אז מה כל כך רע באופנה המהירה?
משנות ה-80 ועד היום, עלתה כמות הבגדים המיוצרת בעולם ב-400%. בכך מגיע מספר פריטי הטקסטיל החדשים המיוצרים בכל שנה לכ-100 מיליארד, ורבים מהבגדים הללו נלבשים פעמים ספורות בלבד, אם בכלל, לפני שהם מושלכים להטמנה.
כך הפכה האופנה שלנו, לאחת התעשיות ההרסניות ביותר בעולם.
תעשיית האופנה המהירה המאופיינת בייצור המוני של בגדים זולים באיכות ירודה, נחשבת כיום לאחת התעשיות המזהמות בעולם. נזקיה הסביבתיים החמורים, ועוולותיה החברתיים החמורים לא פחות, אינם תוצר לוואי מצער אלא נובעים באופן ישיר מהמודל העסקי לאורו היא פועלת. מודל זה מתמקד במיקסום הרווחים עבור החברות ובעלי המניות על ידי שיווק אגרסיבי, במקביל לצמצום הוצאות הייצור על חשבון תנאי העובדים ועמידה בסטנדרטים סביבתיים מינימליים. כך מתאפשר לתאגידי האופנה לייצר עשרות קולקציות חדשות של בגדים זולים בכל שנה, ולהחדירן לשוק תוך שימוש בפרקטיקות שיווק מניפולטיביות וקידום תרבות רעילה של צרכנות יתר.
ייצור בגדים חדשים צורך כמות משאבים אדירה, וגורם לזיהום מים וקרקעות בקנה מידה עצום. פליטת גזי החממה של התעשייה נמצאת במקום השני אחרי תעשיית דלקי המאובנים, ועומדת כיום על כ-10% מסך הפליטות העולמיות. זו צפויה להגיע לכרבע מסך הפליטות עד אמצע המאה, במיוחד לאור העובדה שבשני העשורים האחרונים, עם הופעתן של חברות אופנה אולטרא-מהירות כמו SHEIN ו-Temu, הולכת וגדלה תלותה של התעשייה בדלקי מאובנים עבור בדים סינתטיים זולים.
כ-3,000 סוגי כימיקלים שונים זוהו בתהליכי ייצור טקסטיל, בעיקר לכביסה, צביעה, גימור והדפסה. 250 מתוכם ידועים ככימיקלים מסוכנים, ורבים מהם טרם נחקרו לעומק. כ-20% מזיהום המים הנקיים על פני כדור הארץ נגרם מייצור טקסטיל. כך לדוגמא, להכנת חולצת כותנה בודדת, נדרשים כ-2,700 ליטר מים מתוקים – כמות המספיקה כדי לענות על צורכי השתייה של אדם אחד למשך שנתיים וחצי.
אל הרסנותה הסביבתית מתווספת הרסנותה האנושית. רווחיה האדירים של התעשייה נשענים על ניצול והפרה שיטתית של זכויות עובדים, רבים מהם נשים וילדים, והעסקתם לעיתים בתנאים של עבדות מודרנית. מרבית פועלי התעשייה מועסקים במדינות מתפתחות, עובדים שעות ארוכות תמורת שכר נמוך – לעיתים אף נמוך משכר המינימום – בתנאים לא בטיחותיים ואף ללא זכויות בסיסיות.
קריסת מפעל הבגדים ״ראנה פלאזה״ בבנגלדש באפריל 2013, אסון שהביא למותם של 1,134 עובדים ולפציעתם של מעל 2600 נוספים, היוותה נקודת מפנה בחשיפת המערב אל האפלה השוררת מאחורי הקלעים של אחת התעשיות הזוהרות בעולם.
המזבלה של תעשיית האופנה
אם לא די בכל אלה, בעשורים האחרונים, הפכה תעשיית האופנה את מדינות הדרום הגלובלי לפח הזבל אליו מתנקזת מרבית פסולת הטקסטיל העולמית, ופסולת – לא חסרה: כ-92 מיליון טונות של פסולת טקסטיל נזרקים בכל שנה. תחקירים של גרינפיס וארגוני סביבה נוספים, גילו רשת עולמית המגלגלת מיליארדי דולרים, בה מועברים מיליוני טונות של פסולת טקסטיל מכל רחבי העולם למדינות הדרום הגלובלי, בדגש על מדינות באפריקה ובאסיה. זוהי אם כן, השיטה המועדפת על יצרניות האופנה הזולה שצריכות להתמודד עם ייצור היתר והשלכותיו – פשוט לתת למישהו אחר להתמודד עם הבעיה במקומן.
בעיית פסולת האופנה נגרמת ממגוון רחב של סיבות, בהן נורמות צריכה מופרזות, מחירם הזול באופן מוגזם של פריטי לבוש חדשים, איכותם הירודה של הבגדים והקושי למחזר בגדים בכלל, וכאלה העשויים בדים סינתטיים בפרט. דוח משנת 2017 של קרן אלן מקארתור בשיתוף עם מקינזי, מעריך כי יותר ממחצית מהאופנה המהירה נזרקת תוך פחות משנה, וכ-87% מהבגדים החדשים מושלכים לבסוף למטמנות או מושמדים בדרך אחרת.
הפתרון
את תעשיית האופנה המהירה חייבים להאט. המחיר שבו נמכר היום בגד חדש לא משקף את עלותו האמיתית, הכרוכה בזיהום סביבתי נרחב לכל אורך שרשרת הייצור, הפרות קשות של זכויות עובדים ושימוש בכימיקלים וחומרים פלסטיים ההרסניים לבריאות האנושית ולמערכות האקולוגיות. יצרניות האופנה הגדולות, המייצרות כיום 52 קולקציות בשנה ואף יותר, מוכרחות לייצר הרבה פחות פריטים ושאלה יהיו איכותיים יותר, עמידים יותר וברי מיחזור. תעשיית האופנה חייבת להתחיל לקחת אחריות על הזיהום שהיא יוצרת – והיא לא תעשה את זה לבד.
הצורה המתקדמת ביותר של חקיקה המשקפת את עיקרון ״המזהם משלם״ הינה חקיקת EPR – חוק אחריות יצרן מורחבת. חקיקה זו, אשר קיימת גם בישראל בנושאים אחרים, תיצור סטנדרטיזציה של ייצור סביבתי, ניטור השימוש בחומרים מסוכנים ועיצוב המיועד לשימוש חוזר ולמיחזור. בימים אלו מקודמים במדינות רבות בעולם חוקי אחריות יצרן מורחבת לבגדים.
גרינפיס ישראל לקח על עצמו להוביל את השיח הציבורי בישראל סביב נזקי האופנה המהירה ולקדם את החקיקה הסביבתית הראשונה בישראל בנושא טקסטיל: חוק אחריות יצרן מורחבת לבגדים אשר יותאם לחקיקה המקודמת בימים אלו במדינות רבות באירופה.
בואו להיאבק איתנו!
