מהו המגוון הביולוגי ומדוע הוא כל כך חשוב

העולם שלנו, המערכת הסבוכה והמופלאה הזו, מאבד את המגוון הביולוגי שלו בקצב מסחרר ושובר לב. למרות שהקיום שלנו תלוי בקיומו של מגוון ביולוגי יציב ומשגשג, כמיליון מינים מצויים כעת בסכנת הכחדה עקב הרס בתי גידול, זיהום ומשבר האקלים.

הפתרון לבעיה הסבוכה פשוט והגיוני להפליא – שמורות מוגנות, הגנה על מערכות הטבע ומערכת כלכלית שמפסיקה לתעדף רווח על פני העולם הטבעי. 

עולם הטבע הוא קליידוסקופ תוסס של חיים, או מה שעולם המדע קורא לו – "מגוון ביולוגי". הוא כולל רשת של כ-8.7 מיליון מינים, החל מפלנקטון זעיר באוקיינוס ועד ליונקים עצומים בים או ביבשה. זוהי מערכת חיונית ומורכבת המתהווה כבר מיליארדי שנים, כאשר לכל צמח ובעל חיים בה – משמעות ותפקיד ייחודיים בתוך המארג הפועם של החיים.

אולם המגוון הביולוגי נמצא בסכנה חמורה, עכשיו יותר מתמיד. מינים נכחדים כיום פי 1,000 עד 10,000 מהר יותר מאשר בקצב הטבעי, ואוכלוסיית חיות הבר העולמית צנחה ב-69% בממוצע מאז 1970. מומחים מאמינים כעת שאנו עדים לאירוע ההכחדה ההמוני השישי בהיסטוריה של כדור הארץ, אולם בניגוד לאירועי ההכחדה הקודמים, אובדן המגוון הביולוגי הנוכחי מתרחש כתוצאה מפעילות אנושית ושינויי האקלים הנובעים ממנה.

דבורת בומבוס על שיח לוונדר
Adonyi Gabor ©
ראש של ציפור פאפין עם מקור ציבעוני מציץ מתוך שדה פרחי בר
© Pete Speller
צפרדע עם רגליים שחורות וגוף כתום-אדום על גזע עץ מכוסה צמחייה
William Warby ©

מה המשמעות של המגוון הביולוגי, ומדוע הוא כל כך חשוב לנו? מהן הסיבות וההשפעות של אובדן המגוון הביולוגי? והכי חשוב, מה אנחנו יכולים לעשות כדי להגן עליו?

מהו המגוון הביולוגי?

המגוון הביולוגי הוא מגוון החיים הנמצאים על כדור הארץ. הוא כולל את כל היצורים החיים כמו חיידקים, צמחים, פטריות, חרקים, בעלי חיים ובני אדם. אולם המונח לא מתייחס רק למספר המינים באזור, אלא גם למספר הפרטים לכל מין ולאיזון בין אוכלוסיות מינים שונות. לחצים סביבתיים ומנגנוני אבולוציה שונים לאורך ההיסטוריה, כמו מוטציות גנטיות, יצרו את התוצר הסופי שהוא המגוון העשיר של החיים שאנו רואים סביבנו היום.

המגוון הביולוגי אינו מפוזר באופן שווה: באזורים מסוימים, כגון אזורים טרופיים, יש מגוון ביולוגי גבוה. לדוגמה, יערות הגשם של האמזונס הם המקום העשיר ביותר במגוון הביולוגי על פני כדור הארץ – יערות אלה הם ביתם של יותר מ-30% ממיני העולם. מדובר במיליוני מינים של חי וצומח, רבים מהם טרם ידועים למדע. באזורים אחרים, כמו האזור הארקטי הקר, יש מגוון ביולוגי נמוך בהשוואה לאזורים הטרופיים, אולם המערכת האקולוגית שהתפתחה בקטבים תומכת גם היא במינים ייחודיים ואיקוניים, כמו דוב הקוטב והפינגווינים, שהסתגלו לחיים ביבשת הקפואה הזו.

שתי פטריות אדומות על רקע צמחיית יער ירוקה
שלושה יעלים נובים על רקע הרי המדבר שליד שדה בוקר

מדוע המגוון הביולוגי חשוב

המגוון הביולוגי הוא המערכת תומכת החיים של כוכב הלכת שלנו. אנו מסתמכים עליו למזון, אנרגיה, תרופות, מים מתוקים וטיהור קרקע, הדברה, פירוק פסולת ועוד תפקידי חיוניים רבים אחרים. ללא מגוון ביולוגי יציב ומשגשג, הסביבה לא יכולה לספק לנו את המשאבים להם אנו זקוקים על מנת לשרוד.

אזורים המכילים מגוון ביולוגי גבוה גם מסוגלים להתמודד טוב יותר עם שינויים. הם עמידים יותר להפרעות טבעיות או השפעות אנושיות, כגון שינויי אקלים, וביכולתם להתאושש במהירות לאחר אסונות גדולים, כמו שריפות יער. למגוון החיים יש גם ערך כלכלי משמעותי. כלכלנים משתמשים ברעיון של "שירותי מערכת אקולוגית" כדי לתאר את השירותים השימושיים שסביבה בריאה מספקת לבני אדם בחינם. תעשיות רבות, כמו תיירות, חקלאות ותרופות, מסתמכות במידה רבה על תפקודה של המערכת האקולוגית.

למגוון הביולוגי יש גם ערך תרבותי, רוחני ואסתטי עצום. בעלי חיים וצמחים מסוימים, הם בעלי חשיבות רבה בתרבויות רבות. מהעמים הילידיים של האמזונס ועד לערי אירופה וישראל, הטבע הוא חלק חשוב מהמורשת והזהות שלנו.

המגוון הביולוגי העולמי – תמונת מצב

המצב הנוכחי של המגוון הביולוגי מדאיג, וקצב ההכחדה המהיר אינו מראה כל סימני האטה: הדוח Living Planet של הארגון WWF, מראה כי אוכלוסיית חיות הבר ירדה בממוצע ב-69% מאז 1970. הדבר נכון במיוחד באזורים הטרופיים, שהם כאמור בין המגוונים ביותר ביולוגית בעולם. למעלה מ-150,300 מינים נמצאים ברשימה האדומה של IUCN, כש-42,100 מהם נמצאים בסכנת הכחדה בטבע. רשימה זו כוללת דו-חיים, יונקים, ציפורים, כרישים, קרניים, אלמוגים ומחטניים.

בהקשר המקומי, דוח מצב הטבע של המארג, התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל בשותפות המשרד להגנת הסביבה, הקרן הקיימת לישראל, רשות הטבע והגנים ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט – מציג תמונה זהה של טבע ישראלי הולך ונעלם: הדוח מראה כי מאות מינים פולשים דוחקים את רגלם של המקומיים, וכן מאות מינים מצויים בסכנת הכחדה, בהם גם שליש ממיני הפרפרים בישראל ולמעלה ממחצית ממיני היונקים.

בתשע השנים האחרונות חלה ירידה של 17% במספר העופות המקננים, קצב מהיר פי ארבעה מזה שבאירופה, ותפוצת המיינה, ציפור פולשת, עלתה בכמעט 600% במקביל לירידה במינים מקומיים כמו הירגזי המצוי, שחרור, תור מצוי ועוד. למעלה מ-450 מינים פולשים זוהו בים התיכון, מרביתם הגיעו מים סוף, ובכנרת נמצאו רכיכות פולשות.

הגורמים העיקריים לאובדן המגוון הביולוגי

לאובדן המגוון הביולוגי ישנם גורמים רבים, כמעט כולם נובעים מפעילות אנושית בים וביבשה: חקלאות וגידול בעלי חיים לתעשיית המזון מן החי, משפיעים על קרקעות ומים מתוקים. בירוא יערות משנה ומפצל בתי גידול, ובכך דוחף מינים רגישים קרוב יותר להכחדה. משבר האקלים משבש את התנאים בהם התקיימו מינים אלה עשרות אלפי שנים ומביא לאובדן שטחי מחייה, דיג יתר מאיים על המגוון הביולוגי הימי ונוספים על אלה גם זיהום תעשייתי, שימוש בדלקי מאובנים ועוד.

במקרים רבים, איומים אלה קשורים זה לזה, ולעתים קרובות מדי – השפעתם המשותפת על המגוון הביולוגי מתמשכת ונרחבת בקנה מידה עולמי. 

הנתונים הנוכחיים על אובדן המגוון הביולוגי בארץ ובעולם, מראים לנו עד כמה השפענו על כדור הארץ. כמעט כל המערכות האקולוגיות חוו שינויים דרמטיים בדורות האחרונים, ומינים רבים של בעלי חיים נעלמים עוד לפני שהתגלו. אובדן המינים המואץ מפר את האיזון העדין של הטבע, ומעמיד בסכנה את השירותים החשובים שהוא מספק לנו החיוניים להישרדות האנושית.

כיצד נגן על המגוון הביולוגי

בעוד אנחנו אחראים לפגיעה המתמשכת בטבע, אנחנו יכולים להיות גם חלק מהפתרון. לשם כך אנו זקוקים לשינוי מדיניות מערכתי ולסדרי עדיפויות חדשים: ממשלות העולם ובהן ישראל, חייבות להתחיל לקבל החלטות מושכלות, מבוססות מדע, השמות לנגד עיניהן את שימור הטבע והגנה על המגוון הביולוגי המקומי והעולמי. 

גרינפיס פועל ברחבי העולם לקידום שיתוף פעולה בקנה מידה גלובלי למען הטבע:

  • הקמת אזורים מוגנים כגון פארקים לאומיים, שמורות טבע ואזורים ימיים מוגנים, בהם תיאסר פעילות אנושית הרסנית על מנת להגן על בתי גידול ובעלי החיים. שמורות אלה יקדמו את היעד של 30 עד 30: הגנה על לפחות 30% משטחי כדור הארץ לטובת הטבע עד 2030.
  • תמיכה בפרקטיקות ידידותיות לסביבה כמו ייעור בר-קיימא, חקלאות מקיימת וייעור חקלאי.
  • הסכמים גלובליים מחייבים להתמודדות עם זיהום במקור, למשל באמצעות אמנת פלסטיק גלובלית.
  • נקיטת פעולה נגד שינוי האקלים: הפחתה משמעותית בפליטות גזי חממה ורגולציה סביבתית מחמירה כדי לרסן זיהום מתעשיות, תחבורה ומשק האנרגיה.
  • הקצאת משאבים נוספים ומימון למאמצי שימור ותוכניות להגנה על חיות בר ובתי גידול, במיוחד מינים בסכנת הכחדה.
  • תמיכה בשיתוף פעולה בינלאומי כדי להגן על המגוון הביולוגי הגלובלי שלנו. כיום, אמנת המגוון הביולוגי קובעת יעדי שימור עבור הרוב המכריע של ממשלות העולם.

בואו להיאבק איתנו!

עדכונים אחרונים

אופס. לא מצאנו כלום 🙁