיכון, כמו שברון שידוע לשמצה בשל פשיעה הסביבתיים.

מי אמור לנקות את זה? מי אחראי?

מי שעומד בחזית האחראיות הן הרשויות המקומיות אולם בשל אופי הזיהום והיקפו, יש כאן ממד שהוא הרבה מעבר לרשות המקומית והמדינה צריכה לספק את כל התנאים והתמיכה. בפועל היא נאלצת לסמוך על עבודתן של ארגוני החברה האזרחית. בישראל עמותת אקואושיאן מתמחה בדיוק בסוג אירועים כאלה והייתה יותר מוכנה מהממשלה כדי לקלוט מתנדבים ולנצח על מבצעי ניקיון, שאנו ממליצים להצטרף אליהם. אז בסוף הציבור הוא לא זה שאחראי אבל הוא זה שעושה את זה.

עד כמה ישראל היתה מוכנה לאסון כזה?

המוכנות של ישראל קרובה לאפס ומדובר ברשלנות משוועת ואף חמור מזה משום שקיימות אין ספור ראיות שהחברה האזרחית דורשת את כלל האמצעים מזה שנים ארוכות. מאז החל פיתוח משק הגז בישראל, ולרבות סביב סיגויית מקומה של אסדת לוויתן הנושא צף אין ספור פעמים עם דרישה חוזרת ונשנת של ארגוני הסביבה להיות מוכנים לאירוע שפך, עם הגדלת סמכויות, אמצעים טכנולוגיים, איוש משרות ותקציבים כדי להתמודד עם אירועים כאלה. להתמודד זה לא לשלוח אנשי מקצוע במקום לנקות את החופים במקום האזרחים. זה כבר מאוחר. להתמודד עם אירוע שפך כולל שורה של מהלכים ואמצעים טכנולוגיים ברמת הניטור, הטיפול והאכיפה: מעקב בזמן אמת אחר תנועות של כלי שייט כמו מיכליות ותשתיות כמו אסדות כדי להתריע על אירוע דליפה בזמן אמת; אמצעים תפעולים וטכנולוגיים כדי לחסום את הנפט, לתחום אותו ולייצר תנאים יחסית נוכים לניקויו, ולכל הפחות למנוע את התפשטוטו בתוך הים והגעתו לחוף; וסכמויות נרחבות לאכיפה. שום דבר מזה לא קרה ודומה כי מזימת הממשלה בשנים האחרונות היא לא לחזק את המשרד להגנת הסביבה אלא דווקא להחליש אותו, דבר מצער ביותר.

כמה זמן ייקח לנקות את החופים?

מעריכים כי מדובר בעבודע של חודשים אבל ככל שנהיה יותר יהיה קל יותר. בואו בהמוניכם.

מהן ההשלכות ארוכות הטווח?

בהחלט קיימת סבירות שחלק מהחופים עדיין היהיו סגורים הקיץ וקרוב לוודאי שגם אם יפתחו את הכל במשך כמה שנים יהיה עדין זפת פה ושם. לגבי ההשלכות על בעלי החיים והמערכת האקולוגית בים, מדובר בהשלכות שניתן לאמוד רק דרך מחקר אקולוגי שייקח שנים. חלק מבעלי החיים שנפגעים הם נדירים או משמעותיים בשרשרת המזון ולדלדול האוכלוסיה שלהם יהיו השלכות משמעותיות. נדע להעריך בעוד כמה חודשים או שנים עד כמה הפגיעה אנושה ובלתי הפיכה. בשלב הזה אפשר לומר שהחיים בים שלנו, שגם ככה סובלים יום יום ממזהמים, ספגו מכה קשה מאוד.

מה הקשר למשבר האקלים?

הקשר של פשע הנפט למשבר האקלים מגוון. הנפט הוא אחד משלושת הדלקים הפוסילים, יחד עם גז ועם פחם, שאחראים לשני שלישייים מפליטות גזי החממה שגורמים למשבר האקלים. בשנים האחרונות שורה של גורמים מטלטלים את חברות הנפט ובגז בעולם ומטילים בספק את עתידם: החרפת משבר האקלים מייצר דלגיטימציה של חברות דליקם פוסלים כשחברה בודדה יכולה לבדה להאיות מקור לכמה אחוזים מכל פליטות גזי החממה של האנושית (100 החברות הגדולות אחריאות ל-71% מפליטות גזי החממה); תביעות מתרבות נגד מדינות או תאגידים של דלקים מזהמים בשל אחראיותם למשבר האקלים; האנרגיה המתחדשת נעשית נגישה יותר וזולה יותר משאר הדלקים, גם בתוספת אגירה; המעבר לתחבורה חשמלית בתאוצה משמעותית.וחשוב מכל, רוב מדינות העולם התחייבות לעבור לכלכלה דלת פחמן תוך כמה עשורים כדי להיאבק במשבר האקלים. במציאות כזו, חלון ההזמדנויות עבור חברות הגז והנפט מצתמצם והולך מה שמגביר את הרצון השיג במעט הזמן שנותר. זה הופך את חברות הנפט ליותר אגרסיביות, וזה הופך את האזור שלנו לשדה קרב עבור עתיד הדלקים הפוסילים, בסיוע של ממשלת ישראל.
אם כאן, משבר האקלים מגביר באופן תמוהה את הנהירה אל גז ונפט בים התיכון והופך אירועים כאלה לבעלי סבירות גבוה יותר.

התנדבות

מה החוף הקרוב אליי שאוכל להתנדב בו?

מתוך מנקים את הבית

♂︎ ♀︎