מחקר: פסולת הפלסטיק באוקיינוסים צפויה לשלש את עצמה תוך 20 שנה
מחקר בינ״ל חדש שפורסם השבוע על ידי גופי מחקר מובילים קובע שבקצב הנוכחי פסולת הפלסטיק באוקיינוסים צפויה לשלש את עצמה תוך שלושים שנה. גם במידה וכל התוכניות התאגידיות והממשלתיות הנוכחיות ייצאו לפועל אנו צפויים לראות רק האטה של 7% בקצב הגידול הצפוי של פסולת הפלסטיק. מחקר מעמיד אותנו שוב מול מציאות קשה ומדגיש את הצורך הדחוף בצימצום דרסטי של ייצור פלסטיק חד פעמי. החוקרים הריצו מספר מודלים הבוחנים את קצב ייצור הפלסטיק משנת 2014 ועד לשנת 2040 והגיעו למספר מסקנות מדאיגות.
- כ-29 מיליון טון פלסטיק עושה את דרכו לטבע מדי שנה (18 מיליון ביבשה ו-11 מיליון לים)
- ללא פעולה דחופה ומיידית כמות הפלסטיק בים בשנת 2040 תהיה 400 מיליון טון לפחות
הפתרון למשבר הפלסטיק פשוט מאוד: צמצום במקור וקידום כלכלה מעגלית. כלכלה מעגלית כוללת שימוש בפסולת כמוצר מקיים – למשל פסולת אורגנית לדישון או שימוש חוזר במיכלי משקה – ובשום פנים ואופן לא מזויפים כמו הפיכת פלסטיק המיועד להטמנה, לנפט מזהם.
השיטה המזהמת ביותר להפקת נפט בדרך לישראל
פלסטיק הפך להיות בתקופה קצרה מאוד לאחד האיומים האקולוגים החמורים ביותר שיש. אינספור מחקרים בשנים האחרונות הציפו את מימדי האסון, הפלסטיק נמצא בכל מקום: במערכת העיכול של ציפורי הים, הצבים והדגים, על פני המים אך גם בחול ובקרקעית הים, בשלג, בגשם ובמערכת העיכול של האדם. הוא מגיע בכמות אדירה לים, משקל של משאית עמוסה כל דקה, מעל עשרה מיליון טון בשנה, והכמות תשלש את עצמה תוך 20 שנה. נגיף הקורונה הניח את הקש שהפיל את גב הגמל, עם זינוק מטאורי בצריכה של אריזות ושקיות חד פעמיות.
אין תקופה טובה יותר להציע פתרון עבור בעיית פסולת הפלסטיק. זה בדיוק מה ששותפות רא"ם מבקשת לעשות לכאורה כשהיא מקדמת בימים אלה פרויקט להפקת נפט מפצלי שמן (פצלי שמן זה מעין סלע עשיר במינראלים שיש לו יכולת התלקחות בטמפרטורה ממוצעת) במישור רותם, כ-15 קילומטרים מים המלח. איך רא"ם מתכוונים לתרום לפתרון משבר הפלסטיק בישראל? "חזון" החברה הוא להפיק מדי שנה לפחות 1.5 מיליון חביות נפט בשיטה הרסנית, תוך ניצול של 1.8 מיליון טון פצלי שמן ושריפה של 200,000 טון פסולת פלסטיק, כ-20% ממשקל פסולת הפלסטיק בישראל. כן, קראתם נכון. שריפה של פלסטיק.
אלא ששותפות רא"ם עושה שימוש ציני בערכים ירוקים ומייצרת מצג שווא על מנת לקדם פרויקט הרסני במיוחד לסביבה, לאקלים, לכלכלה ולבריאות הציבור.
רוצים להבין יותר טוב למה? ומה אפשר לעשות בנידון? קראו את המאמר המלא של מנהל גרינפיס ישראל, ד״ר יונתן אייקנבאום שפורסם באתר ynet.
שר האנרגיה חולם על צינור (גז) באורך 3,000 ק״מ
בשבוע שעבר משרד האנרגיה דיווח שאנרגיה סולארית היא הזולה ביותר למשק הישראלי. למרות זאת, במשרד מתעלמים מהעובדות והסיקו מסקנות בדיוק בכיוון ההפוך כשהממשלה אישרה את הקידום של הקמת צינור גז לאירופה באורך 3,000 ק״מ בפרויקט שנקרא ״האיסט מד״. צינור זה אמור לחבר את מאגרי הגז של ישראל לאירופה דרך קפריסין, יוון ואיטליה ולייצא לאירופה אנרגיה מזהמת שתחריף את משבר האקלים הפוקד אותנו.החלטת הממשלה לקדם את פרויקט האיס-מד מעידה על ניתוקה המוחלט מחומרת משבר האקלים ומהכיוונים הברורים של העולם כדי להתמודד איתו, תוך האחזות באשלייה שישראל היא מעצמת אנרגיה, המבוססת על תחזיות כלכליות שפעם אחר פעם מתנפצות מול המציאות. אירופה עוברת לאנרגיה נקייה בקצב מהיר, אז מי בדיוק יקנה את גז הישראלי כשיסיימו לבנות את צינור הגז? מעבר לסיכון הסביבתי הגבוה מדובר גם באיוולת כלכלית ברורה, כבר היום הגז הישראלי עולה פי 3 ממחיר הגז האירופי, אז מי בדיוק הפראייר שיירכוש גז ישראלי במחיר מופקע?
