פעם זה קרה רק פעם בדור

שפיר הנדסה מעוניינת להפיק נפט מפצלי שמן במישור אורון

השבוע פנינו, בתמיכת ארגוני סביבה מובילים נוספים, למשרד האנרגיה, על מנת לקבל הבהרות בנוגע לכוונתה של חברת "שפיר הנדסה" לפעול לחידוש רישיון לחיפוש והפקת פצלי שמן באתר אורון שבנגב. כזכור, בשנת 2020, קיבלו משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה החלטה, שלא להעניק רשיונות חדשים לחיפוש והפקה של פצלי שמן, עקב המחיר הסביבתי הכבד שהם גורמים. לא ייתכן שבעידן של משבר אקלים הולך ומחריף תעודד מדינת ישראל הפקת אנרגיה בשיטה זו. אנו נמשיך לעקוב ולדרוש הבהרות בנושא.

חדשנות טכנולוגית לבדה לא תעצור את שינויי האקלים

פעם אחר פעם נכשלת מדינת ישראל בעמידה ביעדי האקלים הזעומים שלה, אולי בשל כך, עמדו נושא הפיתוח הטכנולוגי והחדשנות במרכז העיסוק של הביתן הישראלי בוועידת האקלים בשארם א-שייח לפני כחודשיים. ישראל אמנם מנסה למצב את עצמה כמובילה עולמית בתחום האקלים-טק, אולם ההמתנה לטכנולוגיה ״מהפכנית״ מסיטה את תשומת הלב מהצורך המיידי בהפחתת פליטות גזי חממה ופוגעת באפשרות לקידום פתרונות בשלים להפחתתן. כך ממשיכה ישראל ב״עסקים כרגיל״ – בהם ייצור חשמל מפחם וקידום פרויקטים שונים של גז ונפט – במקום להתפכח מהאופטימיזם הטכנולוגי ולהתחיל לקחת חלק אמיתי במאמץ האקלימי הבינלאומי.

אילו פתרונות קיימים כבר עכשיו, מה בוחרת המדינה לעשות, ומה קורה בינתיים עם האקלים? קראו את המאמר המלא שכתבה דנה כהן, ראשת תחום אנרגיה ואקלים בגרינפיס ישראל. המאמר פורסם ב"הארץ".

מהפכה אנרגטית

אני רוצה לעזור

זה לא צירוף מקרים – אלו שינויי אקלים

עד כה, התחמם העולם בממוצע בכ-1.2 מעלות צלזיוס. המשמעות של ההתחממות הזו אינה שכל יום חם טיפה חם יותר, אלא שמזג האוויר הופך להיות קיצוני ולא צפוי. בישראל, השפעות המשבר מורגשות בחורף, שהולך ומתקצר, וגם בנזקים לחקלאות, שהולכים ומחריפים. קנט, קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות שהוקמה על ידי ממשלת ישראל וארגונים חקלאיים, מדווחת על הכפלה של סכום הפיצויים ששולם לחקלאים, כאשר השנה שולמו 344 מיליון שקלים לעומת 170 מיליון שקלים לפני עשור. לדברי מנכ"ל החברה, לא מדובר בתופעה חולפת אלא בעובדה מוגמרת, הדורשת "היערכות לאומית כוללת להתמודדות עם משבר האקלים והשלכותיו על החקלאות הישראלית, אספקת מזון טרי ועצמאות תזונתית". ברחבי העולם משבר האקלים גורם לנזקים חריפים הרבה יותר, אשר מספקים הצצה למה שעוד צפוי להתרחש בארץ, במידה ומגמת ההתחממות העולמית לא תתמתן.

גלי חום באירופה

אירופה חווה גלי חום חוזרים ונשנים בשנים האחרונות. אירועים שנחשבו בעבר יוצאי דופן הופכים להיות המציאות החדשה. אחרי שגלי החום בקיץ הביאו לתמותה עודפת של כ-20 אלף איש, מצאו את עצמן החודש מדינות – כמו ליטא, לטביה, דנמרק, הולנד ועוד – עם טמפרטורות גבוהות ב-10-15 מעלות מהממוצע לעונה. זאת, במהלך חודש ינואר, שאמור להוות את שיאו של החורף.

גשם קטלני בקליפורניה

אחרי שני עשורים של בצורת, גרמו גשמים כבדים למותם של לפחות 12 איש בשבוע וחצי האחרונים, והמדינה נערכת לעוד מטחי גשמים בימים הקרובים. בעקבות מזג האוויר הקיצוני, הכריז מושל קליפורניה על מצב חירום וביקש סיוע מהבית הלבן, אחרי שהגשמים גרמו להצפות ענק ומאות אלפי בתים נותרו חסרי חשמל. סערות מסוג זה נגרמות בשל התחממות האוקיינוסים והאוויר כתוצאה ממשבר האקלים.

שטפונות באוסטרליה

סערת ציקלון טרופי היכתה בצפון-מערב אוסטרליה וגרמה ל"הצפה החמורה ביותר בהיסטוריה במערב אוסטרליה", לדברי השר לשירותי ההצלה באזור. לפי הדיווחים, אורכה של ההצפה כ-50 קילומטרים ולא ניתן עדיין להעריך את הנזק. מסוקים הוזנקו לאזור וחילצו מאות תושבים.

השנה הכי חמה של צרפת

שירות המטאורולוגיה הצרפתי אישר כי שנת 2022 היתה החמה ביותר מאז החלו המדידות במדינה בשנת 1900. הטמפרטורה הממוצעת הייתה גבוהה יותר ב-0.4 מעלות מהשיא הקודם, שנקבע בשנת 2020. "בד"כ כשאנחנו שוברים שיא, זה בפער קטן. הפעם, זה כאילו שעלינו ארבע מדרגות בבת אחת" אמר עובד של שירות המטאורולוגיה. טמפרטורות אלה, הנחשבות חריגות וקיצוניות כיום, יהפכו להיות הנורמה עוד 30 שנה בערך אלא אם פליטות גזי החממה יקוצצו באופן דרסטי.

