ועידת האקלים ה-27 של האו״ם, COP27, תערך בשארם א׳-שייח, מצרים, החל מיום ראשון ה-6.11 ועד ה-18 לנובמבר 2022.
הועידה, המתקיימת רק מספר חודשים לאחר שחרורם של שני הדו״חות האחרונים של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי האקלים (IPCC), נערכת בעיתוי מכריע במיוחד. הדו״חות אותם כתבו מדעני האקלים הבכירים בעולם, הבהירו כי משבר האקלים כבר כאן, הורס חיים, פרנסה, קהילות ותרבויות מסביב לעולם. שינויים אקלימיים רחבי היקף וחסרי תקדים מתרחשים עתה, וצפויים רק להחמיר, מוקדם מהצפוי.
העשור הזה קריטי על מנת לצמצם למינימום את השינויים הבלתי הפיכים, ההרס והאובדן בהמשך הדרך, ובעת שהשפעות אקלימיות ואי-שיוויון רק הולכים וגדלים, על ועידת האקלים בשארם להסתיים בהישגים הנוגעים לצדק אקלימי. ב-COP27, על ממשלות העולם להפסיק לנסות לפתור משברים על ידי שימוש במערכות מיושנות ושבורות המתירות פתרונות שווא והבטחות ריקות.
אז מה צריך בכדי שכל זה יקרה? מה זה בכלל COP27 ומה יכולה תנועת האקלים הגלובלית לעשות בנוגע לזה? בואו נתחיל.
מה זה בכלל COP27?
אמנת המסגרת של האו״ם בנושא שינויי האקלים, UNFCCC COP או בקיצור, COP, היא ועידת האקלים השנתית – היכן שממשלות נפגשות כדי להתמקח ולדון בתוכנית הפעולה להתמודדות עם משבר האקלים. הועידה הקרובה תהיה הועידה ה-27 במספר.
הועידה, הידועה גם בשם ״קופ האפריקאית״, הולכת לשים דגש על מאמצי הסתגלות, אובדן ונזקים – נושאים שנידונו באופן לא מספק בועידה של השנה שעברה אולם השנה נדחפים לראש סדר היום, על ידי מדינות וקהילות הפגיעות במיוחד להשפעות משבר האקלים.
מה גרינפיס עושה בועידות האקלים?
גרינפיס שולח בכל שנה נציגים לועידת האקלים ובהם מומחים למדיניות ומדעים, מנהלי קמפיינים ואנשים הניצבים בחזית משבר האקלים, על מנת לפקח על הדיונים ולוודא כי הפוליטיקאים מקשיבים. גרינפיס גם תומך בעבודה עם תנועות אזרחיות ובאי כוחם של אלה שיושפעו במידה רבה מההחלטות המתקבלות ב-COP27. למרות שתרומתן למשבר מועטה, קהילות אלה הן החשופות והפגיעות ביותר בפני משבר האקלים.
מי יגיע לועידת האקלים ומי צריך להתאמץ קצת יותר?
נציגי קהילות וראשי מדינות מממשלות העולם, ישתתפו בועידה לצדם של נציגי החברה האזרחית מקרב ארגונים חוץ-ממשלתיים, עסקים, קבוצות דתיות, מדענים וכן קבוצות נוספות כגון נציגים מטעם עמים ילידיים ועיתונאים מכלי תקשורת מרחבי העולם.
מנהיגי המדינות העשירות ביותר מוכרחים להראות רצון פוליטי שאפתני, כדי להניע את התוכניות להשגת התחייבויותיהם האקלימיות, מהר הרבה יותר. מדינות ה-G20 אחראיות לכמעט 80% מפליטות גזי החממה הגלובליות, אבל מעטות מביניהן דחפו קדימה והגבירו את תוכניות האקלים שלהן טרם הועידה, כולל ארה״ב, הודו, סין, אוסטרליה, ערב הסעודית, רוסיה וברזיל. הבטחת נקיטת צעדים דחופים שימנעו הרס נוסף על ידי חברות, ממשלות וגופים פיננסיים, במקביל למימון עלויות נזקי האקלים להם גרמו ביודעין, תהיה המבחן האמיתי של COP27.
