הטבע כמקור לחוסן בעת מלחמה

ישראל למודת הסבבים והמלחמות, נמצאת כעת במלחמה נוספת מול איראן. ריצות בהולות למרחב המוגן, התרעות, אזעקות, לילות לבנים, אי-וודאות והרבה מתח, גובים מחיר כבד מהשלווה הנפשית והגופנית של כולנו. מתוך הכורח לוותר על נסיעות לא חיוניות, אלו מאיתנו שלא גרים בקרבה מיידית לטבע ולשטחים פתוחים, אינם יכולים להיעזר בהשפעות המיטיבות שיש לטבע על הגוף והרוח האנושיים – בכלל ובזמני משבר בפרט. הנה כמה דרכים לאפשר לטבע, לחוכמתו וליציבותו, לסייע לכם גם בין הקירות המוגנים של הבית.

שידור חי מהטבע במקום גלילה בטלגרם

מה אפשר לעשות? נכנסים לאתר https://explore.org/ ובוחרים באחת המצלמות בשידור חי.

בזמן מלחמה המוח שלנו מוצף בגירויים. אנחנו עלולים למצוא את עצמנו צופים שעות בחדשות בתחושת דחיפות מתמדת. בשונה מסרט טבע ערוך, שבו כל שנייה נבחרה כדי לייצר שיא רגשי או עלילה דרמטית, השידור החי מציע פלטפורמה של 'זמן מת'. זהו מרחב שבו לכאורה שום דבר לא קורה, העלים נעים קלות ברוח, המים זורמים באותו קצב, או חיה נחה בשלווה. חוסר הדרמה הזה הוא בדיוק מה שהנפש זקוקה לו כדי להוריד מגננות, ולאפשר למערכת העצבים להיכנס למצב של התבוננות רגועה. המקצב האיטי והבלתי ערוך מחקה את זרימת הזמן הטבעית, ובכך הוא "מאלף" מחדש את הקשב שלנו להתמקד בשקט במקום ברעש.

מעבר להרגעת הקשב, השידור החי יכול לספק לנו עוגן של יציבות בתקופה שבה המציאות שלנו בישראל מעורערת. העובדה שהתמונה המוקרנת מתרחשת בזה הרגע, במקום אחר על פני הגלובוס, מהווה הוכחה חזקה לכך שהעולם אינו מצוי כולו בכאוס. הידיעה שבזמן שאצלנו יש מתח, במקום אחר השמש שוקעת על נהר שקט או שגורי דובים משחקים ללא הפרעה, יוצרת תחושת רוגע. זוהי תזכורת שהחיים חזקים מהכל ושהשלווה היא מצב קיים וזמין בעולם. הידיעה שה"שגרה של הטבע" נמשכת ללא הפרעה מעניקה תקווה ומחזקת את החוסן הנפשי הנדרש כדי לשרוד את אי-הוודאות המקומית.

הערוצים שאהבנו במיוחד: 

• Homosassa Springs Underwater Manatees

• Kentucky Equine Adoption Center

• Tau Waterhole

עוצמת ההתחדשות והנביטה

שלושה מדריכים פשוטים ליישום ביתי, עם חומרים שיש לכל אחד במטבח או בגינה הקרובה.

מדריך הייחורים 

ייחור הוא ענף שחתכנו מצמח שיכול להצמיח שורשים חדשים. ברגע שיש שורשים באורך 2–3 ס"מ, אפשר להעביר לעציץ עם אדמה.

מה לחפש בחוץ (או בבית): חפשו צמחים חזקים כמו פוטוס, יהודי נודד, פלרגוניום (גרניום) או קיסוס.

איך עושים זאת: חתכו ענף באורך 10–15 ס"מ. חשוב לחתוך מתחת ל"מפרק" (הבליטה הקטנה שממנה יוצא העלה), כי משם יצאו השורשים.

הסירו את העלים התחתונים כדי שלא יירקבו במים ושימו בכלי זכוכית שקוף עם מים נקיים.

מדריך ההנבטה המהירה 

הנבטה היא הדרך המהירה ביותר לראות צמיחה (תוך 48–72 שעות).

מה צריך: חופן קטניות מהמטבח (מש, עדשים ירוקות/שחורות, חומוס) וצנצנת זכוכית.

איך עושים זאת:

1. השריה: השרו את הקטניות במים למשך לילה.
2. סינון: סננו את המים והשאירו את הקטניות לחות בתוך הצנצנת (אפשר לכסות בבד גזה עם גומי).
3. שטיפה: פעמיים ביום, שטפו אותן במים וסננו שוב. השאירו אותן בפינה מוצלת על השיש.

תוך יומיים תראו "זנבות" לבנים קטנים. זהו שיעור בסיסי בחיוניות: גם בתנאים מוגבלים, בלי אור שמש ישיר ובזמן קצר, מתקיימים חיים (וקיבלנו תוספת אכילה ובריאה מאוד).

מדריך "התחייה" משאריות מטבח 

במקום לזרוק לפח, אפשר לגדל ירקות חדשים מהשאריות של הארוחה האחרונה.

• בצל ירוק: קחו את החלק הלבן עם השורשים הקטנים (זה שבדרך כלל זורקים), שימו בכוס קטנה עם מעט מים כך שרק השורשים נוגעים במים. תוך ימים ספורים יצמח גבעול ירוק חדש מהמרכז.
• חסה/סלרי: הניחו את ה"בסיס" (הקצה הקשיח) בקערה שטוחה עם מים. החליפו מים כל יום. מהמרכז יתחילו לצאת עלים חדשים.
• גלעין אבוקדו: הקלאסיקה. נועצים 3 קיסמים מסביב למרכז הגלעין ומניחים על שפת כוס מים (החלק הרחב למטה). זה לוקח זמן (שבועות), אבל המעקב הופך לטקס יומי מרגיע. בסופו של דבר, שורשים יצאו מחלקו התחתון של הגלעין ונבט עקשן שייתפתח בעתיד לעץ, יינבט מחלקו העליון – בשיעור מנצח על אופטימיות וסבלנות.