גרינפיס בפנייה לשרי הממשלה: אין היגיון כלכלי בהמשך קידוחי הגז בים התיכון

ארגון גרינפיס ישראל פנה לשרת האנרגיה קארין אלהרר, לראש הממשלה, ולשרים לפיד, ליברמן,  גנץ, ברביבאי וזנדברג, במכתב ובו דרישה לעצור מתן רישיונות חדשים וחידוש רישיונות קיימים לפיתוח משק הגז לייצוא. זאת בשל התועלת הכלכלית השנויה במחלוקת בכל הנוגע לרווחים ממשק הגז לכלל הציבור הישראלי, והנזקים הבלתי הפיכים לסביבה ולאקלים כפי שהודגש בדו״ח הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים שפורסם השבוע. 

את הטענות בנוגע לחוסר ההיגיון הכלכלי של המשך פיתוח משק הגז בישראל ביססו בגרינפיס באמצעות דו"ח כלכלי עצמאי, ״תום עידן הגז הטבעי – משמעויות כלכליות עבור ישראל״ שנכתב על ידי ד"ר דניאל מדר (SP Interface) והכלכלן נדב כספי (לשעבר כלכלן באגף התקציבים במשרד האוצר), אשר בוחן את ההיגיון הכלכלי בהמשך קידוחי גז טבעי בישראל 2022 לאור ההתכווצות הצפויה בשוק הגז המחצבי. עיקרי הדו״ח (מובאים בהמשך) מתייחסים לחישובי הרווחים השגויים של משרד האנרגיה ממאגרי הגז החדשים, ובעיקר בנוגע להתעלמות מההשקעה הציבורית בתעשיית הגז, הצפויה להגיע לכ-30 מיליארד ש"ח ויותר עד 2030; הסברים על מגמות ארוכות טווח בתעשיית הדלקים ותרחישים של כניסת ״טכנולוגיות משבשות״ והפיכת מתקני הגז ״ל"נכסים תקועים" (stranded assets)״.

החלטתה של השרה אלהרר להשהות מתן רשיונות חדשים לחיפושי גז ונפט בשנת 2022 אינה מבטלת את קידוחי הגז המתוכננים, אלא רק דוחה את ההליך התחרותי הרביעי לחיפושי גז במים הכלכליים של ישראל לשנת 2023. כך מבין 16 אתרי קידוח שכבר קיבלו רישיונות חיפוש – לפחות שלושה קידוחים חדשים מתוכננים להתחיל כבר בחודשים הקרובים. 13 האתרים הנוספים כבר קיבלו רישיונות, וסכנת הקידוח בהם מרחפת מעל הים התיכון, לרבות קידוח מתוכנן בקרבה מסוכנת להפרעת פלמחים – תופעת טבע תת ימית נדירה ורגישה. כלומר, לפי גרינפיס ישראל, שטח של כ-6,000 קמ"ר בים התיכון נמצאים בסכנה מיידית כבר השנה, ו-9,000 נוספים בשנים הקרובות, כאשר רובו ככולו של הגז אשר יופק מהם מיועד לייצוא. בשל כך לטענת גרינפיס אין להפסקת קידוחי הגז הטבעי בישראל השפעה שלילית על ביטחונה האנרגטי של המדינה, ומנגד המשך הקידוחים ימנע בוודאות מישראל לעמוד בהתחייבויותיה הבינלאומיות להפחתת פליטות גזי חממה.

ורד איל-סלדינגר, מנהלת תחום האקלים והאנרגיה בגרינפיס ישראל: "חישובי הממשלה באשר לרווחים הצפויים מתעשיית הגז תלושים מהמציאות. הממשלה תומכת בתאגידי הדלקים ומשקיעה בתעשייה מיליארדי שקלים מכספי הציבור. בתמורה נקבל זיהום בים באוויר וביבשה והחמרה במשבר האקלים. הגז הוא לא אנרגיה נקייה ובטוחה, אלא דלק מחצבי שרובו מתאן – גז חממה עוצמתי במיוחד, ופיתוח המאגרים בים התיכון מסוכן לא רק לבעלי החיים, לים ולאקלים, אלא גם לחברה ולכלכלה. אנו קוראים לשרה קארין אלהרר להתייצב מול התעשייה המזהמת ולעצור את חיפושי הגז בים התיכון ואת כל ההשקעות הציבוריות בתעשיית הדלקים המזהמים״.

מחבר הדו״ח ד״ר דניאל מדר: ״לאור כל הסיכונים הכלכליים, השקעות העתק, הצפי להצטמקות שוק הגז העולמי, הבשלות הטכנולוגית והעלויות הנמוכות של אנרגיות מתחדשות וטכנולוגיות אגירת אנרגיה; מומלץ כי המדינה, לכל הפחות, לא תסבסד ולא תתמוך בקידוחי גז חדשים בישראל. בנוסף, עליה לשקול היטב את המשך הסבסוד הקיים של תשתיות קיימות וכאלו שכבר אושרו אך טרם הוקמו, ולשקול האם בכלל לתת יד חופשית לחיפושי גז נוספים בים, הכרוכים בסיכונים סביבתיים, ביטחוניים וכלכליים רבים״. 