במהותה, ועידה זו תעסוק בצדק. מי ישלם עבור הנזקים שכבר נגרמו על ידי משבר האקלים – המזהמים המרוויחים מהתעשיות הגורמות לו או בני האדם המצויים בקצה החד של השפעותיו – כולל עמים ילידיים, קהילות הניצבות בחזית המשבר וצעירים ברחבי העולם? אלה הזורעים הרס בהווה שלנו, צריכים לקחת אחריות על העתיד.
מה כל כך חשוב בועידת האקלים השנה?
ישנן מספר סוגיות גדולות הנזקקות להכרעה בועידת האקלים הקרובה. החשיבות העיקרית של הועידה תיסוב סביב התקדמות פוטנציאלית במגוון סוגיות פוליטיות (כמו מימון אובדן ונזקים), מאשר ניסוחי הטקסט הסופיים של הועידה. למרות זאת, ככל שממשלות מעכבות את פעולתן, כך יהיה קשה יותר להצליח במשימה שלפנינו.
מה גרינפיס מבקש להשיג מ-COP27?
על מנת להשיג צדק אקלימי ולהגביל את עליית הטמפרטורה ל-1.5°C, כמובטח בהסכם פריז שנחתם ב-2015, על ועידת האקלים בשארם להבטיח:
- סיוע כלכלי וטכני מהיר והולם למדינות וקהילות המושפעות והנזקקות ביותר.
על מדינות עשירות ומזהמות היסטוריות, לספק מימון כלכלי נוסף למערכת גלובלית שתאפשר סיוע עבור אובדן ונזקים, מכיוון שההסדרים הכספיים הקיימים שנועדו להתמודד עם עלות ההשפעות האקלימיות, אינם מספיקים. תמיכה בארצות וקהילות מושפעות על מנת לסייע בהתמודדות עם אסונות אקלים בעבר, בהווה ובעתיד, צריכה להיות בראש סדר העדיפויות – תחת עיקרון ״המזהם משלם״.
- הפסקה הדרגתית ומהירה של השימוש בדלקים פוסיליים והפחתה של 50% בפליטות גזי החממה עד 2030, בדרך לאיפוס פליטות.
הכרזה על הפסקה הדרגתית מוחלטת של דלקים פוסיליים חייבת להופיע בנוסח הסופי של ועידת האקלים, על אפיקיה השונים. משמעות הדבר: לא עוד בארות נפט או תחנות פחם חדשות, לא עוד מכרות פחם או פרויקטי גז חדשים. על ההתחייבויות לסיום השימוש בדלקים פוסיליים וביטול פרויקטים חדשים, לבוא לצד מעבר צודק ותמיכה בעובדי התעשיות וקהילות שיושפעו מכך.
- למדינות עניות תובטח הגישה למשאבים כלכליים מתאימים, כדי לסייע להן להתכונן להשפעות משבר האקלים ולקדם את המעבר שלהן לכלכלה נטולת פחמן.
בועידת האקלים בקופנהגן ב-2009, מדינות עשירות התחייבו לתמוך במדינות עניות עם 100$ מיליארד בשנה, עד שנת 2020. הבטחה זו לא מולאה ועל ממשלותיהן של מדינות עשירות להגביר את תרומות האקלים הפיננסיות שלהן, במיוחד בכל הנוגע לתמיכה במהלכי הסתגלות.
