למען עתיד ילדינו – שומרים על יערות הגשם
היום אנו מציינים את יום המגוון הביולוגי, ואיזה מקום מייצג יותר את עושר המינים מיער האמזונס? יער הגשם בדרום אמריקה, שנמצא בשטחן של ברזיל, פרו, קולומביה ובוליביה הוא חלק מאגן האמזונס המשתרע על פני שטח עצום של 6.7 מיליון קמ״ר – השווה כמעט לגודלה של כל יבשת אירופה. זוהי גם המערכת האקולוגית המגוונת ביותר על פני כדור הארץ, ביתם של כ-10% מהמינים הידועים לאדם, כמו גם של 2,716 מיני דגים, 427 דו חיים (אמפיביים), 371 זוחלים, 1,300 ציפורים ו-425 יונקים. אחד הדברים המדהימים ביותר ביער – זו כמות החרקים, למעלה מ-2.5 מיליון מינים שידועים לאדם (אז אל תשכחו אלתוש כשתקפצו לבקר…).
חופת יער הגשם הצפופה, הנהרות המתפתלים והמגוון הביולוגי העשיר יוצרים איזון עדין, שמקיים את כולם. אך איזון זה נמצא תחת איום בעלי חיים אלה ניצבים בפני עתיד לא ברור בעקבות כריתת יערות, חיפושי זהב ובעיקר, חקלאות תעשייתית מאסיבית, שהורסת את בית הגידול שלהם. היום – ותמיד – בואו נחגוג את יופיים הפראי, ונזכור שהגנה על האמזונס פירושה גם הגנה על אותם חיים מופלאים. יחד, עם אנשים שאכפת להם מכל רחבי העולם, יש לנו את הכוח להגן על יער הגשם.
המדריך לעולם החי המופלא באמזונס
לציון יום המגוון הביולוגי הכנו עבורכם בלוג קצר עם תיעוד מרהיב, בו תוכלו ללמוד עוד קצת על אחד המקומות יוצאי הדופן ביותר על פני כדור הארץ ועל בעלי החיים המדהימים, שעבורם הוא בית – החל מיגוארים חמקמקים ועד דולפיני נהר שובבים ובעלי חיים ייחודיים – המסתמכים לחלוטין על יער הגשם למזון, להגנה ולחיים עצמם.
בעקבות תחקיר גרינפיס: המשרד להגנת הסביבה מפרסם מחקר חדש על דליפות מתאן
(תיעוד: אלעד איבס / גרינפיס)
לאחר שעיכב את פרסום ממצאי המחקר במשך חודשים רבים, ובתגובה לתחקיר שפירסמנו לפני כשבועיים, המשרד להגנת הסביבה פרסם בשבוע שעבר מחקר, שנערך מסגרת קול קורא של לשכת המדענית הראשית, אותו ערכו ד"ר דניאל מדר מ-SP Interface ופרופ' איתי קלוג מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. עיקרו של המחקר אלו מדידות עצמאיות של דליפות מתאן מתעשיית הגז (לעומת הערכות תיאורטיות, שמסתמכות על דיווחי החברות המזהמות עצמן, כפי שהיה עד כה). אנו מברכים על פרסום הממצאים ובראשם, ההכרה בכך שהפחתת התלות בגז וקידום אנרגיות מתחדשות הן משימות לאומיות קריטיות לשמירה על סביבה בריאה ובת-קיימא לדורות הבאים.
עם זאת, עמדת המשרד להגנת הסביבה, כפי שמשתקפת בתגובתו למחקר והסתייגותו מהממצאים, היא שמרנית מדי, זהירה מדי, ונוטה להעדיף את נתוני התעשייה, תוך התעלמות מהמגמות המדעיות והרגולטוריות בעולם. המחקר מתבסס על ניטור שטח בשיטות מדידה מקובלות, ומצביע על כך שהיקף פליטות המתאן בישראל גבוה בעשרות אחוזים מהנתונים שמדווחות החברות – ועליהם מתבסס המשרד להגנת הסביבה במסגרת הדוחות הלאומיים, העוסקים בפליטות גזי חממה בישראל. מגמה זו עומדת בהלימה עם מחקרים אחרים על תעשיית הגז במדינות שונות בעולם.
טענת המשרד, כי השימוש בטכנולוגיות זיהוי דליפות גז מסוג (Optical Gas Imaging) אינו תקני לכימות פליטות, אינה אלא התחמקות מאחריות של מי שאמון על פיקוח ואכיפה בתעשיית הגז. עצם העובדה שהשיטה לא עברה הסמכה לרגולציה בישראל – היא חלק מהבעיה. כבר שנים שבממשלה, ובפרט במשרד האנרגיה, מתייחסים לפליטות המתאן ממשק הגז בישראל כאל זניחות – גישה שפשוט אינה עומדת עוד במבחן המציאות.
הממצאים המדאיגים, העולים מן המחקר, כמו גם מתחקיר גרינפיס, שחשף דליפות מתאן בלתי מדווחות במתקני נתג"ז ובתחנות כוח – אסור שיישארו במגירה. הם מחייבים שינוי מדיניות מיידי. הצטרפו אלינו לדרישה לפיקוח על תעשיית הגז וחברות הדלקים.
שתפו את הסרטון: מה מסתירות מאיתנו חברות הדלקים?
בסתיו האחרון יצאנו למדוד ברחבי הארץ האם קיימות דליפות בלתי מדווחות של מתאן מהמתקנים השונים לאורך שרשרת הייצור והשימוש בגז. הממצאים לא הפתיעו אותנו, אלא חיזקו את מה שידענו לפני כן ועכשיו קיבלנו את ההוכחות אליו בשטח. משרד האנרגיה, בשורה אחת עם חברות הדלקים, ממשיך לטעון שפליטות המתאן ממשק הגז הן שוליות. הם רוצים להרחיב את התעשייה, בעיקר לטובת ייצוא, ולהגדיל את שורת הרווח על חשבון הטבע והאדם. אנחנו חייבים לשים לזה סוף.
התעשייה המזהמת נאבקת נגד הפתרונות למגפת הפלסטיק
פלסטיק הוא חומר ששינה את העולם, אך חשוב להבחין בין פלסטיק רב פעמי, שמשרת אותנו לאורך זמן במוצרים חיוניים, לבין פלסטיק חד פעמי, שמספק נוחות רגעית ומותיר אחריו נזק סביבתי מתמשך. ישראל אמנם זכתה רק במקום השני באירוויזיון, אבל בצריכת פלסטיק חד פעמי "ניצחנו": הישראלי הממוצע מייצר 1.8 ק״ג פסולת ביום (נכון ל-2024), מתוכם 7.5 ק"ג בשנה מוקדשים לכלים חד פעמיים, פי חמישה מהממוצע באירופה! מדובר במוצרים שנזרקים לאחר שימוש אחד בלבד, למרות כמויות האנרגיה, המים והמשאבים שהוקדשו לייצורם. זהו נתון שערורייתי, שדורש שינוי עמוק בתרבות הצריכה.
בימים האחרונים, אנו עדים להתגברות השיח על יתרונותיו ומעלותיו של הפלסטיק. זהו, למעשה, חלק מתגובת הנגד של התעשייה הפטרוכימית ובעלי עניין נוספים לקראת סבב המשא ומתן לגיבוש אמנת פלסטיק בינלאומית. זו אותה תעשייה שמגלגלת טריליוני דולרים בשנה, וכעת נלחמת על המשך התרחבותה במתכונת המזיקה.
כשמעמידים את שורת הרווח של התאגידים מול העתיד הבריאותי של ילדינו, ברור מה צריך להוביל את קבלת ההחלטות. מול הלובי הכלכלי האדיר הזה עומדים אזרחים, קהילות, מדענים ופעילים, שדורשים לשנות כיוון. אמנת הפלסטיק נועדה להגדיר גבולות ברורים ולחייב אחריות לאורך כל חיי המוצר. הגיע הזמן שמדינות, ובהן גם ישראל, יפסיקו לשתף פעולה עם הנרטיב השחוק של "אי אפשר בלעדיו" ויתחייבו לפתרונות צודקים, חדשניים ובריאים יותר.
באוגוסט 2025 צפויים להתחדש הדיונים המכריעים על אמנת הפלסטיק הבינלאומית, מהלך בעל יכולת לסמן שינוי גלובלי, אמיתי וממשי במאבק בזיהום פלסטיק. במקביל, גם לנו כצרכנים יש כוח בידיים: ויתור על שקיות, העדפת מילוי חוזר של מוצרים והפסקת השימוש בכלים חד פעמיים, הם צעדים פשוטים וקטנים, אך מצטברים להשפעה גדולה. כשנבין שכוס הפלסטיק שזרקנו לפח לא הולכת לשום מקום, נתחיל לפעול אחרת.
הצתה? צוות החקירה קבע מה גרם לשריפות הענק
בשריפת הענק שאירעה לפני כשלושה שבועות מיהרו רבים לקבוע שמדובר בהצתה, אך כעת, על פי הדיווח בתקשורת, המבוסס על ממצאי כבאות והצלה, נחשף כי מדובר בהתלקחות חוזרת – שייתכן שהייתה יכולה להימנע באמצעות היערכות נכונה.
נזכיר שוב – הרוב המוחלט של השריפות הן כתוצאה מרשלנות מעשה ידי אדם, תדירותם ועוצמתם של אירועי אקלים קיצוניים הולכת ועולה – בחמישים השנים האחרונות, כמות גלי החום הוכפלה פי ארבעה. אנחנו רואים את זה בישראל בעשורים האחרונים, כשהשנה האחרונה הניחה את היסודות המושלמים לעונה בוערת, עם חורף יבש באופן היסטורי וטמפרטורות גבוהות.
