עתירה לבג״צ נגד משרד האנרגיה: מועצת הנפט פועלת בהרכב חסר ובלתי חוקי
גרינפיס ישראל, בשיתוף הקליניקה המשפטית של אוניברסיטת תל אביב, עתר השבוע לבג״צ בנושא פעילות מועצת הנפט בהרכב חסר ובלתי תקין, מזה שנים רבות, תוך מינוי נציגי ציבור שאינם עומדים בתנאי הסף לתפקיד; חלקם פעילים פוליטיים שהתמודדו למשרות שונות מטעם תנועת הליכוד. הארגונים מבקשים לבטל את המלצות המועצה, שניתנו בהרכב חסר של לעיתים עד כמחצית מהנדרש, עד שתאויש כחוק.
מועצת הנפט היא גוף מייעץ, הפועל לפי חוק הנפט משנת 1952, והיא הוקמה כדי לייעץ לממונה על ענייני הנפט בנושאים הקשורים לחיפוש, פיתוח וניצול של משאבי נפט וגז בישראל. המידע על הרכב נציגי המועצה נחשף רק לאחר מספר בקשות חופש מידע שהגשנו. המועצה פועלת מזה זמן רב בהרכב חסר, בניגוד לחוק, וחלק מאותם נציגי ציבור שמונו לאחרונה אינם עומדים כלל בדרישות החוק, כשלפחות 4 מהם נראים כמינויים פוליטיים. לדברי עו"ד ערן צין ועו"ד מתן גרפינקל, החתומים על הפנייה, המשמעות היא שהמלצות המועצה מהשנים האחרונות, שניתנו בהרכב חסר, אינן תקפות – לרבות המלצתה משנת 2023 לאשר לחברת מוזוסטרו את רשיון ״שפרה חדש״ – היתר לחיפושי נפט וגז שהוענק לחברת מזוסטרו על שטח של כ־500 קמ״ר, באזור השפלה, בין בית שמש לבית קמה. שטחו של היתר זה חופף עם שטחן של למעלה מ- 10 אזורים המוגדרים כגנים לאומיים ושמורות טבע, ומהווה בית גידול למינים רבים, בהם הצבי הארצישראלי, מין בסכנת הכחדה עולמית. המועצה ממליצה בקירוב שתי המלצות בכל רבעון והיא עסקה בשנים האחרונות בהרחבת לוויתן, שינוי בעלות של אנרגיאן, תקנות הדיג, היתרי חיפוש נפט ביבשה ועוד.
המלצה לחג: שבעה סרטים ששינו את האופן בו אני מסתכלת על העולם
שוב אנחנו בבית, משתגעים בין אזעקות, נעים בחוסר ודאות במציאות כאוטית וחסרת שליטה. דווקא במצב כזה, עולה החשיבות של התכנים שאנחנו בוחרים שיזינו את הנפש שלנו. נטע שליט, ראש תחום צרכנות בגרינפיס ישראל, ריכזה עבורכם שבעה סרטים סביבתיים מיוחדים במינם. מדובר בסיפורים על חוסן, על חברות ועל היכולת של היחיד לשנות עולמות. מהמעמקים המרהיבים של האוקיינוס ועד לחווה קטנה שנלחמת על חייה, הסרטים האלה מזכירים לנו שבתוך כל הכאוס – יש עולם פועם ויפהפה, ששווה להמשיך ולקום עבורו בכל בוקר.
הכינו את הפופקורן, כבו את ההתראות בטלפון (אבל תשאירו את ההתראות הקריטיות), ובואו נצלול פנימה.
לקריאת הבלוג המלא >>
גם זיהום אוויר הורג
בשבוע שעבר התפרסם המדד הבינלאומי לזיהום אוויר לשנת 2025, והראה שאין חדש תחת השמש – רק הרבה ערפיח. הדוח מצא כי 14% בלבד מערי העולם עמדו בהנחיות ארגון הבריאות העולמי לחלקיקים נשימים עדינים, הגורם העיקרי לתמותה מזיהום אוויר, וכי 91% מהמדינות והמחוזות חרגו מהן. בעוד מרבית הערים והמדינות המזוהמות בעולם נמצאות באסיה ובאפריקה, אוקיאנה – הכוללת את אוסטרליה, ניו-זילנד, מיקרונזיה ואיים רבים – נחשבת האזור הנקי בעולם, כשב-61% מעריה, זיהום האוויר אינו חורג מההנחיות העולמיות. בנוסף לזיהום הנובע משימוש עירוני ותעשייתי בדלקי מאובנים, מצא הדוח כי שריפות יער, שתכיפותן וחומרתן עולה בשל משבר האקלים, פגעו באיכות האוויר הגלובלית באופן ניכר: פליטות שיא של גזי חממה משריפת עצים וצמחייה בקנדה ואירופה הוסיפו לאטמוספירה 1380 מגה-טון פחמן דו-חמצני, ועונת השריפות השנייה הגרועה בהיסטוריה של קנדה, גרמה לזיהום אוויר לא רק בצפון אמריקה אלא גם באירופה שמעבר לים.
מתוך 143 מדינות, ישראל מדורגת במקום ה-57, כשמצבן של כמעט שני שלישים מהמדינות טוב משלנו. רמת החלקיקים הנשימים העדינים, שנמדדה בישראל השנה, היא אמנם הנמוכה ביותר שנמדדה מ-2018, אולם היא עדיין חורגת בשיעור של פי 3–5 מרמת החלקיקים המותרת. העיר המזוהמת בישראל היא בת-ים, והנקייה ביותר – נצרת. זיהום אוויר הוא בעיה גלובלית עם השלכות מקומיות קשות: למעלה מ-5,000 ישראלים מתים בכל שנה בטרם עת מזיהום אוויר, כשהסיבות המובילות לכך אינן מקבלות מענה, למרות שהפתרונות קיימים. הנה חמישה דברים שחשוב לדעת על זיהום אוויר בישראל.
לקריאת כל מה שצריך לדעת על זיהום אוויר >>
הטבע הוא לעולם לא צד בסכסוך
נפט וגז הם לא רק משאבי טבע שנקלעו לאזורי מלחמה. לעיתים קרובות, הם נמצאים ממש במרכזה. רווחי הנפט והגז של מדינות ותאגידים מממנים את מכונות המלחמה, בעוד השליטה על צינורות, נמלים ומכליות מסייעת להניע עימותים גיאופוליטיים. כאשר הכלכלה העולמית כולה תלויה בדלקים פוסיליים ריכוזיים ודליקים, תקיפה של מאגרים, בתי זיקוק, מכליות או נתיבי שיט, מייצרת הרבה יותר מרק שיבוש בסחר העולמי. היא מאיימת במקביל על המערכות האקולוגיות הימיות, על בריאות הציבור ועל היציבות הכלכלית. הדינמיקה הזו עוזרת להבין מדוע לעיתים כה קרובות סכסוכים סביב תשתיות דלקי מאובנים ואנרגיה בכלל, הופכים לאסונות אקולוגיים. דוגמאות לכך אפשר למצוא בבארות הנפט הבוערות בכווית במהלך מלחמת המפרץ ב-1991, הפצצת תחנת הכוח הגרעינית ז׳פוריז׳יה באוקראינה והסכסוך והמשבר ההומניטרי הממושך סביב מיכלית הנפט הנטושה ה-FSO Safer מול חופי תימן.
הטבע הוא לעולם לא צד בסכסוך, אך הוא תמיד הקורבן שלו. הכתמים השחורים של הנפט והפיח אינם מכירים בגבולות פוליטיים או גיאוגרפיים; הם מרעילים את מי השתייה, את האוויר ואת הים של כולנו. אלו כתמים שלא יורדים, וזהו הרס שמונע מאיתנו את היכולת להשתקם ביום שאחרי.
עכשיו הזמן לעזור לכדור הגדול ב-5 ש"ח לחודש בלבד!
(תיעוד: רועי גליץ, שגריר גרינפיס ישראל)
הרבה דברים קורים אצלנו בתחום המאבקים הסביבתיים, ולך יש הזדמנות לקחת בהם חלק ולעזור לנו להגן על כדור הארץ, הסביבה והבריאות של כולנו – המשימה החשובה ביותר לקיומנו.
מעגלים רבים כבר הצטרפו לשורותינו והם מעתה חברים בארגון גרינפיס. עכשיו זה הזמן להצטרף אליהם!
באמצעות העיגול הקטן של האגורות שלכם לשקל הקרוב, תוכלו לסייע לפעילות שלנו להתקיים ולהתרחב.
לדוגמה: קנית ב-9.80 ₪? שילמת 10 ₪ ותרמת לגרינפיס ישראל 20 אג’! סכום התרומה הממוצע לחודש עומד על 6 שקלים בסך הכול.
התרומה שלך תסייע לנו לקיים מחאות ומאבקים פרלמנטריים ומשפטיים, לקדם מחקרים, לחשוף שקרים, להגיש תביעות משפטיות, לבצע פעולות מחאה, אקטיביזם סביבתי ועוד, למען בעלי החיים שלא יכולים להשמיע את קולם ו- למען כולנו.
תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל
