היעד הבא של כי״ל: עין ירקעם
(תיעוד: גילי סופר)
ביום שני 12/01 יתקיים בבאר שבע דיון בעתירה נגד תכנית הכרייה של כ"יל למרגלות המכתש הגדול, סמוך לעין ירקעם. זוהי עתירה משולבת של עותרים פרטיים, לצד ארגוני סביבה בישראל ובהם גרינפיס, כנגד תוכנית להקמת שדה חדש לכריית פוספטים בשדה אורון שבנגב המזרחי. החברה מאחורי הפרויקט, רותם אמפרט נגב בע״מ, הינה חברה פרטית בבעלות מלאה של החברה הציבורית כי"ל (ICL), הנחשבת לאחת החברות המזהמות בישראל. מפעלי החברה בנגב ובים המלח, למרות מגמות שיפור ועיצומים שהוטלו עליה, עדיין מצטיינים לרעה בפליטות מזהמים לאוויר, שפכים והזרמות לים, ואתרי הכרייה והמחצבות שלה באורון, צין ואשלים, מהווים מקור להשפעה סביבתית נרחבת ובמידה רבה, למצבו העגום של ים המלח והאזור.
שדה הפוספטים החדש, אורון צפון, עתיד לקום כ-500 מטרים בלבד מעין-ירקעם, מעיין המים המתוקים היחיד באזור, וכ-350 מטרים מהמכתש הגדול, שהוא שמורת טבע מוכרזת. עין-ירקעם הוא אתר תיירות ייחודי בעל חשיבות היסטורית ואקולוגית, המהווה את מקור המים הטבעי היחיד עבור בעלי חיים כמו יעלים, צבועים, זאבים וציפורי מדבר. מעבר לעובדה שמדובר באזור בעל רגישות אקולוגית גבוהה גם לפי גישת לשכת התכנון המחוזית והמשרד להגנת הסביבה, השטח המאושר לכרייה כולל בתוכו מקטעים משביל ישראל על ציר טיילות מרכזי, וכן אזורי קינון של עופות דורסים בסכנת הכחדה.
התוכנית, שעתידה להיות בעלת השלכות אקולוגיות ובריאותיות מרחיקות לכת, אושרה ללא כל התנגדות ציבורית, מה שמראה על פגמים מהותיים בפרסומה בפרק הזמן המיועד להגשת התנגדויות, ועל כך שפרטי התוכנית לא הגיעו לציבור, בין אם בטעות או בכוונת מכוון, ״על מנת שזה יוכל להשמיע את קולו״. לאור הצטברות של פגמים רבים ומשמעותיים בפרסום התוכנית, אנו מבקשים מבית המשפט, במסגרת העתירה שהגשנו, לבטל את אישור התוכנית, להחזירה לדיון בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז דרום, ולאפשר לעותרים השונים להגיש את התנגדותם לתוכנית – כפי שהיו עושים לו היו יודעים עליה מלכתחילה. הנגב שייך לציבור ולא לכי״ל.
חברות נפט מאיימות להרוס את הטבע הישראלי: עיזרו לנו לעצור אותן!
אני רוצה לעזורגרינפיס נגד חיפושי הדלקים בים התיכון: "כניעה ברורה לאינטרסים של תאגידי הדלקים״
(תיעוד: אלעד איבס / גרינפיס)
גרינפיס ישראל הגיש מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים למשרד האנרגיה, בשל ההכרזה על יציאה לסבב חדש ונוסף של חיפושי גז במים הכלכליים של ישראל. הציבור הישראלי צפוי לשלם מחיר כבד בעקבות ההכרזה – תוצר של השפעה זרה של תאגידי הדלקים על קבלת ההחלטות בישראל, המנוגדת לאינטרס הציבורי. אם אכן יצא סבב החיפושים אל הפועל, הוא עלול להוביל לפגיעה בחוסן האנרגטי ולהפיכת כמעט כל הים התיכון בחלק הישראלי לשטחי קידוח מסוכנים, אשר יפגעו במשאבי הטבע, באקולוגיה הימית, ובסיכוי כלשהו לישראל לעמוד אי פעם ביעדי האקלים. למרות שמאז פרסום תוצאות המכרז הרביעי ב־2023 הוכרזו רק שניים מתוך ארבעה מקבצים, ושום חיפושים לא החלו בפועל, הלחצים להרחבת יצוא הגז, מצד תאגידי הדלקים, מביאים את משרד האנרגיה לפרסם כעת מכרז חדש בשטח נרחב אף יותר. תאגידי הדלקים שברון וניו־מד אנרג'י (לשעבר "דלק" בבעלות איל ההון יצחק תשובה), מבקשים להגדיל את יצוא הגז כעת מישראל לשווקים זרים וגורמים לכך שלראשונה היקף הגז המיוצא מישראל יהיה גבוה מהיקף הגז שנשמר לצרכי המשק המקומי. זוהי גישה מסוכנת ביותר, מכיוון שגורמים מקצועיים מעריכים כי לא נותרו תגליות גז משמעותיות במים הכלכליים של ישראל, אך החיפושים כשלעצמם עלולים להיות הרסניים. על המדינה להכיר בכך שעתודות הגז של ישראל מוגבלות, ותוכניות משרד האנרגיה לעוד ועוד קידוחים ותשתיות גז עומדות בניגוד מוחלט למחויבות של ישראל להפחתת פליטות ולעמידה ביעדי האקלים, ומחלישות את המעבר למשק אנרגיה מתחדש, בטוח ויציב.