להלן עיקרי הדו״ח הכלכלי: 

• בדו"ח לשיתוף ציבור שפרסם משרד האנרגיה בספטמבר 2021 (ועדת אדירי) הוצגה הטענה, כי אם לא יפותחו מאגרי הגז החדשים לייצוא, צפוי אובדן של עד 230 מיליארד₪ להכנסות המדינה. מספר זה אינו רק שגוי, אלא מופרך לחלוטין. חישוב המספרים האמיתיים מגלה כי התרחישים הסבירים של הכנסות המדינה המהוונות הם 12-7 מיליארד ₪ בלבד (בתרחיש בו השתמש משרד האנרגיה אשר צופה המשך גדילה של יצוא הגז הישראלי). מספר רב של פרמטרים הובילו לחישוב השגוי, ביניהם הערכה שגויה של המחיר ליחידת חום, של שער הדולר, ושל שיעור ההיוון. בנוסף, הערכה זו מתעלמת לחלוטין מההתכווצות הצפויה בשוק הגז הטבעי בעולם, אותה גם משרד האנרגיה מקבל בדוח אדירי 2.

• יותר מכך, הערכת הכנסות המדינה מגז טבעי מתעלמת מההשקעה הציבורית בתעשיית הגז, הצפויה להגיע לכ-30 מיליארד ש"ח ויותר עד 2030, וכוללת את סבסוד חברות הגז, השקעה בתשתיות, בצנרת, בייצור, במקטע ההולכה, במקטע החלוקה ובמימון עלויות האבטחה הכבדות. זאת ללא חישוב עלויות חיצוניות של מעל 3 מיליארד ש"ח לשנה בשל פליטות גזי החממה פחמן דו-חמצני; ללא עלויות חיצוניות של פליטות מתאן וזיהום אוויר; וללא סבסוד מס הפחמן החדש של ישראל בהיקף של כ-70% אשר ניתן לגז. על אף שגרינפיס העביר את התחשיב הנ"ל למשרד האנרגיה לפני חודשים רבים, לא התפרסמה תגובה מטעם המשרד בנושא. 

מדוע המשרד מתעלם מההוצאות הכבדות הכרוכות בפיתוח תעשיית הגז? וכיצד ניתן להחליט החלטות מרחיקות לכת על פיתוח משק הגז, כאשר אין בידינו מידע מהימן על הרווחים האמיתיים הצפויים למדינה ולאזרחיה? כיצד ניתן לקבל החלטה שקולה כאשר פרמטרים אלה אינם ידועים? כיצד פרסם משרד האנרגיה דו"ח שבו נתונים מופרכים כל כך?

• "שיבוש טכנולוגי" בשוק האנרגיה: מחקר שנעשה ב-2021 מראה שאנו נמצאים בעיצומו של תהליך, שבו טכנולוגיה ישנה, החולשת על 80% מהשוק, קורסת תוך 10-15 שנים למצב שהיא מהווה 20% בלבד מהשוק, ומוחלפת בטכנולוגיה החדשה. במקרה שלנו מדובר על טכנולוגיה המבוססת על דלקים מחצביים או גרעין, המוחלפת באנרגיות מתחדשות. מעבר מהיר לאנרגיות מתחדשות בתוספת אגירה יחסוך טריליוני דולרים לעולם כולו כל שנה בעלויות ישירות, וטריליונים נוספים בעלויות חיצוניות. 
• "נכסים תקועים": פיתוח מאגר גז בים עמוק עד לשלב שבו ניתן להתחיל להזרים ממנו גז אורך כעשר שנים, וספק רב אם הביקוש יישאר גבוה כפי שהוא היום בעוד עשר שנים. מחקר שנערך במאי 2021 העריך כי רוב תשתיות הגז הטבעי החדשות שיוקמו בשנים הקרובות, עלולות להפוך ל"נכסים תקועים" (stranded assets), שאי אפשר להרוויח עליהם, להחזיר עליהם את ההשקעה, או למכור אותם. הדבר נכון שבעתיים לגבי תשתיות גז יקרות, מסובכות ובסיכון גבוה, כמו קידוחי גז טבעי בים עמוק בישראל.
• מגמות השימוש בדלקים לטווח הארוך: על פי דו"ח של סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), מאגרי הדלקים שכבר פותחו בעולם יספיקו עד שנת 2050, והיקף השימוש בגז בעולם צפוי וצריך לרדת החל ב-2025-2030. מאגרי הגז הקיימים בישראל אמורים לספק את צרכי ישראל במעבר לשימוש נרחב באנרגיה מתחדשת. את סכומי העתק המושקעים בתעשיית הגז, על המדינה להסיט להשקעות בפיתוח היזמות הישראלית בתחום האנרגיה המתחדשת, אגירת אנרגיה ורשת חשמל חכמה; ולתת למוח הישראלי לקדם את התחום ולהעלות אותו על דרך המלך, כפי שרק אנחנו יודעים. 

סוף

למידע נוסף: אודי דובר גרינפיס ישראל 0544724256