האגן המזרחי של הים התיכון הוא אחד האזורים הרגישים ביותר בעולם למשבר האקלים ולמרבה האירוניה הוא הופך למערב פרוע של חיפושי גז ונפט. במקום עוד צינור גז שלא יישרת אף אחד, נדרשתהסכמה אזורית על שמירת הים התיכון והפסקה מוחלטת של כל הפרוייקטים לחיפוש והפקה של דלקים מסוכנים ומזהמים על ידי מדינות האזור.
במקומות חלומות באספמיה, לישראל דרושה תוכנית חירום אקלימית להתמודדות עם משבר האקלים!
תיעוד גרינפיס חושף אסון אקלים בסיביר
טיסת תיעוד מיוחדת של גרינפיס ביערות הטייגה בסיביר חושפת שריפות ענק במימדיהן המתחוללות כעת ואת השפעותיהן האיומות. בשל שינויי האקלים, סיביר, סמוך לקוטב הצפוני ואחד האזורים הקרים בעולם, הופכת לנקודה חמה עם קצב התחממות גבוה ממקומות אחרים בעולם כשלאחרונה נרשם שם שיא טמפרטורה של 38 מעלות. ההתחממות גורמת ליובש והפשרת אדמות קפאת העד (Permafrost) הדליקות במיוחד, בשל כך נגרמות שריפות קטלניות. במהלך השריפות – עצים עתיקים עולים באש, וכל עץ שכזה משחרר כמויות אדירות של פחמן שצבר במהלך חייו לאטמוספירה – בתהליך שמאיץ את אפקט החממה והתחממות כדור הארץ.
ביערות הטייגה בסיביר, מהמקומות הבתוליים ביותר על פני כדור הארץ עם מגוון ביולוגי עשיר בו פוגשים בעלי חיים כמו: דובים, חתולי פרא, איילים ועוד רבים המאבדים כעת את שטחי המחיה שלהם. כדור הארץ שלנו בעיצומו של סיחרור. אם לא נפעל לעצור אותו עכשיו, אנחנו בדרך הבטוחה לחצות נקודת אל חזור בה האקלים ייצא מכלל איזון. כרגע אף אחד לא עושה שום דבר על מנת לעצור את המעגל המסוכן של השריפות בסיביר המאיצות את התחממות כדור הארץ. מלבד התיעוד הבלעדי אשר חושף בפני כל העולם את מה שלפוליטיקאים נוח להסתיר, בגרינפיס רוסיה קוראים לסייע ולהפעיל לחץ על השלטונות ברוסיה, על מנת שייקחו אחריות וייטפלו בשריפות הענק. לקריאת הסיקור המלא בנושא בהארץ.
עדכון: לווייתן ענק נלכד במלכודת פלסטיק בים התיכון
שוב תיעוד בלעדי, הפעם מאיטליה, בשבוע שעבר עידכנו כיצד המדינה עקבה בחרדה אחר לוויתן ראשתן גדול-ראש עצום במימדיו אשר נקלע השבוע סמוך לחופי דרום המדינה ברשת דיג ישנה. כעת הגיע אלינו התיעוד הנדיר שאסור לפספס של מאמצי החילוץ:למרבה הצער לאחר שנעשו נסיונות חילוץ במשך יותר מ-24 שעות בהן המדינה כולה עקבה בציפייה, הצוללנים המסורים לא הצליחו לסייע ללוויתן שהמשיך בדרכו בים כשזנבו עדיין כרוך בפסולת ותנועותיו מוגבלות.ציוד דיג נטוש מהווה כ-10% מפסולת הפלסטיק בים, ורשתות דיג מושלכות עדיין כפסולת לים. זוהי דוגמא אחת בלבד שתועדה במקרה המלמדת יותר מכל על ההפקרות המשתוללת של השלכת פסולת לים התיכון וברחבי האוקיינוסים. לוייתני ראשתן גדול-ראש (לוויתני זרע) בים התיכון מצויים בסכנת הכחדה ועלולים להיעלם מהים שלנו בעוד האוכלוסיה שלו הולכת ומדלדלת. פסולת הפלסטיק שנשארת שם למשך מאות שנים מסכנת את כל בעלי החיים בים!חייבים להגן על הים שלנו 💪💪💪
שטפונות כבדים באינדונזיה
הקהילות העניות ביותר בעולם הן הראשונות שנפגעות בשל אסונות אקלים. תיעוד מיוחד של גרינפיס דרום מזרח אסיה חושף את מימדי ההרס של שטפונות באינדונזיה מלפני מספר ימים שגבו את חייהם של עשרות אנשים והוביל לפינויים של עוד אלפים.הסוכנות הלאומית לניהול אסונות במדינה הסבירה שהנהרות באזור עלו על גדותיהם בשל הרס היערות בסביבה וגידול של מטעים תעשייתיים של שמן דקלים במקומם.
גזר דין מוות לגורילות
כבר נמאס לדווח על זה, אבל בחסות הקורונה ממשלת קמרון אישרה כריתת עצים על פני שטח של 170,000 דונם ביער האיבו, חלק מיער הגשם של קונגו – אחד משלושת יערות הגשם הגדולים בעולם הנחשב למערכת אקולוגית חיונית לאקלים שלנו. זהו שטח בהיקף של חצי מהעיר לונדון המשמש כבית לחיות בר רבות וביניהם גם גורילות נדירות. מגרינפיס אפריקה מוסרים: יער האיבו הוא בית למינים שונים של קופים הנמצאים בסכנת הכחדה וכעת נגזר עליהם גזר דין מוות על ידי ממשלת קמרון. גרינפיס קוראים לבטל את התוכניות לכרית התעשייתית במדינה ולהפוך את המקום לשמורת טבע.