מי מהנדס את האקלים שלנו?

גרינפיס ישראל מקבל פניות קבועות בנושא ״הנדסת אקלים״ (climate engineering). כך מתברר שאל מול הקונצנזוס המדעי הרחב לפיו הסיבה לשינויי האקלים היא עלייה בריכוז גזי החממה בכדור הארץ כתוצאה מפעולות האדם, יש גם מי שסבורים שהם דווקא תוצאה של התערבות מכוונת של ממשלות ותאגידים, המכונה ״הנדסת אקלים״. אז אילו מהפעולות של האדם משפיעות על האקלים, מהי הנדסת אקלים? ואיפה הגבול בין עובדה לקונספירציה? גרינפיס ישראל עושה סדר.

כנסו ושתפו בלוג חדש שלנו בנושא

שום דבר לא מוסכם – עד שהכול מוסכם

״אנחנו מביטים בכם״ מיצג אומנותי בדיוני אמנת הפלסטיק
© Greenpeace / Sungwoo Lee

המפגש החמישי של הוועדה הבין ממשלתית למו"מ בנושא זיהום פלסטיק (INC 5) ננעל מבלי שהושג נוסח סופי, והוא צפוי להתחדש ב־5–14 באוגוסט 2025 (INC 5.2), בז'נבה בשוויץ, בתקווה להגיע להסכם סופי. השבוע פנינו לנציגי המשרד להגנת הסביבה בבקשה להשתתף בפגישה זו ולתמוך באמצעים ההכרחיים אשר יהפכו את ההסכם להסכם חזק בעל משמעות: כזה שיצמצם את ייצור הפלסטיק ואת השימוש בו. על ישראל להפגין מנהיגות ולתמוך במו"מ לעבר סיום משמעותי של דיוני האמנה למען עתיד האנושות והסביבה. 

במושב הקודם, למעלה מ־100 ממשלות עמדו על דרישתן להסכם משמעותי, והצלחנו להימנע מהסכם חלש. כיום ישנה הסכמהגוברת בקרבהמדינות החברות בנוגע לרכיבים הקריטיים של אמנת פלסטיק חזקה, ומעולם לא היינו קרובים יותר להסכם סופי.  הרכיב החשוב ביותר שעליו עדיין נדרשת הסכמה הוא יעד גלובלי לצמצום ייצור הפלסטיק.

צעדים בצד הביקוש ובשלב הפסולת אינם יכולים להצליח ללא כללים בצד ההיצע: הפחתה כוללת בייצור הפלסטיק.עם זאת, שום דבר לא מוסכם – עד שהכול מוסכם. הממשלות חייבות להסכים על יעד עולמי לייצור כחלק מחבילת האמצעים ההכרחיים, הכוללת התחייבויות ברורות בנוגע לדרכי היישום, כולל מימון. לא ניתן לגלות שאפתנות בצד אחד בלבד. האמנה חייבת להיות משמעותית מספיק כדי להצדיק השקעה של משאבים ביישומה. על כן, גרינפיס פונה למשרד להגנ״ס בבקשה לקחת חלק ולהשתתף ב INC 5.2, עם מנדט ברור לתמוך באמנת פלסטיק חזקה.

משבר האקלים שילש את כמות ההרוגים בגל החום באירופה 

שריפה ביער בירושלים (גרינפיס) © Elad Aybes / Greenpeace

גלי החום שראינו רק בשבוע שעבר באירופה עם שבירת שיאי הטמפרטורות לחודש יוני בספרד ובפורטוגל ושריפות שהשתוללו במשך ימים בטורקיה, בסוריה, ביוון ובמקומות נוספים, הם תוצאה של שינויי האקלים המואצים.

אירופה אינה ערוכה להתמודד עם גלי חום בעוצמות ובתדירות כזו וההערכות הן ש־2,300 איש נהרגו ב־12 ערים ביבשת. מחקר חדש שפורסם השבוע ועורר תהודה רבה בעולם, קובע כי 65% מאותם מקרים, ניתן לייחס למשבר האקלים שניזון משריפת פחם, נפט וגז. עוד נכתב כי שריפת דלקי מאובנים הובילה לטמפרטורה גבוהה ב־4 מעלות מעולם ללא שינויי אקלים.  

