להזדמנות הזאת חיכינו

שנה אחרי אסון הזפת – ישראל עדיין לא מוכנה לאירועי זיהום בים

בדיוק שנה לאחר אסון הנפט בחופי ישראל, התבשרנו לפני כמה ימים על כתם חשוד בלב הים, שעלול להתקדם לכיוון חופי ישראל. בסופו של דבר זאת היתה ככל הנראה אזעקת שווא, אך קיבלנו תזכורת נוספת לכך  שלא הוסקו המסקנות מהאירוע החמור בשנה שעברה, המלצות הוועדות השונות ונזיפת מבקר המדינה לא הועילו, לא הוקם מערך ניטור, ולא עודכנה התוכנית הלאומית שהוכנה כבר ב-2008 למוכנות ותגובה לאירועי ים בשמן (תלמ"ת). מה נדרש ברור לכולם – כמו בכל תוכנית למצבי חירום: עבודת מטה סדורה, יכולת להפעיל תוכניות מגירה בזמן אמת כדי למנוע נזקים, או לפחות לצמצם אותם דרסטית, וכמובן לתקצב את התוכנית כראוי, למנות כוח אדם ולרכוש ציוד מתאים. כל זאת כדי שבעת אסון לא יווצר שוב מצב שארגוני הסביבה ואזרחים אכפתיים מגיבים מהר יותר מהמדינה, שזוהי אחריותה. עם קידוחי גז חדשים שעומדים לצאת לדרך – דליפות ותקלות הן רק עניין של זמן. למרות זאת, עדיין אין בישראל תוכנית לשעת חירום, ונראה ששום לקח לא נלמד – תרבות ה"סמוך" ותגובות ה"שלוף" ממשיכות כאילו לא קרה דבר.

סוף סוף יש לנו הזדמנות לפעול נגד הפלסטיק המזהם

פלסטיק חד פעמי הורס את כדור הארץ. הוא מתחיל לזהם מהרגע שבו הוא מיוצר מדלקים מאובנים מזהמים, ופוגע באוקיינוסים, באקלים ובבריאות שלנו. מחופי הים של ישראל, עד לחוג הארקטי המרוחק מכל אדם, מגיפת זיהום הפלסטיק מגיעה לכל מקום ופוגעת במגוון בעלי חיים, צבי ים, עופות מים, ובבריאות של ילדינו. מדענים מצאו חלקיקי מיקרופלסטיק באוויר שאנחנו נושמים ובמזון שאנחנו אוכלים.אנחנו חייבים פתרון עבור הבעיה הגדולה הזאת. אמנה בינלאומית חזקה להפחתת זיהום הפלסטיק היא הפתרון. כעת סניפי גרינפיס בכל העולם משתפים פעולה יחד עם בעלי ברית בדרישה מהממשלות וממנהיגי העולם לפתוח במשא ומתן לקראת אמנת פלסטיק חזקה ומשמעותית – כזו שתטפל בכל מחזור החיים של הפלסטיק, מהרגע שבו הנפט נשאב מן האדמה ועד שהפלסטיק מתפרק. הנושא יידון בוועידה בינלאומית של האו״ם שתיפתח בקניה בסוף חודש פברואר. על אף הצהרות המשרד להגנת הסביבה לגבי מחויבותו להפחתת זיהום הפלסטיק, מדינת ישראל טרם גיבשה את עמדתה בנושא.אין לנו זמן להבטחות ריקות. חייבים להפוך את החזון למציאות. אנחנו דורשים מממשלת ישראל לפעול ולתמוך באמנה בינלאומית חזקה שתסייע להפחית באופן משמעותי את זיהום הפלסטיק המחריד. 

עוצרים את מגיפת הפלסטיק

אני רוצה לעזור

מנהיגי העולם הבטיחו לעצור את הרס היערות – מה קרה מאז?

גרינפיס אפריקה סייעו לחשוף כי האמנה לעצירת הרס היערות, עליה חתמו עשרות מדינות לפני חודשים ספורים בועידת האקלים בגלזגו – כשלה מלעמוד ביעד הראשון עליו סוכם. כחלק מהאמנה, המורכבת ממספר הסכמים שנועדו לעצור את אובדן יערות העולם, במיוחד יערות קונגו והאמזונס, התחייבו מדינות לתרום כ-500 מיליון דולר לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. בתמורה, התחייבה קונגו לפרסם עד סוף 2021 את החוזים המאושרים לכריתת עצים, אבל אלה טרם פורסמו. כך, אחרי הצהרות פומפוזיות ויחסי ציבור, לא רק שהאמנה תאפשר לכריתת היערות להמשיך ולהתרחב, גם ההסכם הכושל שהתקבל אינו מקוים.

ובינתיים בברזיל – הרס היערות רושם שיא חדש ומדאיג לחודש ינואר, חודש בו בדרך כלל צונחים אחוזי הבירוא: כמעט 360 קמ"ר בוראו בתוך 3 שבועות בלבד, יותר מפי שישה משטחה של מנהטן ושטח הגדול פי ארבעה מהאזור שבורא בכל חודש ינואר של 2021.

מצב חירום! עוצרים את הרס האמזונס ומצילים חיים!

אני רוצה לעזור

גרינפיס מנצח בבית המשפט באנגליה

בפברואר 2020, קיים גרינפיס פעולת מחאה כנגד דיג מכמורות הרסני בשמורת הטבע הימית המוגנת, ברייטון. על אף הגדרת האזור כשמורה, ב-2019 תועדו בו כמעט 7000 שעות של דיג מכמורות, ובפעולה בפברואר, הטילה ספינת גרינפיס בולדרים שלא הסבו נזק בניסיון לשבש את תנועת המכמורות. הארגון לניהול ימי בבריטניה תבע את גרינפיס בריטניה בטענה שהוא פעל ללא רישיון, אולם שופט בבית המשפט חייב את הארגון התובע לענות עד סוף חודש ינואר, האם תביעה של קמפיינרים סביבתיים משרתת את טובת הציבור. בנוסף, קבע השופט כי שינוי אופן מתן רישיונות הדיג יהיה שימוש טוב יותר במשאביו של הארגון לניהול ימי, כנגד אלה הגורמים נזק ישיר לסביבה הימית.

להציל את הים

אני רוצה לעזור

לא ניתן לתאגיד הדלקים שברון לנהל את חממת האקלים של ישראל

בתחילת חודש ינואר פורסם בגלובס כי  תאגיד הדלקים "שברון", מבעלי אסדת לוויתן, מתמודד במכרז של רשות החדשנות להקמת חממת טכנולוגיות אקלים. כן, "שברון", שהיא אחת החברות המזהמות בעולם, ואחראית לבדה לפליטה של למעלה מ-43 מיליארד טון גזי חממה, בשעה שהשקעותיה בתחום האנרגיה המתחדשת הייתה שולית והגיעה בין 2010 ועד 2018 ל-0.2% בלבד מכלל פעילותה. בעשרות מדינות בעולם מתנהלות תביעות משפטיות משמעותיות ומהימנות נגד שברון בנושא נזק סביבתי, עבירות פליליות ופשעים תעשייתיים, אותן הגישו קהילות, אזרחים או גופים ממשלתיים. איך יכולה חברה כמו שברון, המתבססת על דלקים פוסיליים, לשמש כחממת חדשנות לפתרונות אנרגיה המתחרים על הכנסותיה? לאור כל אלה, פנינו בהובלת צלול וארגונים נוספים לרשות החדשנות בבקשה שלא להפקיד בידיה של חברת הדלקים המחצביים "שברון" את חממת טכנולוגיות האקלים שלה, ולא לאפשר לה למרק את מצפונה בחסות הממשלה, ועל חשבון משלם המיסים הישראלי.

ממשלת ישראל, עבור מי תעבדו הפעם?

אני רוצה לעזור

"ניסיון הגרינווש הגדול בכל הזמנים": תגובת גרינפיס להגדרת אנרגיות גז וגרעין כ״ירוקות״ להשקעה באיחוד האירופי

בשבוע שעבר הציגה הנציבות האירופית באופן רשמי, תוכנית שנויה במחלוקת, במסגרתה גז מחצבי ואנרגיה גרעינית ייחשבו תחת הטקסונומיה של האיחוד האירופי, כאנרגיה בת קיימא  להשקעה. התוכנית עשויה להסיט כספים בשווי מאות מיליארדי יורו בהשקעות פרטיות לגז מחצבי ואנרגיה גרעינית, במקום לאנרגיה מתחדשת, תוך שהיא מחריפה את משבר האקלים. מצער מאוד לשמוע על תוכניתו של האיחוד האירופי. כמו אצלנו בישראל, גם האיחוד האירופי נכנע ללובי של תאגידי הדלקים המזהמים, המשכנעים אותנו שהגז הוא אנרגיה נקיה שתעזור בדרך למיתון משבר האקלים. אבל המדע ברור: הגז הוא הגורם מס׳ 1 לפליטות גזי חממה באיחוד האירופי, והמשך הפיתוח שלו לא יאפשר עמידה ביעדי האקלים, לא של האיחוד האירופי ולא של ישראל.

גם אצלנו, למרות הכרזתה של שרת האנרגיה קארין אלהרר ש- "2022 תהיה שנת האנרגיות המתחדשות" וש"הגז יחכה" – 16 קידוחי חיפוש חדשים עומדים לצאת לדרך כבר בחודשים הקרובים, כולם מיועדים ליצוא, בטענה שמדינות אירופה והאזור צריכות את הגז ״הישראלי״. אז זהו שלא. ירידה לפרטים של התקנה האירופית המוצעת, חושפת שבפועל, הגז הישראלי יהפוך למוצר נחות עוד יותר לשוק האירופי, מכיוון שהתקנות החדשות, במידה וייכנסו לתוקף, מתייחסות "אך ורק לגז המיוצר באירופה ולמתקנים חדשים העונים על התקנים העדכניים ביותר, ויחליפו ישירות את השימוש בפחם בתוך היבשת״.

אסון נפט נוסף מול חופי ניגריה

מיכלית נפט עם נפח אחסון של שני מיליון חביות נפט, התפוצצה מול החוף הדרומי של הניז'ר דלתא. לצד חששות כבדים מאסון סביבתי, לא ברור מה עלה בגורל צוות כלי השייט. צילומים ברשתות החברתיות הראו עשן שחור סמיך עולה מהספינה השוקעת שעולה בלהבות. הסיכון לדליפה גבוה – המיכלית משמשת לייצור, אחסון ושינוע של עד 22 אלף חביות ביום. דליפה של כמות נפט כזו תגיע לחופים ותשפיע לא רק על המערכת האקולוגית הרגישה אלא גם על הקהילות המקומיות הנסמכות עליה.

משבר האקלים

אני רוצה לעזור

לקבלת כל העדכונים שלנו למייל

משבר האקלים

אני רוצה לעזור