ציפיות גרינפיס בינ״ל לקראת פתיחת השיחות בוועידת האקלים
שארם א-שייח', מצרים, 3 בנובמבר 2022 – השאלה הבוערת שתעמוד לפתחה של ועידת האקלים ה-27 של האו"ם (COP27) היא האם ממשלות עשירות ומזהמות יותר מבחינה היסטורית, ישלמו פיצוי בגין האובדן והנזקים שכבר נגרמים בשל שינויי האקלים. בעוד ההכנות האחרונות לוועידה כבר בעיצומן, בגרינפיס סבורים כי ניתן לדרוש צדק ולהשיג התקדמות משמעותית בתמיכה במדינות הפגיעות ביותר מאסונות אקלים – בעבר בהווה ובעתיד. את משבר האקלים ניתן לפתור באמצעות מדע, סולידריות ואחריות, ובעזרת התחייבויות כלכליות אמיתיות לעתיד נקי, בטוח והוגן לכולם.
עבור גרינפיס ועידת האקלים תחשב להצלחה במידה וייחתמו ההסכמים הבאים:
● התחייבות לתמיכה כלכלית למדינות ולקהילות הפגיעות ביותר לשינויי האקלים, על מנת לטפל באובדן ובנזקים של אסונות אקלים בעבר, בהווה ובעתיד הקרוב, על ידי הקמת מנגנון למימון האובדן והנזקים.
● וידוא כי ההבטחה של מענק 100 מיליארד הדולר לתמיכה במדינות עם הכנסה נמוכה אכן מיושמת, כדי להגביר את הסתגלותן ואת חוסנן אל מול שינויי האקלים, תוך כיבוד המחויבות שנתנו המדינות העשירות ב-COP26 להכפיל את מימון ההסתגלות עד שנת 2025.
● המשך מעקב אחר הטמעת שינויי מדיניות של מדינות העולם לעבר הפסקה מהירה והוגנת בשימוש בדלקים מאובנים למיניהם, כולל עצירה וביטול מיידי של כל הפרויקטים החדשים לפיתוח מאגרי דלקים מאובנים – כפי שהמליצה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה.
● חידוד העובדה כי הגבלת עליית הטמפרטורה ב-1.5 מעלות צלזיוס עד שנת 2100 היא הפרשנות היחידה המקובלת של הסכם פריז, והיא כוללת הכרה בכך שתאריכי הפסקת השימוש בפחם, גז ונפט תואמים עם ההגבלה הנ"ל להתחממות של לא יותר מ-1.5 מעלות צלזיוס.
● הכרה בתפקידו של הטבע כפיתרון למיתון השפעות שינויי האקלים ולהסתגלות, כמו גם היותו סמל תרבותי ורוחני לקהילות רבות, ובית לעולם מגוון של חי וצומח. הגנה ושיקום הטבע חייבים להיעשות במקביל להפסקת השימוש בדלקים מאובנים, ובשיתוף פעולה מלא עם עמים ילידים וקהילות מקומיות.
לתדריך מפורט בנוגע לדרישות של גרינפיס והרחבה על מהלך השיחות לקראת ועידת COP27 לחצו כאן.
ד״ר יונתן אייקנבאום, מנהל גרינפיס ישראל התייחס לציפיות הארגון בארץ: ״פתיחת ועידת האקלים לאחר הבחירות בישראל היא קריאה ברורה לממשלת נתניהו המסתמנת: החרפת משבר האקלים היא סוגיה של ביטחון לאומי שאין להתעלם ממנה. עד כה, ממשלות ישראל לדורותיהן בחרו בקידום של דלקים מזהמים, בראשם גז מחצבי, ותרתי משמע תדלקו את משבר האקלים. מיקומה של הועידה, כה קרוב לישראל, מזכיר לנו שהמזרח התיכון הוא מקום פגיע ביותר בפני נזקי משבר האקלים, עם התחממות הגדולה פי שניים מהממוצע העולמי. מצבים של בצורת כרונית וגלי חום מעצימים הם כר פורה להחרפת אי היציבות בכל המישורים – כלכלי, חברתי, פוליטי וביטחוני.
