״אין פה שום דבר שצריך להטריד ארגון סביבה״
השבוע (שני 11/11) הגענו לדיון נוסף בבית המשפט המחוזי בירושלים, מלווים בעו"ד מתן גרפינקל, שעסק בעתירת חופש המידע שהגשנו נגד משרד האנרגיה וחברת הנפט "מזוסטרו".
את העתירה הגשנו בשל התנגדות החברה למסור לידינו את מסמכי התכנית לחיפושי נפט וגז במסגרת רישיון ״שפרה חדש״, המתפרש על פני שטח של כ-500 קמ"ר באזור השפלה, בין בית שמש לבית קמה. ביקשנו לבחון את מסמכי הבקשה של החברה, לאור הפעילות המזהמת הצפויה, ובשל בדיקה שערכנו, אשר העלתה, כי שטח הרישיון המדובר חופף עם שטחם של למעלה מ-10 אזורים המתפקדים כשמורות טבע וגנים לאומיים. חברת "מזוסטרו" סירבה להעביר חומרים בנוגע לקבלת מסמכי בקשת רישיון החיפוש, בטענה שהיא מכילה "סודות מסחריים בעלי ערך כלכלי".
מתגובות המדינה והחברה לקראת הדיון בעתירה, ובדיונים עצמם, נחשפנו לפרטים חדשים אודות הבקשה של חברת "מזוסטרו" לקבלת הרישיון – זאת בניגוד לטענה המקורית של החברה, שהמידע כולו הוא "סוד מסחרי". הדיון הסתיים בכך שהחלטנו למשוך את העתירה. זאת, לאור העובדה שקיבלנו את המידע שדרשנו לאורך התהליך.
בדיון שהתקיים השבוע טענה חברת "מזוסטרו" בפני בית המשפט כי, "אין פה שום דבר שצריך להטריד ארגון סביבה".
כאשר חברה פרטית רוצה לקדוח ולחפש נפט וגז בשטחים ציבוריים ערכיים, אנחנו מוטרדים. נמשיך לפעול ולהפעיל לחץ על כל הגורמים הרלוונטיים כדי להבטיח שהמידע, הנוגע להשפעות סביבתיות ולסיכונים האקלימיים והבריאותיים הנלווים לחיפושי דלקים, יונגש לציבור באופן שקוף וללא סייגים. לצד הפגיעה האפשרית במערכות אקולוגיות יקרות ערך, קידוחי נפט וגז הם הגורם העיקרי להחרפת משבר האקלים, ולכן אנחנו נמשיך לעמוד על המשמר, לפעול לעצירת החיפושים, לעדכן את הציבור ולהיאבק על מנת להגן על בריאות הציבור, הסביבה והאקלים.
תמונה אחת שווה אלף מילים
(Norwegian Polar Institute / Greenpeace)
צלם גרינפיס, כריסטיאן אסלונד, חזר לקוטב הצפוני 22 שנים לאחר ביקורו הראשון עם משלחת גרינפיס לקוטב במסגרת המאבק להגנה על האוקיינוסים. כבר ב-2002, תיעד אסלונד את השינויים הדרמטיים שחולל משבר האקלים באחד האזורים הקרים ביותר בכדור הארץ, במאה שנים בלבד. זאת, כאשר השווה בין התמונות שצילם במקום, לתמונות אייקוניות מארכיון המכון הנורבגי לחקר הקוטב הצפוני. קצת לפני פתיחת ועידת האקלים הבינלאומית, חזר אוסלנד לאזור על מנת ליצור תיעוד נוסף ועדכני משנת 2024, הצפויה להיות החמה ביותר מתחילת המדידות. על ידי כך, הוא ממשיך לספר את אחד הסיפורים העצובים של זמננו שזכה גם לתהודה בינלאומית: הקרחונים שלנו הולכים ונעלמים בקצב מסחרר. היכן שהיו בעבר קרחונים מאסיבים נותרו רק מים ואדמה ללא קרח.