גרינפיס יוצא למאבק להציל את קים, הלוויתן הישראלי הראשון, וזקוק לתמיכת הציבור.
אני רוצה לעזוראיום חדש ודרמטי על האמזונס
(תיעוד: גרינפיס)
חוק חדש, שנכנס לתוקף במדינת מאטו-גרוסו בברזיל, מונע מתן הטבות מס ותמיכה כלכלית ממשלתית לחברות החתומות על מורטוריום הסויה – הסכם שנחתם ב-2006 בין התעשייה, הממשלה והחברה האזרחית ונועד למנוע את בירוא האמזונס על ידי איסור רכישת סויה, שגדלה באזורים שבוראו ביערות לאחר 2008. מחקר ראשוני מראה כי אם הסכם הסויה יבוטל, עשויה כריתת היערות באמזונס לגדול בעד 30% עד 2045, עם השפעה ישירה על יעדי אפס בירוא והאקלים של ברזיל.
בין השנים 2022-2009, צמצמו רשויות מקומיות וחברות מסחריות, שהיו חתומות על ההסכם, את כריתת היערות ב-69%, בעוד ששטח הגידול בפולי סויה באמזונס גדל ב-344%. למעשה, בזכות ההסכם רק 3.4% מהסויה הגדלה בשטח האמזונס כיום, מפירה את תנאיו. הסכם הסויה מוכיח כי הוא אפקטיבי ומסייע להפחתה ניכרת בהרס היערות, ולמרות זאת הוא נתון זה שנים למתקפות וניסיונות ביטול וערעור. עם אישורו של החוק החדש, הודיעה ההתאחדות הברזילאית של תעשיית השמנים מהצומח על פרישה מההסכם. זוהי בחירה עסקית המתעדפת הטבות מס ממשלתיות על פני המשך ההגנה על היערות, שכן החוק החדש אינו מחייב חברות לפרוש מההסכם ואינו מטיל עליהן השלכות משפטיות לו יבחרו להישאר בו.
אם חברות וסוחרים נוספים יבחרו בהטבות המס, עולה החשש כי תהיה התרחבות בלתי מבוקרת של גידולי סויה על שטחים מבוראים חדשים בשטח האמזונס, מה שיגדיל את שיעורי הבירוא וכן את פליטות גזי החממה של ברזיל. מחקר ראשוני מראה, כי אם הסכם הסויה יבוטל, עלולה כריתת היערות באמזונס לגדול בעוד 30% עד 2045, עם השפעה ישירה על יעדי אפס בירוא והאקלים של ברזיל.
הזמנה לסדנה: ״כשעידן הפייק פוגש אקלים משתנה״
דיסאינפורמציה אקלימית כבר לא נמצאת בשוליים – היא משפיעה בפועל על השיח הציבורי, על תגובה לאירועי קיצון, ועל היכולת לקדם מדיניות.
אתן.ם מוזמנות ומוזמנים לסדנה מעשית ומפגש חשיבה בנושא התמודדות עם פייק אקלימי וסביבתי. הסדנה, בהובלת איגוד האינטרנט הישראלי וגרינפיס ישראל, מיועדת לנשות ואנשי סביבה ואקלים, מדעניות ומדעני אקלים, אנשי תקשורת ופעילים סביבתיים.
הסדנה תתקיים ביום שלישי, 9.2.26, בין השעות 09:30-15:00 – במוזיאון הטבע ברמת אביב.
ההשתתפות היא ללא עלות, אך מותנית בהרשמה מראש עד 31.1.26.
מספר המקומות מוגבל! להרשמה: לחצו כאן
עכשיו הזמן לעזור לכדור הגדול ב-5 ש"ח לחודש בלבד!
(תיעוד: רועי גליץ, שגריר גרינפיס ישראל)
הרבה דברים קורים אצלנו בתחום המאבקים הסביבתיים, ולך יש הזדמנות לקחת בהם חלק ולעזור לנו להגן על כדור הארץ, הסביבה והבריאות של כולנו – המשימה החשובה ביותר לקיומנו.
מעגלים רבים כבר הצטרפו לשורותינו והם מעתה חברים בארגון גרינפיס. עכשיו זה הזמן להצטרף אליהם!
באמצעות העיגול הקטן של האגורות שלכם לשקל הקרוב, תוכלו לסייע לפעילות שלנו להתקיים ולהתרחב.
לדוגמה: קנית ב-9.80 ₪? שילמת 10 ₪ ותרמת לגרינפיס ישראל 20 אג’! סכום התרומה הממוצע לחודש עומד על 6 שקלים בסך הכול.
התרומה שלך תסייע לנו לקיים מחאות ומאבקים פרלמנטריים ומשפטיים, לקדם מחקרים, לחשוף שקרים, להגיש תביעות משפטיות, לבצע פעולות מחאה, אקטיביזם סביבתי ועוד, למען בעלי החיים שלא יכולים להשמיע את קולם ו- למען כולנו.
תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל
