תמונות קורעות לב ממחישות את נסיגת הקרחונים בקוטב הצפוני לאורך מאה שנה

הצלם כריסטיאן אסלונד, שעובד עם גרינפיס במשך שנים, החל בשנת 2002 בפרויקט מיוחד : תיעוד חזותי של נסיגת הקרחונים לאורך השנים בסבאלברד בחוג הארקטי. עבודה זו משווה תמונות עכשוויות לצילומים היסטוריים מארכיון המכון הנורווגי לחקר הקוטב, המתוארכים לתחילת המאה ה-20. בתחילת השנה הצטרף כריסטיאן למפרשית המחקר של גרינפיס "The Witness" כדי לשוב ולבקר חלק מהקרחונים שתיעד לראשונה ב-2002, ואף תיעד קרחונים נוספים בפרויקט המתמשך שלו. 

במילותיו של כריסטיאן:

"בהרבה מהקרחונים שצילמתי לסדרה זו, ראינו את אותה תמונה – קירות הקרח נעלמו לחלוטין והקרחונים נסוגים אל תוך הריק. הם ממחישים כמה מהר כדור הארץ שלנו משתנה בעת משבר האקלים המחריף. החוג הארקטי הוא המשקיף על האקלים שלנו – זהו המקום שבו משברי האקלים והאוקיינוסים נפגשים, והמקום שבו ההשפעות של משברים אלה נראות תחילה ומורגשות באופן החריף ביותר."

ב-2002, התיעוד של קרחון בלומסטרנדברן האייקוני הראה שהקרחון נסוג כ-2 ק"מ מאז 1928, עם קצב נסיגה מואץ של 35 מטרים בשנה מאז 1960 ואף יותר בעשור האחרון. התמונות המזעזעות מאז ממחישות את עוצמת הנסיגה המפחידה של הקרחונים הארקטיים במהלך המאה האחרונה.

השוואת קרחונים – בלומסטרנדרברין, סבאלברד

השוואת קרחונים – נאי אלסון, סבאלברד

ההתחממות המהירה של האזור הארקטי משפיעה באופן משמעותי על הגלובוס כולו. הקרחונים הנמסים מעלים את גובה פני הים, ואובדן הקרח הימי חושף אוקיינוס כהה יותר הסופג חום במקום להחזירו, מה שמוביל לשינויים רחבי היקף בדפוסי מזג האוויר. משברי האקלים והאוקיינוסים שלובים זה בזה; עם החרפת משבר האקלים, נפגעת יכולת האוקיינוס למתן את ההשפעות הקשות ביותר של המשבר, לתמוך בקהילות חוף ולשמר מערכות אקולוגיות ימיות בקנה מידה חסר תקדים.

השוואת קרחונים – קונגסברין

השוואת קרחונים – נורדנסקיולדברין

השוואת קרחונים – טמפלפיורדן

השוואת קרחונים – קונגספיורדן, סבאלברד

השוואת קרחונים – לובנברין

הגנה על האוקיינוסים חיונית. יש לשמר 30% מהאוקיינוסים בעולם עד שנת 2030 באמצעות רשת של שמורות טבע ימיות. גרינפיס קוראת לממשלות לאשרר את אמנת האוקיינוסים של האו"ם עד יוני 2025, במטרה להקים שמורות טבע ימיות באוקיינוסים הפתוחים ולהגן על לפחות 30% משטחם העולמי עד 2030.