ישראל, בשל מיקומה הגיאוגרפי, מתחממת בקצב כפול מהממוצע העולמי. דוח חדש של השירות המטאורולוגי הישראלי שפורסם אף הוא השבוע, מעריך כי מגמת ההתחממות המהירה בישראל תגרום לכך שבאזורים רבים בארץ יימדדו בעת גלי חום קיצוניים טמפרטורות של יותר מ־50 מעלות, עוד במאה הנוכחית ובמקום שטמפרטורות קיצוניות יופיעו אחת ל־100 שנה, עד סוף המאה הן יופיעו אחת לשנתיים.

מול התחזיות המדאיגות האלה, חשוב להזכיר שעדיין יש מה לעשות כדי לבלום את ההתחממות. כאמור, הגורם המרכזי להתחממות כדור הארץ הוא פליטות גזי חממה, שמקורן בשריפה של דלקים מזהמים – נפט, גז ופחם. בשנים האחרונות, עשרות גופים, כמו נאס"א, סוכנות האנרגיה הבינלאומית ועוד, קבעו שכדי למנוע את ההשפעות החמורות ביותר של משבר האקלים, על האנושות להפסיק לקדוח, לשאוב ולפתח מאגרי דלקים חדשים ולהאיץ את המעבר לאנרגיות מתחדשות.

אנחנו נמשיך לדרוש ממקבלי ההחלטות להיערך להתמודדות עם משבר האקלים ולנקוט את הצעדים הנדרשים לבלימתו.

גרינפיס בדרישה משר הבריאות: יש לבחון את הסכנות של הפקת נפט מפצלי שמן

פעילי גרינפיס בים המלח © Greenpeace / Elad Aybes

השבוע פנינו לשר הבריאות, יחד עם ארגוני סביבה נוספים, בדרישה כי משרדו יגבש חוות דעת ותסקיר בריאותי מקיף בנוגע להשלכות של הפקת נפט מפצלי שמן בישראל. שיטה זו נחשבת להרסנית והמזהמת ביותר לייצור נפט, וכך גם שריפת התוצר הסופי – הנפט עצמו. מחקרים מאסטוניה מצביעים על כך שתעשיית פצלי השמן אחראית ל־80% מזיהום האוויר במדינה, ל־98% מהפסולת המסוכנת ול־70% מהפסולת הלא מסוכנת באסטוניה, תוך פגיעה כרונית במאגרי המים.

אחד מתוצרי הלוואי המסוכנים ביותר של שריפת פצלי שמן הוא ייצור כמויות אדירות של אפר רעיל המכיל מתכות כבדות וחומרים כימיים מסוכנים. אפר זה לא רק מזהם את הקרקע והמים, אלא נפלט לאוויר כחלקיקים נשימתיים המסוגלים לחדור לריאות ולגרום למחלות כרוניות, לאסטמה ולסיכונים בריאותיים נוספים לציבור. בתנאים מדבריים, כמו בנגב הישראלי ובאזור ים המלח, רוחות וסופות חול צפויות לפזר את חלקיקי האפר למרחקים גדולים, ולהחמיר את זיהום האוויר והנזקים הבריאותיים באזורים נרחבים.

בהקשר זה, חשוב לזכור נתונים ממחקר משותף של משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, שמצביעים על כ־6,100 הרוגים בישראל מדי שנה מזיהום אוויר – נתון העולה על סך חללי מלחמת חרבות ברזל ותאונות הדרכים גם יחד.

על אף ההשלכות התכנוניות, הסביבתיות והבריאותיות הקשות, בפברואר 2025 שר הפנים המליץ להעביר את מיזם פצלי השמן במישור רותם לוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל). בעקבות כך, חיוני שמשרד הבריאות יציג עמדה ברורה וחד משמעית, וידרוש בדיקה מחמירה של השלכות הפרויקט בהתאם לסטנדרטים הבריאותיים והסביבתיים המקובלים. עמדה זו של משרד הבריאות קריטית לשמירה על האינטרס הציבורי ותוכל למנוע תחלואה ותמותה.