העולם שכח, אבל פקיסטן עדיין סובלת ממשבר הומניטרי

ביוני 2022 היכתה את פקיסטן סדרת שטפונות, שהציפו שליש מהמדינה והביאו למותם של 1,700 איש. עכשיו, חצי שנה לאחר האסון, פונה ראש ממשלת פקיסטן, מוחמד שחבאז שריף, על גבי עיתון ה"גארדיאן" למדינות המערב בבקשה להמשיך לסייע למדינה. לדבריו, 14 מיליון איש חיים כרגע ללא ביטחון תזונתי וההערכה היא שהשטפונות גרמו לנזקים בעלות של 30 מיליארד דולר. לכן, תערוך המדינה ועידה בג'נבה ב-9.1 בשיתוף פעולה עם הבנק העולמי, האו"ם והאיחוד האירופי במטרה למפות את תכנית הפעולה לחילוץ המדינה ממצב החירום בו היא נמצאת ולעזור לה להתכונן לנזקי האקלים שעוד צפויים להגיע.

משבר האקלים

אני רוצה לעזור

סמוטריץ׳, אל תבטל את המיסוי על החד"פ!

עם כניסתו לתפקיד, הכריז שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על ביטול המס על כלים חד פעמיים. צעד זה אינו מיטיב עם הציבור, אלא עושה בדיוק ההיפך. העובדה שפלסטיק חד פעמי גובה מחיר בריאותי וסביבתי כבד מוכחת מחקרית והיא כבר מורגשת בשטח. 

החקיקה להפחתת פלסטיק חד פעמי בישראל מנסה באיחור רב מידי ליישר קו עם מגמות עולמיות ועם מדינות בכל העולם, האוסרות, מגבילות ומצמצמות את השימוש בפלסטיק חד פעמי מטעמים בריאותיים וסביבתיים. מחקרים מראים, שמיסוי על כלים חד פעמיים הוא מוצלח ומביא לצמצום הצריכה והשימוש. חינוך, הסברה ועידוד חלופות  לצד המס יביאו לצמצום נוסף. 

אנחנו קוראים לך, שר האוצר סמוטריץ' – לחזור בך מההחלטה לבטל את המיסוי על כלי פלסטיק חד פעמי. אל תיפול לפוליטיקה צרה, שאינה משרתת לא את כלל הציבור ולא את ציבור בוחריך. בהחלט יש מקום להקל על מגזרים מסוימים ולשפר את ההטמעה של החוק, אבל חייבים לעשות כל מאמץ כדי להמשיך במגמה של הפחתת השימוש בפלסטיק חד פעמי למען הבריאות, הסביבה והחיים של כולנו.

מסכימים איתנו? בלחיצת כפתור אחת ניתן לשלוח ישירות לסמוטריץ מייל ולהגביר את הלחץ הציבורי בנושא. 2,500 מיילים כבר נשלחו!  עזרו לנו להגיע ל-5,000

עוצרים את מגיפת הפלסטיק

אני רוצה לעזור

חייבים לשתף פעולה במאבק בזיהום הפלסטיק החד פעמי

במקביל להפעלת הלחץ הציבורי על שר האוצר החדש, פנינו בתמיכת ארגוני סביבה נוספים  לשרי האוצר, הבריאות והגנת הסביבה בבקשה לערוך חשיבה מחודשת, ומשותפת, בכל הקשור להתמודדותה של ישראל עם נזקי הפלסטיק החד-פעמי. אנו מודעים לכאב ולתחושות הקשות שנגרמו לציבור החרדי בעקבות הטלת המס על החד פעמי. אנו גם ערים לעובדה שהדבר נעשה בתיאום לוקה עם הציבור, כמהלך חד צדדי ולא הוליסטי, ועורר תחושה של פגיעה מכוונת. אך כעת, משהתקבל המנדט מהציבור להוביל את המדינה, אנו נדרשים כולנו לעבוד ביחד, בשיתוף פעולה ובאחריות, על מנת למצוא ולקדם פתרונות טובים ומתואמים יותר למשבר פסולת הפלסטיק. גם אם ביטול המס הוא סופי, ועל אף שהקטין את הצריכה ב-34%, אנו קוראים להמשיך ולפעול ולהגן על הציבור מפני נזקי החד-פעמי, כשבאמתחתנו שורה ארוכה של פעילויות אותן ניתן לקדם.

עוצרים את מגיפת הפלסטיק

אני רוצה לעזור

יש מה לעשות – אנגליה מחריפה את המאבק בפלסטיק

השרה להגנת הסביבה באנגליה, תרזה קופי, אישרה שהממשלה תקדם איסור שימוש בכלי אוכל חד פעמיים, כולל סכו"ם, צלחות ומגשים. בכל שנה משתמשים באנגליה ב-1.1 מיליארד צלחות חד פעמיות וב-4.2 מיליארד כלי סכו"ם, כאשר רק 10% מהם נשלחים למיחזור. קופי אמרה ש"למזלג חד פעמי יכול לקחת 200 שנה להתכלות. אלה שתי מאות של הטמנה או זיהום אוקיינוסים". עם זאת, לדברי מיגן רנדלס, פעילה של גרינפיס באנגליה, יש צורך ב"יעדי הפחתת פלסטיק ותכנית יעילה לשימוש מחדש ומילוי [מיכלים]", במקום להשתמש בפתרונות קצה.

תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב

לקבלת כל העדכונים שלנו למייל