- הגנה על הטבע והמאבק במשבר האקלים הולכים יד ביד
אנחנו לא נלחמים רק במשבר אקלימי אלא גם במשברים הנוגעים לטבע ולמגוון הביולוגי. הגנה ושיקום הטבע חיוניים על מנת להתמודד עם אתגרים אלה, ועליהם להתקיים במקביל להפסקה הדרגתית דחופה בשימוש בדלקים פוסיליים והפחתת פליטות. על כל הפתרונות המוצעים לשתף באופן אקטיבי קהילות ילידיות ומקומיות. על הממשלות להכיר בתפקידו המשמעותי של הטבע במאבק במשבר האקלים, בהסתגלות להשפעותיו, בתפקידו כסמל רוחני ותרבותי והיותו ביתם של מגוון מיני חי וצומח.
מה אנחנו מצפים מהממשלה בישראל?
החרפת משבר האקלים היא סוגיה של ביטחון לאומי שאין להתעלם ממנה. על כן זהו נושא שצריך להעסיק כל ממשלה. עד כה ממשלות ישראל לדורותיהן בחרו בקידום של דלקים מזהמים, בראשם גז מחצבי, ותדלקו את משבר האקלים. מיקומה של הועידה, כה קרובה לישראל, מזכיר לנו שהמזרח התיכון הוא מקום פגיע ביותר בפני נזקי משבר האקלים, עם התחממות גדולה פי שניים מהממוצע העולמי. מצבים של בצורת כרונית וגלי חום מעצימים הם כר פורה להחפרת אי יציבות בכל המישורים, כלכלי, חברתי, פוליטי וביטחוני.
אל מול איומים קיומים אלה, הממשלה החדשה צריכה להוביל שינוי כיוון ברור: סכומי תמיכה העתק שהממשלה העיניקה עד כה לתעשיית הדלקים צריכים להיות מנותבים לבנית חוסן אנרגטי ישראלי מבוסס על אנרגיה חכמה, מתחדשת ומבוזרת. יש להקפיא את תשתיות הדלקים בתכנון בראשם את הסבב הרביעי לחיפושי גז ונפט בים התיכון. וסוף סוף יש לפעול לפישוט רגולציה וליצירת תמריצים לקידום אנרגיה מתחדשת, חיסכון באנרגיה וחברות הזנק ישראליות שמהוות את חוד החנית של התרומה הישראלית בתחום. יותר מתמיד, לכידותה וחוסנה של החברה בישראל תלוים בנחישות במאבק במשבר האקלים.
מה אנחנו יכולים לעשות?
בזמן שהוועידה עשויה להיות הפורום המתאים לפעולה האקלימית הפוליטית לה אנחנו זקוקים נואשות, עדיין יש צורך בלחץ ציבורי על ממשלות ושחקני מפתח אחרים בשיחות, כדי להביא להפחתה גדולה ומשמעותית בפליטות גזי החממה בהקדם האפשרי. היום יותר מתמיד, יש עלייה מדהימה במודעות ובאקטיביזם אקלימי מסביב לעולם. תלמידים מארגנים מצעדי אקלים בהם לוקחים חלק מיליוני בני אדם, מערכות בחירות נסובות סביב הפוליטיקה של משבר האקלים ויותר ויותר קבוצות וקהילות המושפעות ממשבר האקלים, לוקחות את המאבק האקלימי לבתי המשפט – ומנצחות. הכוח של האנשים עובד, והתנועה גדלה ומתחזקת מיום ליום.
כל זה לא אומר כמובן שהסוגיות החשובות באמת יידונו ויגיעו לכדי פתרון בשארם א׳-שייח. למעשה, סיכוי גבוה שזה לא יקרה, אבל זה ממש לא אומר שאנחנו מפסיקים את המאבק. לעולם. התנועה הגלובלית, בהובלתם של עמים ילידיים, קהילות פגיעות ואנשים צעירים, תמשיך היכן שהמנהיגים נכשלים, ותצא חזקה ורבת השפעה יותר מתמיד.
נכתב במקור על ידי גבי פלורס מגרינפיס בינ״ל ותורגם על ידי גרינפיס ישראל
אני רוצה לעזור