דיבורים כמו חול

תגובת גרינפיס לתכנית הממשלה למעבר לכלכלה דלת פחמן: ״ביזיון״

ההחלטה שהממשלה קיבלה השבוע למאבק במשבר האקלים ומעבר לכלכלה דלת פחמן היא פשוט ביזון. אגף התקציבים של האוצר ומשרד האנרגיה הצליחו לרוקן מתוכן את מה שבעידן של כאוס אקלימי כבר היה צריך להיות יעד ברור: הפחתה של 100% פליטות עד 2050. בסופו של יום, החלטת הממשלה נותרה עם יעד עלוב של 30% חשמל מאנרגיה מתחדשת ב-2030 במקום ה-42% שסוכמו (שהם גם לא גבוהים), והשמטת היעדים להתייעלות אנרגטית ולבנייה מאופסת אנרגיה – תחומים שגם כך נמצאים בפיגור אדיר בארץ. וויתורים אלו מהווים פגיעה חמורה בחוסנה החברתי, הכלכלי והבריאותי של ישראל ויותירו את הציבור הישראלי מופקר בפני גלי החום ההולכים ומחריפים.

הגרינווש של בז״ן

חברת בתי זיקוק (בזן) הציגה ביום חמישי שעבר אסטרטגיה חדשה שלטענתה תשנה בהדרגה את פעילותה ותהפוך אותה לספקית מובילה של אנרגיה מתחדשת. לדברי יו״ר בזן, החברה תשקיע 1.5 מיליארד דולר עד 2030, כולל השקעות של 400 מיליון דולר בשלושה מנועי צמיחה חדשים: מימן ירוק ודלקים חלופיים, פולימרים מתקדמים ודלקים ותשתיות.

נשמע טוב, לא? אז זהו שלא כל כך…..

קודם כל מרבית הסכום יושקע למטרות שאינן ברורות כיוון שהחברה אינה מפרטת. כמו כן, כיום לפחות 97% מהשימוש במימן הוא במימן כחול או אפור, כלומר מדובר בדלק שמקורו מגז פוסילי מזהם על אף השקעה מרובה, טרם הושגה פריצת דרך לשימוש במימן ״ירוק״ ממקורות מתחדשים. כך שסביר להניח שעיקר ההשקעה של בזן דווקא תנציח את השימוש בדלקים פוסילים בישראל בדגש על גז ונפט.ההשקעה בפולימרים מתקדמים, חומר גלם לתעשיית הפלסטיק, מדאיגה ורומזת שבזן מעוניינים שנמשיך להשתמש בפלסטיק חד פעמי בכמויות אדירות. חשוב לזכור, לא כל חומר שניתן למחזר אכן עובר תהליך מיחזור בגמר השימוש, ליתר דיוק הרוב המוחלט, לא. התכנית שהציגה בזן היא גרינווש שנועד לתת מענה למציאות החדשה של משבר אקלים מחריף ותגובה להחלטה לפנות את התעשייה המזהמת מחיפה.

חודש של אסונות אקלימיים ברחבי העולם

לאחר כיפת החום ההיסטורית מעל קנדה וארה"ב בחודש יוני, והשריפות הקשות שבאו אחריה, הגיע חודש יולי עמוס באסונות. בעוד מדינות מערב אירופה ובעיקר גרמניה, מנסות להתאושש מהשטפונות הקטלניים וחסרי התקדים, שטפונות של פעם במילניום התרחשו גם בסין, בה ירדה כמות שנתית של גשם בתוך 72 שעות בלבד. סרטונים מבעיתים ברשתות החברתיות הראו נוסעים ברכבת התחתית לכודים בקרונות עם מים עד לחזה ועל פי הרשויות – נהרגו לפחות 63 בני אדם ומעל למיליון נאלצו לעזוב את בתיהם. בהודו, המונסונים הכבדים זה עשרות שנים גרמו לשטפונות ומפולות בוץ מסוכנות. לפחות 115 בני אדם נהרגו, 90,000 התפנו מבתיהם ונזק כבד נגרם לבתים, תשתיות תקשורת ומתקנים לטיהור מים – מה ששיבש את אספקת המים במומביי, עיר בת 20 מיליון תושבים. על פי דוח שפירסם מכון פוטסדאם לחקר השפעות האקלים באפריל השנה, משבר האקלים גורם לעונת המונסונים להיות חזקה והרסנית יותר ולכך עשויות להיות השלכות קשות על הכלכלה וייצור המזון של חמישית מאוכלוסיית העולם.

"לא נשאר דבר" – רעב קשה בדרום מדגסקר

דרום מדגסקר חווה את הבצורת הקשה מזה 4 עשורים. כ-1.1 מיליון בני אדם נזקקים לסיוע דחוף באספקת המזון וכ-14,000 כבר נתונים במצב קטסטרופלי. נתוני תת תזונה חריף הכפילו את עצמם בתוך 4 חודשים ומתוכנית המזון הבינלאומית של האו"ם נמסר כי משבר האקלים הוא הסיבה המרכזית למשבר המזון הנוכחי. בתוכנית מוערך כי מצב הרעב במדגסקר חמור פי 7 ממה שהיה לפני שנה ונדרשים כ-78.6 מיליון דולר כדי לפתור אותו. הבצורת חמורה אינה מאפשרת לתושבים הנסמכים על חקלאות מקומית, לגדל את מזונם ולדאוג לפרנסה שלהם. אלפים עזבו את ביתם כדי לחפש מזון ואלו שנותרו מאחור נאלצים לנקוט בצעדים קיצוניים כמו אכילת חגבים, פירות ועלי קטטוסים למשך חודשים ארוכים.