הקיץ רק התחיל, וכבר חווינו בסוף השבוע האחרון גל חום שובר שיאים. לצערנו, השריפה בהרי ירושלים לא תהיה השריפה האחרונה השנה, וישראל חייבת להיערך מיידית להתמודדות עם שריפות ועם השלכותיהן ולהתמודדות עם השלכות משבר האקלים.
אחת המשימות החשובות והדחופות ביותר היא שיקום הטבע, שמאט את החרפת משבר האקלים, על ידי ספיחה של גזי חממה. עצים ויערות מורידים את הטמפרטורה באופן משמעותי בסביבתם, וכשהם אינם – החום והיובש המסוכנים גוברים.
ומעל הכל, ישראל לא יכולה ביד אחת לעודד את תעשיית הדלקים, כפי שהיא עושה על ידי קידום של אין ספור תוכניות לחיפושים והפקה של גז ונפט, וביד שניה להלין על השריפות.
התעשייה המסוכנת שטראמפ מקדם בעומק הים
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ממשיך לקדש את שורת הרווח ולשים את הסביבה ובעלי החיים במקום האחרון, ומקדם מהלכים תקדימיים לכריית מינרלים מקרקעית האוקיינוס השקט.
כרייה בעומק האוקיינוס היא תעשייה חדשה, שאין לדעת מה יהיו השלכותיה על המערכת האקולוגית החשובה במעמקים, אך הן עלולות להיות מרחיקות לכת.
המשמעות של מתן היתר לחברות כרייה להיכנס למעמקי הים, אלפי קילומטרים מתחת לפני המים, לבזוז את קרקעית הים ולכרות מתכות היא שמכונות עצומות, ששוקלות יותר מלוויתן כחול, למשל, יורדו אל קרקעית הים ויציבו בסיכון אדיר את בעלי החיים הימיים. כרייה בעומק הים יכולה לייצר זיהום רעש וזיהום אור, וכן פליטה של משקעי פסולת הנוצרים בתהליך – כל אלו יפגעו במערכת האקולוגית, שהתפתחה לאורך עידנים ללא שינויים משמעותיים, ושידוע לנו עליה כל כך מעט.
הצו הנשיאותי, עליו חתם טראמפ בחודש שעבר, מורה לכמה גופים לפעול למיפוי אזורים ימיים, שבהם ניתן לכרות מינרלים מקרקעית הים העמוק, ולבחון דרכים לסייע ליזמים פרטיים לקדם פעילות זו. והוא אינו נוגע רק לתחום המים הטריטוריאליים של ארה"ב, אלא גם לשיתופי פעולה במים בינלאומיים. טראמפ מתעלם שוב מהאזהרות של ארגונים סביבתיים וצועד בנתיב מסוכן, שאין לדעת מה יהיו השלכותיו בטווח הארוך.
החדשות הטובות הן שמדינות רבות בעולם כבר מבינות את זה, והתגובות למהלך של טראמפ ול-TMC שכבר הגישה בקשה לרישיון כרייה משיגות בדיוק את ההפך ממה שהם ציפו לו.
אין לאפשר כרייה בעומק הים באף אוקיינוס. גרינפיס קוראת לממשלות העולם להגן על המערכת הימית ולהתנגד בכל תוקף לכרייה בעומק הים ולמנוע מחברות התעשייה להתחיל בפרויקטים הרסניים, אבל לא נוכל לעשות זאת בלי תמיכה ציבורית רחבה בכל העולם.
השבוע מסביב לעולם
עכשיו הזמן לעזור לכדור הגדול ב-5 ש"ח לחודש בלבד!
(תיעוד: רועי גליץ, שגריר גרינפיס ישראל)
הרבה דברים קורים אצלנו בתחום המאבקים הסביבתיים, ולך יש הזדמנות לקחת בהם חלק ולעזור לנו להגן על כדור הארץ, הסביבה והבריאות של כולנו – המשימה החשובה ביותר לקיומנו.
מעגלים רבים כבר הצטרפו לשורותינו והם מעתה חברים בארגון גרינפיס. עכשיו זה הזמן להצטרף אליהם!
באמצעות העיגול הקטן של האגורות שלכם לשקל הקרוב, תוכלו לסייע לפעילות שלנו להתקיים ולהתרחב.
לדוגמה: קנית ב-9.80 ₪? שילמת 10 ₪ ותרמת לגרינפיס ישראל 20 אג’! סכום התרומה הממוצע לחודש עומד על 5-3 שקלים בסך הכול.
התרומה שלך תסייע לנו לקיים מחאות ומאבקים פרלמנטריים ומשפטיים, לקדם מחקרים, לחשוף שקרים, להגיש תביעות משפטיות, לבצע פעולות מחאה, אקטיביזם סביבתי ועוד, למען בעלי החיים שלא יכולים להשמיע את קולם ו- למען כולנו.
תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב
עמדת גרינפיס ישראל בנוגע להמשך המלחמה בעזה
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל
