תיעוד מצמרר של נזקי החד פעמי לחיות הבר בישראל
סתיו פאולמן שלחה לנו תמונות עצובות מהגלבוע של בז אשר הסתבך במסיכת הגנה חד-פעמית ומת.זה פשוט נורא ועצוב שבני האדם מביאים למותם של בעלי חיים במו ידינו בשל הרגל חיים נוראי לצרוך ״חד פעמי״.חשוב להבין ש״חד פעמי״ לעולם נשאר בטבע.
אז מה אפשר לעשות?
1. להשתמש במסיכות רב-פעמיות. גם עולם הרפואה מעודד מוצרים לשימוש חוזר לצורך התמודדות עם הקורונה.
2. להשתמש שוב במוצרים חד-פעמיים ולוודא תמיד שהפסולת לא נשארת בטבע
3. לחתום על העצומה
אני רוצה לעזור
ים וודל מגן על הפינגווינים, זה הזמן שלנו להגן על אנטרקטיקה
מדענים מאוניברסיטת סטוני ברוק שהצטרפו למשלחת גרינפיס לאנטרקטיקה, מאשרים כי ים וודל משמש כמחסה קריטי לחיי הבר, מהשפעותיו הקשות של משבר האקלים. המדענים גילו כי מושבות פינגווין אדלי נותרו כפי שהיו כשנבדקו לפני כעשור במספר אזורים בים. בחלק משטחו של ים וודל הוצע כבר לפני עשר שנים להקים שמורה ימית מוגנת, על ידי וועדת הים האנטרקטי, מהלך שמעולם לא התבצע. מסקנות החוקרים מדגישות את החשיבות של שימור והגנה על ים וודל שעדיין מהווה מערכת אקולוגית שלמה ומתפקדת. הים, כמו אזורים אחרים באנטרקטיקה, אינו חסין מפני שינויי האקלים אך נראה שעבור הפינגווינים, מספק האזור הגנה חיונית מהאיומים שמביאים להתדרדרות מהירה במספרם באזורים המתחממים של אנטרקטיקה. על ממשלות לפעול עכשיו כדי להגן על אנטרקטיקה, לפני שיהיה מאוחר מדי – אסור לאפשר לתעשיות הרסניות לפלוש לאזורים הרגישים והחשובים שעדיין משמשים מקלט לחיי הבר.
אני רוצה לעזור
פצצה מתקתקת בים האדום
מיכלית נפט ענקית ומחלידה – FSO SAFER – עוגנת זה עשורים במרחק של כ-6 ק"מ מחופי תימן בים האדום. על המיכלית, שנפחה העצום עומד על יותר מ-1.1 מיליון חביות נפט השוות 87 בריכות שחייה אולימיפיות, השתלטו המורדים החות'ים ב-2015, כחלק ממלחמת האזרחים בתימן. המורדים רואים בכלי השייט קלף מיקוח בינלאומי והם אינם מאפשרים עבודות תחזוקה או פיקוח. מספר מערכות חיוניות בספינה כבר אינן עובדות באופן תקין וכבר ביוני 2020, הזהירו מומחים מאסון אנושי וסביבתי עצום רב מימדים במקרה של דליפה, אירוע שההסתברות לו עולה עם כל יום נוסף של הזנחה ושחיקה מסוכנת. דוח שפורסם על ידי גרינפיס מפרט את ההשלכות הקצרות וארוכות הטווח של אירוע דליפה של הנפט במיכלית: הצפי עבור המיכלית כ-220 מיליון ליטרים של נפט שיישפכו לים האדום, אירוע שיגרום לנזק הגרוע פי 4 מאסון אקסון ואלדז באלסקה בשנות ה-80 הנחשב לאחד האסונות הסביבתיים החמורים בהיסטוריה.
בין ההשלכות הצפויות: פגיעה בגישתם של מיליוני בני אדם למי שתייה נקיים בתימן, אריתראיה וערב הסעודית, הפרעה לפעולתם של מפעלי התפלה, עלייה באשפוזים עקב בעיות קרדיווסקולריות או נשימתיות עקב שאיפת כימיקלים וזיהום אוויר ושיבוש באספקת מזון, עזרה רפואית ותרופות. עקב מבנהו הגיאוגרפי של ים סוף, מוערך כי השפעותיה של הדליפה יהיו ממושכות והרסניות לחברה, לכלכלה המקומית ולסביבה. אלפי מיני בעלי חיים ימיים בהם דגים, זוחלים, יונקים, עופות ימיים, חסרי חוליות ואלמוגים בעלי חשיבות עולמית, צפויים לחוות זיהום נרחב ומתמשך ופגיעה קשה במארג החיים התת ימי. הדרך היחידה להפוך את הספינה הזו לבטוחה היא על ידי פינוי של כל הנפט ממנה. אנחנו מפצירים באו“ם ובכל הצדדים הנוגעים בדבר לתעדף מאמץ משותף לפתרון, למרות הקשיים הכספיים והפוליטיים. אנחנו לא יכולים עוד לחכות לפעולה שתמנע את האסון הענק הזה או לכל הפחות תמתן את ממדיו.
דליפות נפט ממשיכות לזרוע הרס ברחבי העולם
טור מאלף של פרופ' יובל נוח הררי חושף את המספרים האמיתיים הנדרשים כדי להגיע לכלכלה מאופסת פחמן, תוצר של שבועות ארוכים של סקירת דוחות ומחקרים כלכליים. השורה התחתונה דווקא מעודדת: על פי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, כדי להביא להפחתת פליטות גזי חממה בהתאם ליעדי הסכם פריז – על האנושות להשקיע במערכת האנרגיה הגלובלית, סכום השקול ל-2% מהתוצר העולמי השנתי, מעבר למה שאנחנו משקיעים בה ממילא. לשם השוואה, במשבר הכלכלי ב-2008/9, השקיעה ארה"ב 3.5% מהתוצר כדי להציל מוסדות פיננסיים. ממשלות העולם מעניקות בכל שנה לחברות הדלקים הפוסיליים סובסידיות העומדות על לא פחות מ-7% מהתוצר העולמי, בחישוב הכולל את הנזקים הסביבתיים, החברתיים והבריאותיים שתעשיות אלה גורמות אך אינן נדרשות לשלם עליהם. השקעה בפיתרונות אקלים קיימים לא רק תייצר הזדמנויות כלכליות ומקומות עבודה חדשים, אלא תציל מיליוני בני אדם בשנה ממחלות הנובעות מזיהום אוויר. חישוביו של יובל נוח הררי, הנשענים על עבודתם של כלכלנים המתמחים במשבר האקלים, מראים כי הצלת האקלים אינה כרוכה בהרס הכלכלה אלא רק בשינוי סדרי העדיפויות שלנו.
בניגוד להתחייבויות – ממשלת ישראל מקדמת שלל תמריצים לעידוד ייבוא בקר
על אף בשנה שעברה נדרשה ישראל לשרטט מדיניות מזון ולהציג יעדים בפסגת המזון של האו"ם, במקביל להתחייבויותיה לשדרג את יעדיה להפחתת פליטות גזי חממה – מקדם עתה משרד הכלכלה הליכים המהווים תמריץ ממשלתי להגדלת ייבוא הבקר. לפי תחשיבים המצוטטים בארגון החקלאות והמזון של האו"ם, כל קילוגרם של חלבון מבקר גורם לפליטות גזי חממה של 300 ק"ג שווה-ערך פחמן דו-חמצני. פליטות אלה אינן נרשמות במרשם הפליטות של ישראל, אלא על שם המדינה שבשטחה גדל הבקר. מרבית הבקר המיובא לישראל מגיע מדרום אמריקה; ישראל היא יעד ייצוא משמעותי עבור ארגנטינה (מעל 5%), ברזיל (כ-1.5%) ושאר היצרניות, כאשר חלק ניכר מהבקר גדל על חורבותיהם של יערות העד: האמזונס או הפנטנל בברזיל, הצ'אקו בארגנטינה. בדיקה שערכנו מעלה כי צריכת הבקר בישראל אחראית לכריתה של כ-50 ק"מ רבוע של יער בדרום אמריקה בכל שנה. זהו יער עד בעל מגוון ביולוגי עשיר, שתרומתו למיתון אקלים כדור הארץ עצומה. ללא הגנה על היערות, האקלים עלול לקרוס, וחיינו וחיי ילדינו יהיו בסכנה ממשית. אנו רואים בתמיכה כלכלית בייבוא בשר בקר צעד שנוגד את מאמצי ישראל להפחתת פליטות גזי חממה. מה ההיגיון בכך שישראל תשקיע מצד אחד באנרגיה סולארית כדי להפחית פליטות משריפת פחם, נפט וגז, ומצד שני תעודד צריכת בשר בקר שאחראי ברמה הגלובאלית ל-8% מפליטות גזי החממה?
לכן, פנינו לשרת הכלכלה אורנה ברביבאי, בבקשה להקפיא את ההליכים המדוברים, ולא לתת תמיכה ממשלתית להגדלת ייבוא הבקר – פעילות הפוגעת אנושות בבריאות, בסביבה ובאקלים כדור הארץ, ממנו כולנו מושפעים.
אני רוצה לעזור
מחולל הגרינווש של שקוף: חברה מזהמת או ארגון סביבה? בחנו את עצמכם
משחק חדש של שקוף בשם "המכבסה הירוקה", חושף את הטקטיקות והאמצעים בהם נוקטות החברות המזהמות בישראל כדי ליצור את הרושם שכל ייעודן הוא שמירה על הסביבה. בעזרת גרפיקות עדינות של כדור הארץ, טבע, אנשים מחייכים ושימוש במילים יפות דוגמת "קיימות", "אחריות" ו"מחוייבות" מציירות החברות תמונה פסטורלית שאינה נאמנה למציאות בשטח הכוללת שיאניות פליטות גזי חממה, זיהום, ניצול הרסני של משאבי טבע וחמור לא פחות – הטעייה מכוונת של הציבור בישראל. בשקוף אספו ציטוטים מהאתרים של חלק מעשרים החברות במדד המפעלים המזהמים, ומבחר מייצג של ארגוני סביבה וארזו אותם לחידון – האם מדובר בארגון ירוק, או כזה שרק מעמיד פנים כדי לטשטש את הנזק? כנסו וגלו.
לאחר שנה בבית הלבן – איזה ציון מקבל ביידן על העשייה שלו למען האקלים?
גרינפיס ארה"ב עקבו אחר התקדמותו של הנשיא ביידן בשנה הראשונה כנשיא ארצות הברית, בכדי לדרג את מחויבותו למאבק במשבר האקלים. התוצאה – נכשל. כמועמד, ידע ביידן להבטיח את ההבטחות הנכונות אבל סקירת גרינפיס מראה כי הנשיא ביידן לא הצליח עד כה לעמוד בהבטחותיו לעם האמריקני: סקרים מראים באופן עקבי שכ-70% מהאמריקאים הבוגרים מודאגים במידה מסוימת משינויי האקלים, ואחוז האוכלוסייה ה"מודאגת מאוד" גדל בחמש השנים האחרונות מ-22% ל-35%. כמועמד, ביידן זכה ב- 75.5 מתוך 100 נקודות על סמך הבטחות האקלים שלו וכעת, שנה אחת בתפקיד הנשיא, הציון שלו עומד על 36 בלבד. למרות המילים היפות, במהלך שנתו הראשונה בתפקיד חלה התקדמות איטית ומעטה במימוש ההבטחות, וממשל ביידן אינו מצליח לעמוד מול התעשייה הפוסילית ההרסנית. לדוגמה, בנובמבר 2021 איפשר ממשל ביידן את הפתיחה הגדולה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב של מים ציבוריים, לצורך קידוחי נפט ימיים.
בבלוג חדש באתר אנחנו כותבים על הכישלונות, על הפוליטיקאים האמריקאים שדואגים לתאגידים יותר מאשר לאזרחים וכמובן – מה ביידן יכול וצריך לעשות כדי להפוך את ארה"ב, המדינה השנייה המזהמת ביותר בעולם – למנהיגה אקלימית אמיתית.
נצחון לארגוני הסביבה על חברות הדלקים
במקביל, ניצחון ענק לקואליציית ארגונים סביבתיים בארה"ב והפסד לתאגידי הנפט והגז – שופט פדרלי ביטל את ההיתרים שניתנו לקידוחי גז ונפט המשתרעים על שטח של יותר מ-32 אלף קמ"ר במפרץ מקסיקו. השופט רודולף קונטררס ממחוז קולומביה, פסק כי ממשל ביידן כשל מלהכניס לסך השיקולים הסביבתיים את המחיר האקלימי האמיתי של ההיתרים שניתנו, תוך שהוא מתבסס על תסקירים סביבתיים מתקופת ממשל טראמפ שהראו כי לא תהיה עלייה בפליטות גזי חממה בעקבות הקידוחים. את התביעה הגישה הקבוצה Earthjustice בשם ארבעה ארגונים סביבתיים נוספים. עתה, נדרש משרד הפנים האמריקאי לבצע תסקיר סביבתי חדש המשקלל את כלל השפעותיו של משבר האקלים ופליטות גזי החממה בפרט, בטרם יחליט אם לאשר היתרי קידוח נוספים במפרץ.
אני רוצה לעזור
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל
אני רוצה לעזור