אל מול איומים קיומיים אלה, הממשלה החדשה צריכה להוביל שינוי כיוון ברור: סכומי תמיכת העתק שהממשלה העניקה עד כה לתעשיית הדלקים, צריכים להיות מנותבים לבניית חוסן אנרגטי ישראלי המבוסס על אנרגיה חכמה, מתחדשת ומבוזרת. יש להקפיא את תשתיות הדלקים בתכנון, בראשם את הסבב הרביעי לחיפושי גז ונפט בים התיכון, וסוף סוף יש לפעול לפישוט הרגולציה וליצירת תמריצים לקידום אנרגיה מתחדשת, התייעלות אנרגטית וחברות הזנק ישראליות המהוות את חוד החנית של התרומה הישראלית בתחום. יותר מתמיד, לכידותה וחוסנה של החברה בישראל תלויים בנחישות המאבק במשבר האקלים״.
יאב סאנו, מנכ"ל גרינפיס דרום מזרח אסיה וראש משלחת גרינפיס ל-COP, אמר: על מנת שכדור הארץ והמין האנושי ישגשג, עלינו להתחיל לראות את האוכלוסיות הפגיעות ביותר ולהעניק להן תחושת ביטחון. ועידת האקלים חייבת לעסוק בכך, ותצליח אם מנהיגי העולם אכן יירתמו לכך. צדק, אחריות ומימון עבור המדינות שנפגעו באופן הקשה ביותר ממשבר האקלים בעבר, בהווה ובעתיד, הם שלושה ממרכיבי המפתח להצלחה לא רק במועד הוועידה, אלא גם בפעולות שיינקטו לאחר מכן. עמים ילידים, קהילות שלמות ובני הנוער, מסוגלים לספק פתרונות וידעֿ – אך מה שחסר הוא רצונם של ממשלות ותאגידים עשירים ומזהמים לפעול. התנועה העולמית, בראשות עמים ילידים וצעירים, תמשיך להתקומם אם מנהיגי העולם ייכשלו שוב ושוב. אך כעת, ערב ועידת COP27, אנו קוראים למנהיגים לחתור לבניית האמון והתוכניות שאנו צריכים, לנצל את ההזדמנות לעבוד יחד לרווחתם הקולקטיבית של בני האדם וכדור הארץ."
גיווה נאקאט, מנכ"לית Greenpeace MENA, אמרה: "השטפונות הקטסטרופליים בניגריה ופקיסטן לצד הבצורת בקרן אפריקה, מדגישים מדוע חיוני להגיע להסכם שנוטל אחריות על האובדן והנזקים שחוו המדינות שנפגעו. מדינות עשירות ומזהמים היסטוריים חייבים לקבל על עצמם אחריות ולשלם על אובדן החיים האבודים, הרס הבתים, היבולים והפרנסה.
ועידת COP27 היא המוקד שלנו ליצירת שינוי בהלך הרוח לקראת שינוי מערכתי שיבטיח עתיד טוב יותר לתושבי הדרום הגלובלי. הפסגה היא הזדמנות לטפל בעוולות העבר ולהקים מערכת ייעודית של מימון אקלים, שתמומן על ידי המזהמים ופולטי גזי החממה ההיסטוריים. קרן כזו תפצה קהילות פגיעות שנחרבו בשל משבר האקלים, תאפשר להן להגיב במהירות לאסונות אקלים נוספים ולהתאושש, ותעזור להן לעבור באופן הוגן וצודק לעתיד גמיש ובטוח המונע על ידי אנרגיות מתחדשות".
מליטה סטיל, מנהלת המאבקים הציבוריים של גרינפיס אפריקה, מסרה: "ועידת COP27 היא רגע קריטי עבור קולות מהדרום להישמע ולהשפיע על קבלת ההחלטות; החל מחקלאים הנאבקים במערכת מזון שבורה, דרך קהילות הנאבקות נגד תאגידי דלקים מאובנים חמדניים, ועד לקהילות מקומיות וילידיות השוכנות ביערות או עוסקות בדייג ובמלאכות יד, המנסות להדוף מהן והלאה את תאגידי הענק; העמים באפריקה מתקוממים נגד המזהמים וקולנו חייב להישמע.
ממשלות אפריקה חייבות בעצמן ללכת אל מעבר לדרישותיהן המוצדקות למימון פיצויים, ולהסיט את הכלכלות שלהן מהרחבת קידוחי דלקים מזהמים ומהמורשת הקולוניאלית של מיצוי משאבים. במקום זאת, עליהן לקדם מסלול סוציו-אקונומי חלופי שייבנה על הרחבת אנרגיות נקיות ומתחדשות, ויציב את הגנת הטבע בראש סולם העדיפויות, לשיפור רווחתם של תושבי אפריקה".
סוף
אני רוצה לעזור