הקוטב הצפוני עצבני
בשבועות האחרונים חווינו שורה של אירועי אקלים קיצונים בחצי הצפוני של כדור הארץ: גל קור אדיר באירופה עם טמפרטורות של 25- בספרד ו 18- בדרום קוריאה, שרב חורפי ומיד לאחר מכן שיטפונות בארץ. אירועים אלה הם ביטוי נוסף למשבר האקלים המחריף.
ההתחממות בחוג הארקטי (הקוטב הצפוני) קיצונית יותר מבשאר חלקי כדור הארץ, בעיקר משום שהקוטב הוא למעשה אוקיינוס מכוסה קרח. משטח הקרח המצטמצם בשל הטמפרטורות העולות מפנה שטח כהה של ים אשר קולט לאין שיעור יותר חום משטח בהיר של קרח. מעגל הקסמים הזה הופך את החוג הארקטי לאזור שמתחמם בקצב גבוה כפי ארבע מהממוצע העולמי. בשל כך גם החורף בחוג הארקטי חם יותר. השנה נמדדה בשכבה העליונה באטמוספירה (הסטרטוספירה) טמפרטורה של מינוס עשרים לעומת מינוס חמישים מעלות בדרך כלל. תופעה זו משבשת את זרמי האוויר בחוג הארקטי וגורמת לכך שחלק מהרוח הקרה "בורחת" לכיוון דרום ומקררת את אירופה, אסיה וצפון אמריקה.
יותר גלי חום ויותר אירועי גשם קיצוני
שריפה של נפט, גז ופחם, הרס יערות וגורמים נוספים אחראים לעלייה של קרוב ל-50% בריכוז פחמן דו חמצני באטמוספירה משנת 1850. ריכוזי המתאן ואדי המים, שני גזי חממה עוצמתיים נוספים, גם עלו במידה רבה, התוצאה היא שהרבה חום נלכד על פני כדור הארץ. מעל 90% מהחום הזה נקלט באוקיינוסים, כי הם מכסים 70% מכדור הארץ והם כהים יותר מיבשות ולכן קולטים יותר חום.
החום והאידוי הגוברים מאיצים את כל מחזור המים על פני כדור הארץ. זרמי האוויר והמים נעים מהר וחזק יותר והתוצאה היא יותר גלי חום קיצוניים (פי 4 בארבעת העשורים האחרונים) ויותר אירועים של גשם קיצוני (עלייה של עשרות אחוזים).
ולמי זה לא בוער?
בארץ חווינו בשבועות האחרונים גם גל חום נדיר וגם שיטפונות, שניהם ביטויים של משבר האקלים. בימים אלו אנו בעיצומו של מאבק ציבורי על מנת שהממשלה תאשר את התוכנית למעבר לכלכלה דלת פחמן, תכנית אשר תאפשר לישראל להתמודד עם משבר האקלים המחריף ושהיא מחוייבת לאשר בהתאם להצהרות ראש הממשלה והתחייבויותיה בהסכם פריז. מדוע זה לא קורה? התשובה: משרד האנרגיה בראשות השר יובל שטייניץ.
עוצרים את הפיכת אילת ואשקלון לערי נפט
בצער רב אנו נאלצים לקבוע שעתידה של אילת, פנינת התיירות של ישראל, המקום הצפוני ביותר על פני כדור הארץ עם שונית אלמוגים, בסכנה ממשית. זאת בשל החמדנות של חברות הנפט והגז ושותפיהם במשרד האנרגיה, המעוניינים להפוך את העיר הדרומית למרכז ייבוא ושינוע של דלקים השייכים לעבר תוך פגיעה אנושה באקלים כדור הארץ.
האבסורד הוא שמקור החשמל המרכזי כיום של אילת זו השמש! מוזמנים לקרוא את הכתבה המצויינת על איך למרות ההתקדמות האדירה של האנרגיה הסולארית בערבה, משרד האנרגיה מתכנן להחריב את העיר ולהפוך אותה לנמל דלקים.
כוכב חדש ב״דלתות המסתובבות״
גיא סמט, בכיר במשרד להגנת הסביבה שאף שימש כממלא מקום מנכ"ל המשרד מונה לתפקיד הממונה על הנפט, אחד מתפקידי הרגולציה הבכירים במשק האנרגיה אשר אחראי ישירות על קידוחי הגז והנפט, מתן רישיונות ופיקוח על לוחות הזמנים של הפקות הגז השונות.
מינוי זה מאכזב, אך אינו מפתיע לאור העובדה שבתפקידו סמט הכריע לא פעם לטובת תעשיות מזהמות כשבין היתר אפשר לפרויקט הפקת הנפט מפצלי השמן סמוך לים המלח להתקדם. כמו כן, כסמנכ"ל אחראי על מיחזור, סמט חסם את הרחבת חוק הפיקדון. אז כך אחרי שנים של נדודים, סמט סוף סוף הגיע הביתה ויהיה אחראי על פיתוח הגז והנפט.
חדשות טובות לאוקיינוסים: מדינות נוספות תומכות בהקמת רשת שמורות טבע ימיות
שורה של מדינות הודיעו על תמיכתן באמנה בינ"ל להקמת רשת שמורות טבע ימיות אשר יגנו על פני שטחם של 30% מהאוקיינוסים עד לשנת 2030. הן ייצטרפו לכ-50 מדינות שכבר הודיעו על תמיכתן בהגנה על האוקיינוסים. ישראל איננה חברה בוועדת האו״ם אשר אמורה להכריע בנושא, אבל התמיכה הבינלאומית האדירה בנושא מסייעת לגייס את תמיכתן של מדינות רבות. אנו נמשיך לעדכן עד לרגעי ההכרעה.
גרינפיס ישראל ואיגוד רופאי הציבור מזכירים: אין עדיפות לכלים חד פעמיים מפלסטיק למניעת קורונה
בעקבות התפרצות מגיפת הקורונה, חל גידול משמעותי בשימוש בפלסטיק חד פעמי, לרבות אריזות וסכו"ם בנוסף על מסיכות חד פעמיות. הניסיון למגר את נגיף הקורונה תוך התעלמות מההיבטים הסביבתיים היא בחירה לא נכונה בפרספקטיבה של בריאות הציבור – חייבים למצוא דרכים יעילות למיגור המגיפה שאינן פוגעניות לסביבה. כעת בעקבות שיתוף פעולה של גרינפיס ישראל עם איגוד רופאי בריאות הציבור אנו מפרסמים עמדה מעודכנת הכוללת שורה של המלצות איך לעצור את התפשטות המגיפה תוך המשך המאבק בפסולת הפלסטיק.
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל
אני רוצה לעזור