לקצב ההתחממות המואץ באזור קוטב הצפוני, יש השלכות כבדות משקל על העולם כולו. קרחונים נמסים ומדפי קרח קורסים גורמים לעליית מפלס מי הים, כמו גם לחשיפה של מי אוקיינוס כהים, אשר קולטים את חום השמש, לעומת קרח ושלג שמחזירים את האור. לכך יש השפעות דרמטיות על דפוסי מזג האוויר בכל רחבי העולם. ישנו קשר הדוק בין משבר האקלים לבין המשבר באוקיינוסים; ככל שמשבר האקלים מחריף, כך נפגעת היכולת של האוקיינוסים לקלוט פחמן, עולה הסיכון לקהילות ומחמירה הפגיעה במערכות אקולוגיות ימיות במימדים חסרי תקדים.
לקריאת הידיעה המלאה וצפייה בכל התיעוד
טראמפ נבחר, המאבק נמשך
הנשיא הנבחר טראמפ, שמאחוריו רקורד עשיר של עשייה אנטי-סביבתית הכוללת, בין השאר, את הוצאת ארה״ב מהסכם פריז העולמי והכחשת מדע האקלים – חוזר לבית הלבן. לאחר שתרמו לקמפיין הבחירות שלו כ-70 מיליון דולר, בחירתו של טראמפ טובה במיוחד לחברות הדלקים ולתאגידים מזהמים. בשנים קריטיות כמו אלה, החלטות שיתקבלו בארה״ב, לא רק בנושאי סביבה ואקלים אלא גם בנוגע לשמירה על המרחב הדמוקרטי, ישפיעו על העולם כולו. כארגון עולמי למען הגנת הסביבה וצדק אקלימי, אנחנו נמשיך להתנגד לכל ניסיון לחזור אחורה, ונמשיך להיאבק נגד החלטות שפוגעות באקלים, בצדק ובדמוקרטיה, כמו התקפות על חופש הביטוי וההתארגנות. אנחנו מאמינים בכוחנו ונמשיך לבנות מרחב ולפתח קהילות, שמקורן במחאה יצירתית ובלתי אלימה. זה הזמן שלנו לפעול יחד ביצירתיות, אומץ ותעוזה.
חדשות טובות! ירידה בהרס האמזונס בשנת 2024
בשבוע שעבר שיחררה הסוכנות הלאומית לחקר החלל בברזיל (INPE), את הדוח השנתי שלה לתקופה 2024-2023, המנטר בירוא באמזונס ובסראדו. השטח שבורא בשנה החולפת באמזונס, עמד על 6,288 קמ״ר, הפחתה של 30.6% ביחס לשנת 2023. ביחס ל-2022, שנת נשיאותו האחרונה של נשיא ברזיל לשעבר, בולסונרו – מדובר בהפחתה של 45.7%. זהו השטח הקטן ביותר שבורא מאז 2016.
בסראדו, אזור סוואנה עצום, העשיר במגוון ביולוגי, חלה הפחתה – בפעם הראשונה זה חמש שנים – של 25.7% בבירוא, בהשוואה ל-2023. בשל נתונים אלה, מעריכים בממשלת ברזיל, כי פליטות גזי החממה עקב בירוא היערות, ירדו בכ-400 מיליון טונות של פחמן דו-חמצני ביחס ל-2022. החדשות המשמחות הללו, מראות כי התוכנית לשליטה בבירוא, שהוחזרה עם כניסתו של הנשיא לולה לשלטון – עובדת. עדיין, אנחנו רחוקים מאוד מהיעד שלולה עצמו התחייב עליו: אפס בירוא באמזונס עד 2030. כדי למנוע את קריסתה של המערכת האקולוגית ביערות הגשם, עלינו להשיג את היעד הזה עוד קודם לכן, ובכך גם להקטין את טביעת הרגל הפחמנית של ברזיל, ש-74% ממנה מיוחסים לחקלאות ולתעשיית הבשר בשטחים מבוראים.
מעבר לשליטה בבירוא, על הממשלה הברזילאית להטמיע מהלכים ארוכי טווח, שיגנו על האמזונס גם במקרה של ממשלה אנטי-סביבתית חדשה: הכרזה על שטחים מוגנים, הכרה בשטחים ילידיים, אכיפה ושקיפות של תעשיית הבשר ורגולציה על מימון פעילויות, הכרוכות בהרס יערות, הן רק חלק מהצעדים הנדרשים כדי לממש את היעד של אפס בירוא – בהקדם האפשרי.