הכרזת אונסק"ו היא ניצחון פוליטי ציני על חשבון שונית המחסום הגדולה

בחודש שעבר הכריזה אונסק"ו כי התחזית ארוכת הטווח למצבה של שונית המחסום הגדולה ירדה מ"גרוע" ל"גרוע מאוד" ועל כן יש להכניס אותה לרשימת אתרי המורשת העולמית הנתונים בסכנה. למרות זאת, לובי אגרסיבי מצד ממשלת אוסטרליה הביא לכך שוועדת אתרי המורשת העולמית, בהנהגתן של מדינות נפט ידועות כערב הסעודית ורוסיה, בחרו שלא לשנות את סטטוס השונית אלא לבקש מאוסטרליה לדווח על מצבה בשנת 2022. שונית האלמוגים הגדולה בעולם חוותה 3 אירועי הלבנה גדולים מאז 2016, הנובעים מהתחממות מי הים וכשני שלישים ממנה כבר נפגעו ברמות שונות. בעוד משבר האקלים הוא האיום המרכזי על שונית המחסום הגדולה, לאוסטרליה, יצואנית הפחם הגדולה בעולם, אין תוכנית אקלימית להפחתת פליטות, אין יעדים והיא ממשיכה לעודד ולסבסד כרייה ושריפה של פחם, גז ונפט. במקום להשקיע מאמץ, זמן וכסף בהגנה על פלא העולם שלחופיה, אוסטרליה משקיעה במשחקים פוליטיים ומסרבת לנקוט בפעולה.

ג'ף בזוס טס לחלל ומפגין בעיקר ניתוק מהמציאות

ג'ף בזוס, האיש העשיר בעולם ומנכ"ל תאגיד הצרכנות "אמזון", טס לתחילתו של החלל ושהה בו כדקה לפני ששב לכדור הארץ. עם חזרתו הנרגשת אמר לתקשורת כי "צריך לקחת את כל התעשייה הכבדה והמזהמת ולהעביר אותה לחלל. כך נוכל לשמור על כדור הארץ כעל אבן החן שהוא". בזוס ככל הנראה שכח שהתאגיד שמימן את נסיעת הראווה שלו לחלל אחראי על ייצורם של כ-211 אלף טונות פלסטיק בכל שנה, ש-91% מהם יסיימו בטבע, במטמנות או בשריפת פסולת מזהמת בדרום הגלובלי. דוח שיצא בדצמבר 2020 הראה כי אמזון אחראית לכמעט 10,000 טונות פסולת פלסטיק שהושלכה בים ב-2019 לבדה. מכירות אמזון עלו השנה ב-38% בעקבות מגיפת הקורונה, מה שאומר שכיום המצב חמור הרבה יותר. בזוס חושב שזה לגמרי בסדר להמשיך לזהם, כל עוד הזיהום קורה או נשלח למקום אחר. מכיוון שהתעשייה כבר זיהמה כמעט כל מקום על פני כדור הארץ, מעומק הים ועד לפסולת חלל, רעיון טוב בהרבה יהיה אם מיליארדרים כמו בזוס ותאגידים דוגמת אמזון, יפסיקו לזהם מלכתחילה.

הצטרפו אלינו להכשרות בנושא אקטיביזם סביבתי

לאורך אוגוסט נקיים סדרת הכשרות בנושאים הבאים: קשרי ממשל ותאוריות שינוי, עולם הדיגיטל, עולם התקשורת והדוברות ופעולה ישירה בלתי אלימה (NVDAׂ).ההכשרות יתנו לכם את הכלים לקחת חלק פעיל בפעילויות גרינפיס בחודשים הקרובים.
*נדרשת הרשמה מראש בטופס הבא – https://act.gp/hachshara

** אין חובה להשתתף בכל המפגשים
נשמח מאוד לראותכם 🐬🌞🌈🌎

עזרו לנו להקים יחידת תחקירים ישראלית

הציבור בישראל צריך צוות תחקירים סביבתיים עצמאי שיעבוד עבורו במשך כל השנה בעזרת האמצעים המתקדמים ביותר על מנת חשוף עוולות ופשעים סביבתיים בכל רחבי הארץ ולהעלות אותם לראש סדר היום הציבורי.

לכן, החלטנו לראשונה בישראל, ליצור משהו גדול ולהקים צוות תחקירים סביבתיים עצמאי כחול לבן. על מנת לתת לצוות הזה הכשרה ואת הגישה לכלי המחקר המתקדמים ביותר (כמו שימוש צילומי לווין וגישה למאגרי מידע מתקדמים.) אנו אוספים תרומות שיסייעו להקמה ופיתוח הצוות.

עכשיו צריך אותנו יותר מתמיד – וזה הזמן להגביר את הלחץ ולחשוף את מה שמנסים להסתיר מכולנו: מי באמת מאיים על הציבור בישראל ועל עתיד כדור הארץ?

לקבלת כל העדכונים שלנו למייל

משבר האקלים

אני רוצה לעזור