סיכום ודיון בממצאי חקר גרינפיס – פסח תש״פ 2020
ד״ר ציפי גושן
בסקר שנערך על ידי ארגון גרינפיס בחג הפסח תש״פ (בעת הסגר הראשון) התבקשו המשיבים להתייחס בשאלה פתוחה למחשבותיהם, חלומותיהם והצעותיהם לעולם טוב יותר.
מסיכום התייחסותיהם של 570 משיבים עלה שכ-30 אחוזים מכלל ההצעות-חלומות ומחשבות התייחסו לאיכות הסביבה, 26 אחוז לאיכות החיים, 20 אחוז לתחומי ממשל ופוליטיקה, 12 אחוז לחינוך והשאר לקורונה כאירוע מכונן. בממצאים משתקפות ציפיות המשיבים לסיפוק צרכים של שייכות קהילתית, חמלה ומשמעות ערכית מוסרית במסגרות קהילתיות בלתי פורמליות והן במסגרות פורמליות כמו המדינה. כמו כן, עלה הרצון ללמוד מיומנויות הקשורות לשמירה על הסביבה, בעיקר באמצעות מסגרות החינוך השונות.
גישות שהתפתחו במחקר ב-20 השנים האחרונות בתחומי החינוך, מוטיבציה בעבודה ומנהיגות, טוענות כי בחברה בת זמננו המאופיינת בתחרותיות גבוהה, שאיפה להישגיות, חד-הוריות וחוסר במשפחה מורחבת, מסגרות אינטימיות איבדו חלק מיכולתן לספק שייכות רגשית. בתי הספר ומקומות העבודה הפכו לפורמליים וחסרי התייחסות רגשית וערכית-חברתית. הפרדיגמה השלטת היא של הישגיות ואינדבידואליזם קיצוני, דברים המגדילים את הסיכון לניכור. עקב הגורמים הללו, קיימת ציפייה של בני האדם, ״היתומים המודרניים״, לסיפוק הצורך בשייכות רגשית ומשמעות ערכית גם בארגונים פורמליים ובלתי פורמליים.
ממצאים של מחקרים מסוף המאה ה-20 ועשרים השנים האחרונות בתחומי הניהול והמנהיגות מורים שמנהיגות בימינו אינה נבחנת על ידי הציבור רק בהתאם לרציונליות פונקציונלית אלא גם לפי מדדים נוספים כגון: שיפור איכות החיים של הפרט, פיתוחו והעצמתו. קבלת החלטות פוליטיות ועסקיות ללא דיון בערכים אינה מושלמת. בני אדם אינם נוטים לעשות הפרדה מוחלטת בין חייהם כאזרחים לבין ערכיהם, ולכן החלטות פוליטיות חייבות לכלול גם מרכיבים ערכיים.
מבין הערכים הללו, ערכים מוסריים והומניים הם החשובים ביותר. דגש על כוחות השוק ופעולה בלעדית לפיהם לא יוצרת בהכרח יתרון בעולם תחרותי. הדוקטרינה של המשחק הטבעי של כוחות השוק מביאה להבנת תופעות אך גם לעיתים קרובות להצדקת מניפולציות. מוסריות, נדיבות וחמלה חיוניים לקבלת החלטות לא פחות מההבנה של כלכלת השוק. אנשים זקוקים להעצמה פסיכולוגית ברמה הפרטנית אך באותה המידה להעצמה פוליטית, שתאפשר להם לקחת חלק בהחלטות הנוגעות לגורלם. העצמה פרטנית כאמור אינה מספקת. בני אדם זקוקים להשלמה שלה, להעצמה קהילתית – העצמה הקושרת ביניהם לבין המתרחש בקהילה והגברת השליטה שלהם כצוות על תוצאות חשובות בחייהם.
גישות שהתפתחו בארה״ב בשלושת העשורים האחרונים בתחום המחקר בחינוך ושיקום של נוער בסיכון מתייחסות לנושא ההעצמה, וטובעות מונח חלופי שנקרא חוסן נפשי (resilience). גישה זו מאחדת גישות חינוך אירופאיות קלסיות וגישות שבטיות אינדיאניות. מייצגיה הבכירים הינם Brenorlo, Brokenleg, Van-Brokern (1910,2019). בהתאם לגישתם, מילוי צרכים בסיסיים (Maslaw) הינם תנאי הכרחי אך לא מספיק. לצורך פיתוח חוסן נפשי יש צורך גם בהערכה עצמית חיובית והיא מושגת ממילוי צרכים נוספים.
צרכים אלה הם:
צורך בשייכות (belonging) משפחתית וקהילתית
צורך בשליטה(mastery) שליטה בתחומים הקשורים להצלחה בחיים ומסופקת באמצעות הענקת ידע ומיומנויות
צורך בעצמאות (independence) – מילוי צרכים הקשורים בחופש ומטופח על ידי הגדלת האוטונומיה
צורך בנדיבות (generosity) – מילוי צרכי האדם לערכים, בעיקר של אחריות חברתית, נדיבות ועזרה לזולת, מוסריות. מילוי צורך זה מעניק משמעות לחיי האדם.
הערכה עצמית מסוג זה בנויה על דפוס הקרוי בפי החוקרים הנ״ל מעגל האומץ (circle of courage) שתיאורו מופיע בציור שלהלן. באמצעותו ניתן לעבור מתחושת ניכור לתחושת העצמה.
מילוי כל הצרכים המופיעים במעגל האומץ הינם כאמור תנאי הכרחי ליצירת הערכה עצמית חיובית וחוסן נפשי, המסייעים לאדם להתמודד בהצלחה בסביבות סוערות, לא באמצעות בקרה (control) אלא באמצעות אומץ (courage). גישה זו שמופעלת בעיקר בארה״ב במסגרות לנוער בסיכון מביאה לשינויים מהותיים בחיזוקם והצלחתם של החניכים, ובבניית הערכה עצמית חיובית וחוסן נפשי.
מנהיגים חינוכיים פוליטיים שאינם מתייחסים לצרכים של משמעות ערכית-מוסרית, אלא רק לצרכים של פיתוח מיומנויות, מביאים לקונפורמיות, לחוסר חשיבה ביקורתית וליכולת נמוכה להתמודד בהצלחה בסביבות משתנות. תוצאות מסוג שונה מתרחשות כאשר אנשים מרגישים שלמעשיהם חלק חשוב בעיצוב זהותם האישית, הרוחנית והמוסרית. מנהיגות המאפשרת את מעגל האומץ היא זו הנדרשת בעיתים סוערות כימינו.
מנהיגות זו שונה מהמנהיגות המעוגנת בעיקר במערכת של יחסים אינסטרומנטליים ובקרה (control)
ציפי גושן הינה בעלת תואר דוקטור מהטכניון בנושא מנהיגות מעצבת: היבטי העצמה, אתיקה, מחויבות וביצוע (2007) – עמדה בראש יח' המחקר בעליית הנוער בסוכנות היהודית. מפקחת במשרד החינוך. עסקה שנים רבות בפיתוח וארגון מערכת השתלמויות למנהלי כפרי נוער בעליית הנוער בסוכנות היהודית ובמשרד החינוך.