ישראל משתרכת מאחור
בישראל יש 300 ימי שמש בשנה! האם אנחנו מנצלים אותם כראוי במעבר ההכרחי לעבר אנרגיה נקייה? בזמן שבישראל ממשיכים להשקיע באנרגיה המזהמת של העבר על חשבון פרויקטים פורצי דרך של אנרגיה מתחדשת, העולם מתקדם קדימה עם שיאי ייצור חדשים של חשמל נקי. יאללה ישראל, אולי תתני לשמש סופסוף לעלות?
לרגל ועידת האקלים, אנו מזמינים אתכם לצפות בסדרת הרשת של גרינפיס ישראל בהנחיית עופר שכטר, שעונה על השאלות: מה עובר על העולם שלנו, איך זה משפיע על ישראל, ומה אפשר לעשות?ֿ
צפו בפרק 10 של ״מכורים״ ״ישראל משתרכת מאחור״
בהשתתפות: איתן פרנס; עו"ד יוני חנציס; Ruiqi ye
בימוי והפקה: ציפי קרליק
הזמן הולך ואוזל: הצטרפו ל-2 מיליון איש בקריאה לאמנת פלסטיק חזקה!
ב-25 בנובמבר, ייפגשו מנהיגי העולם בבוסאן שבדרום קוריאה לסבב הדיונים החמישי והמכריע בנוגע לאמנת פלסטיק עולמית חזקה. אסור לנו לפספס את ההזדמנות הזו. כ-2 מיליון איש ברחבי העולם כבר דורשים אמנת פלסטיק חזקה, חתומה וסגורה, שתפחית באופן דרסטי את ייצור הפלסטיק!
99% מהפלסטיק עשוי מגז ונפט. מחזור החיים של הפלסטיק מרעיל את הבריאות שלנו, פוגע בקהילות שלנו, הורס את הטבע שלנו ומחריף את משבר האקלים. כדור הארץ שלנו זקוק לתמיכה במאבק מול תאגידים מזהמים, כמו "יוניליוור" ותעשיית דלקי המאובנים. אם לא נפעל עכשיו, ייצור הפלסטיק צפוי לשלש את עצמו עד לשנת 2050. רק אמנת פלסטיק בינלאומית חזקה תוכל לשנות זאת, וסוף סוף להתחיל בסיום עידן הפלסטיק.
ועידת האקלים הבינלאומית נפתחה
ועידת האקלים הבינלאומית COP29 נפתחה השבוע באזרבג׳אן בתקווה שמנהיגי העולם יבינו את גודל השעה ויגיעו להבנות בכל הנוגע למימון והפחתת פליטות גזי חממה. האזינו לראיון עם מנהל גרינפיס ישראל, ד״ר יונתן אייקנבאום, בתכנית ״כאן בסביבה״ בנושא.
ד"ר יונתן אייקנבאום, מנהל גרינפיס ישראל
השבוע מסביב לעולם
עכשיו הזמן לעזור לכדור הגדול ב-5 ש"ח לחודש בלבד!
(תיעוד: רועי גליץ, שגריר גרינפיס ישראל)
הרבה דברים קורים אצלנו בתחום המאבקים הסביבתיים, ולך יש הזדמנות לקחת בהם חלק ולעזור לנו להגן על כדור הארץ, הסביבה והבריאות של כולנו – המשימה החשובה ביותר לקיומנו.
מעגלים רבים כבר הצטרפו לשורותינו והם מעתה חברים בארגון גרינפיס. עכשיו זה הזמן להצטרף אליהם!
באמצעות העיגול הקטן של האגורות שלכם לשקל הקרוב, תוכלו לסייע לפעילות שלנו להתקיים ולהתרחב.
לדוגמה: קנית ב-9.80 ₪? שילמת 10 ₪ ותרמת לגרינפיס ישראל 20 אג’! סכום התרומה הממוצע לחודש עומד על 5-3 שקלים בסך הכול.
התרומה שלך תסייע לנו לקיים מחאות ומאבקים פרלמנטריים ומשפטיים, לקדם מחקרים, לחשוף שקרים, להגיש תביעות משפטיות, לבצע פעולות מחאה, אקטיביזם סביבתי ועוד, למען בעלי החיים שלא יכולים להשמיע את קולם ו- למען כולנו.
תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל
