לרומן עם הבינה המלאכותית יש מחיר

שנה חדשה, מאבקים ישנים – הגזרות הכלכליות והסביבתיות לשנה החדשה

השנה החדשה מתחילה עם החלטות כלכליות, שמראות שוב עד כמה תקציב המדינה מנותק מהצרכים של האנשים שחיים כאן. עם תחילת השנה, מחירי החשמל צפויים לעלות, נוסעי התחבורה הציבורית ימשיכו לשלם יותר, ללא כל שיפור בשירות, והציבור הישראלי ימשיך לשלם את המחיר בזמן שתאגידי הדלקים – ובראשם שברון – חוגגים את הסכם יצוא הגז האסטרונומי למצרים, שמבטיח להם רווחים של מיליארדי דולרים, על חשבון הים העמוק, המגוון הביולוגי שבו וכמובן, האקלים. בתקציב החדש כמעט ולא ניתן למצוא השקעה אמיתית באנרגיות מתחדשות, בעוד הסבסוד למאגרי הגז ממשיך להיספר במיליארדים. סדרי העדיפויות ברורים: ההכנסות הציבוריות מופנות לטובת תאגידים ויזמים, בזמן שהבריאות, איכות החיים והסביבה נותרות שוליות.

לצד זאת, הכנסת עומדת לאשר בשבוע הבא את חוק ההסדרים, חבילת חוקים שמצורפת לתקציב המדינה, אשר תהליך אישורה המהיר זוכה לביקורת רחבה לאורך השנים. בין הסעיפים השונים השנה ישנם כמה וכמה שצפויים לגרום לפגיעה אנושה בסביבה ובבריאות הציבור: הארכת חוק הוותמ"ל, שמקדם תכנון אינטנסיבי על חשבון שטחים פתוחים, פגיעה בחוק התכנון והבנייה, בהקשר של שמירה על הסביבה החופית, רפורמות בחוק הגנים הלאומיים ושמורות הטבע, וצמצום סמכויות פקיד היערות, שיאפשר כריתה מוגברת של עצים ללא פיקוח.

כחלק מהתנועה הסביבתית כולה, אנו פועלים ונאבקים לכך שסעיפים הרסניים אלו לא ייכנסו לחוק ההסדרים, מתוך מטרה להבטיח עתיד בריא יותר לאנשים, לטבע ולסביבה.

עוצרים את קידוחי הנפט בשמורות טבע

חברות נפט מאיימות להרוס את הטבע הישראלי: עיזרו לנו לעצור אותן!

אני רוצה לעזור

צעד ענק נוסף להגנה על האוקיינוסים

לקראת סוף השנה האזרחית, השלימה סין רשמית את תהליך האשרור של אמנת האוקיינוסים, מה שהופך אותה לאחת המדינות החשובות בעולם, המתחייבות משפטית להסכם ההיסטורי, אשר יוביל להקמת רשת של שמורות טבע ימיות על פני 30% מהאוקיינוסים עד לשנת 2030 – מהלך קריטי לאקלים ולחיים בים, שסובלים מניצול יתר וזיהום משולח רסן. ההצטרפות של מעצמה כמו סין מעניקה רוח גבית אדירה למאמץ הגלובלי ומקרבת אותנו להשגת היעד.

אנחנו עוד רק בתחילת הדרך להבראת האוקיינוסים, והאשרור הסיני הוא הוכחה לכך שלחץ ציבורי של תנועה עולמית חזקה נושא פרי, אך עוד עבודה רבה לפנינו. מחובתנו להבטיח שהאמנה לא תישאר רק על הנייר ותיושם בפועל. סין, כשחקנית מפתח בכלכלה הימית, יכולה וצריכה להוביל את הקמת רשת השמורות הראשונה במים העמוקים, שתגן על המגוון הביולוגי מפני דיג תעשייתי דורסני וכרייה בעומק הים.

להציל את הים אני רוצה לעזור

המזהם משלם? לא כשזה מגיע לייצוא גז

החל מהבוקר עודכן “מס הפחמן” על דלקים מזהמים – מהלך שאמור היה לעודד מעבר לאנרגיות מתחדשות, להפחית זיהום ולהכניס כספים לקופת המדינה. אלא שבמציאות הישראלית, המס קודם על-ידי משרד האוצר לא ככלי סביבתי מקובל, כפי שהוא מיושם במדינות רבות בעולם וכפי שהפצירו ארגוני הסביבה, אלא כמהלך כלאיים שמטרתו המרכזית הייתה סגירת פערים תקציביים שנוצרו במהלך המלחמה. התוצאה: מס שנושא שם ירוק, אך מיושם באופן שמחטיא את מטרותיו.

במקום לייצר תמריץ אמיתי לצמצום פליטות, המהלך הפך ל“מעגל קסמים” שמעשיר דווקא את מונופול הגז.
המזהם משלם? הצחקתם את חברות הדלקים ומשרדי הממשלה. בעוד שהצרכנים בישראל נאנקים תחת יוקר המחיה והתמורה האפסית למיסים שהם משלמים, עקרון "המזהם משלם" תקף רק לאזרח הקטן. בעוד שהגז המקומי לתושבי ישראל ממוסה כפליים, הגז המיועד לייצוא למצרים פטור לחלוטין ממס פחמן. מדובר באובדן הכנסות פוטנציאלי של מיליארדי שקלים, שיכלו לשמש את הטבע והציבור, לצד קידום המעבר האנרגטי. כך במקום שהממשלה תשתמש במס הפחמן למטרה החשובה שלשמה הוא נועד, היא מייצרת מקור הכנסה נוסף שחוטא לשמו ומעניקה סבסוד דה-פקטו לייצוא גז מזהם לתאגידים העשירים ביותר, תוך הפקרת האינטרס הציבורי והסביבתי של אזרחי ישראל.

פליטות מתאן אני רוצה לעזור

המחיר האמיתי של הרומן עם הבינה המלאכותית

דיאלוגים עם הצ׳אט ואף שימוש בו לתמיכה רגשית, מה שעד לא מזמן נחשב למדע בדיוני, עכשיו, ב-2026, הפכו לדבר שבשגרה. היום, כש״חוויית AI״ מלווה אותנו בכל אפליקציה, ישנו אלמנט שאולי מעטים שוקלים – מהי העלות הסביבתית של התלות הגוברת שלנו בבינה המלאכותית?

ככל שההסתמכות שלנו על בינה מלאכותית גדלה, כך גם מתעצמת טביעת הרגל האקולוגית של הטכנולוגיה. תעשיית הבינה המלאכותית גורמת לעלייה ממשית בשריפת דלקים מזהמים כמו נפט, פחם וגז. ללא פעולה מצד תאגידי טכנולוגיה, כמו אנבידיה, מיקרוסופט וגוגל, האקלים וגם הריאות שלנו, ישלמו את המחיר.

בעוד אופיים עתיר האנרגיה של מרכזי נתונים עורר דווקא דיון נרחב, נדמה שנשכח הצד הנוסף של הסיפור – פליטות גזי חממה מייצור שבבי בינה מלאכותית. אלה זינקו ביותר מפי ארבעה וחצי בשנה אחת בלבד בין השנים 2023-2024, במיוחד במזרח אסיה, שכן היא נמצאת בלב שרשרת האספקה של שבבי בינה מלאכותית. ככל שהמהפכה הדיגיטלית מאיצה, כך עולה גם העלות הסביבתית הנסתרת שלה, יחד עם חזרתם של פתרונות לא יעילים, המסיטים את תשומת הלב מן הצעדים הנדרשים באמת. דוח חדש של גרינפיס אסיה עקב אחר שרשראות האספקה של חברות הבינה המלאכותית הגדולות, והממצאים מדאיגים.

למאמר המלא >>

משבר האקלים אני רוצה לעזור

עכשיו הזמן לעזור לכדור הגדול ב-5 ש"ח לחודש בלבד!

הרבה דברים קורים אצלנו בתחום המאבקים הסביבתיים, ולך יש הזדמנות לקחת בהם חלק ולעזור לנו להגן על כדור הארץ, הסביבה והבריאות של כולנו – המשימה החשובה ביותר לקיומנו.

מעגלים רבים כבר הצטרפו לשורותינו והם מעתה חברים בארגון גרינפיס. עכשיו זה הזמן להצטרף אליהם! 

באמצעות העיגול הקטן של האגורות שלכם לשקל הקרוב, תוכלו לסייע לפעילות שלנו להתקיים ולהתרחב. 

לדוגמה: קנית ב-9.80 ₪? שילמת 10 ₪ ותרמת לגרינפיס ישראל 20 אג’! סכום התרומה הממוצע לחודש עומד על 6 שקלים בסך הכול. 

התרומה שלך תסייע לנו לקיים מחאות ומאבקים פרלמנטריים ומשפטיים, לקדם מחקרים, לחשוף שקרים, להגיש תביעות משפטיות, לבצע פעולות מחאה, אקטיביזם סביבתי ועוד, למען בעלי החיים שלא יכולים להשמיע את קולם ו- למען כולנו.

מעגלים לטובה

כמה שקלים בודדים בחודש עבור תמיכה בכל המאבקים של גרינפיס ישראל

הצטרפות

תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב

לקבלת כל העדכונים שלנו למייל