הממשלה מציגה: אחרי המחדל, מחטף למען בז״ן 

מתחם בזן במפרץ חיפה

פחות מחודש חלף מאז האסון במתחם בז״ן במפרץ חיפה, שגבה את חייהם של שלושה בני אדם. כעת, בהליך בזק וללא זמן להערות ציבור, שר האנרגיה פועל לטובת בז"ן ומבקש להפעיל את סעיף 266ה לחוק התכנון והבנייה, המאפשר לשר הפנים להוציא צו חירום להקמת מתקנים – ללא היתר בנייה בתוקף, ללא הליכי תכנון, ותוך דילוג על הליכים סביבתיים ועל פרסום להערות ולהתנגדויות ציבור – לפרק זמן של עד 5 שנים.

התכנון הוא להקים תחנת כוח חדשה בבז"ן, בהליך חירום, למרות שבשעה זו פועלת בז"ן על בסיס אספקת חשמל מהרשת הארצית, ללא לחץ תפעולי מיידי. בשלב זה, כאשר המצב חוזר לשגרה, אין כל הצדקה לשימוש בכלים חריגים המיועדים למצבי חירום. נוסף לכך, החשש הוא שהשקעת כספי ציבור בתיקון המתחם הפטרוכומי בלב מטרופולין חיפה, ייעכב את הפינוי המתוכנן של בז"ן מהמפרץ, וישמש בעתיד כתירוץ להארכת הפעילות שלו ולחריגה מלוחות הזמנים. ההשקעה בתיקון מתחם המיועד לפינוי היא בזבוז משאבים חסר היגיון ונחיצות.

רק בשבוע שעבר פרסמנו, שכחלק מהניסיון להחזיר את פעילות הזיקוק במתקן לשגרה, מתבצעת הפעלה והדממה של מתקני הזיקוק, שגורמת לפליטת ריכוזי מזהמים גבוהים – ערכי בנזן, חומר מסרטן ודאי, נמדדו בערכים אשר גבוהים פי 100 מהתקן!

על הממשלה לבחון מחדש את מידת חידוש הפעילות במתחם בז"ן, ובהתאם לשקול את קיצור לוחות הזמנים לפינוי המתחם – באופן שיאפשר את הבראת מפרץ חיפה ושמירת האינטרס הציבורי, באחד האזורים הפגיעים ביותר בישראל.

השבוע מסביב לעולם

עכשיו הזמן לעזור לכדור הגדול ב-5 ש"ח לחודש בלבד!

גור דב קוטב בקוטב הצפוני
(תיעוד: רועי גליץ, שגריר גרינפיס ישראל)

הרבה דברים קורים אצלנו בתחום המאבקים הסביבתיים, ולך יש הזדמנות לקחת בהם חלק ולעזור לנו להגן על כדור הארץ, הסביבה והבריאות של כולנו – המשימה החשובה ביותר לקיומנו.

מעגלים רבים כבר הצטרפו לשורותינו והם מעתה חברים בארגון גרינפיס. עכשיו זה הזמן להצטרף אליהם! 

באמצעות העיגול הקטן של האגורות שלכם לשקל הקרוב, תוכלו לסייע לפעילות שלנו להתקיים ולהתרחב. 

לדוגמה: קנית ב-9.80 ₪? שילמת 10 ₪ ותרמת לגרינפיס ישראל 20 אג’! סכום התרומה הממוצע לחודש עומד על 5-3 שקלים בסך הכול. 

התרומה שלך תסייע לנו לקיים מחאות ומאבקים פרלמנטריים ומשפטיים, לקדם מחקרים, לחשוף שקרים, להגיש תביעות משפטיות, לבצע פעולות מחאה, אקטיביזם סביבתי ועוד, למען בעלי החיים שלא יכולים להשמיע את קולם ו- למען כולנו.

מעגלים לטובה

כמה שקלים בודדים בחודש עבור תמיכה בכל המאבקים של גרינפיס ישראל

הצטרפות

תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב

לקבלת כל העדכונים שלנו למייל