צילום אלעד איבס/גרינפיס
בתיעוד נדיר, צוות מדעי זיהה להקה של שמונה לוויתני ראשתן מול חופי חיפה
צוות מחקר מגרינפיס ומאוניברסיטת חיפה זיהה פעמיים במהלך סוף השבוע האחרון, להקה של כשמונה לוויתני ראשתן (sperm whales) בים התיכון, במרחקים של 14 ק"מ ו-28 ק"מ מחוף ראש כרמל. הצוות גם זיהה במעמקים לוויתן אחד מסוג זיפיוס חלול-חרטום (Cuvier’s beaked whale). זהו התיעוד הראשון האקוסטי והחזותי של ראשתנים במסגרת סקר שיטתי באזור. כמו כן, ביום שישי תועד על ידי הצוות הפעם הראשונה לוויתן שוחה לצד שני דולפינים מהמין דולפינן מצוי. מדובר בתצפיות מרגשות וחשובות מאוד, כי הראשתנים נמצאים על סף הכחדה בים התיכון ואוכלוסייתם קטנה במהירות. ייתכן שאזור זה, מול חופי חיפה, משמש עבור הראשתנים כבית גידול חשוב. התיעוד הקולי הראשוני של הראשתנים חשף כי הם מתקשרים בשפת לווייתנים המכונה ״קודה״, הייחודית לאגן הים התיכון. במהלך התצפית המרגשת, צולם זנב אחד הלוויתנים לקראת צלילתו למעמקי הים, במטרה לצוד דיונוני ענק. תיעוד הזנב מאפשר זיהוי אישי של כל פרט, מעיין "טביעת אצבע". החוקרים יצרו קשר עם עמיתים מיוון, במטרה לגלות האם הלוויתן מוכר לחוקרים היוונים ונמצא בקטלוג הלוויתנים המזוהים שלהם כדי להבין יותר לעומק את תפוצתם במזרח הים התיכון. ניתוח נוסף יתבצע לאחר ההפלגה, בניסיון להבין באמצעות קולותיהם של הלוויתנים האם מדובר באותם לוויתנים שתועדו בשתי התצפיות. למעלה מ-15 שנה לא נערך סקר ימי שיטתי באזורים אלה של הים התיכון. הסקר הימי נועד לתעד את נוכחותם של לוויתנים, דולפינים ויונקים ימיים נוספים בים העמוק של ישראל, שחלקם נמצאים בסכנת הכחדה כתוצאה מזיהום פלסטיק, פגיעה מכלי שייט מהירים, וכעת גם קידוחים ימיים של תעשיית הדלקים, הכוללים פיצוצים סייסמיים המסכנים את חייהם של בעלי החיים בים.
בואו לסיור (וירטואלי) על סיפונה של הוויטנס!
במשך יותר משבוע משלחת המחקר שלנו חקרה את אוכלוסיית היונקים הימיים בשטח הימי של ישראל על גבי מפרשית המחקר החדשה של גרינפיס, "העדה" (Witness) שזוהי משימתה הראשונה. צוות הספינה פגש ותיעד כרישים, לוויתנים, דולפינים, מינים שונים של עופות ימיים וגם… הרבה פסולת פלסטיק בים. הצוות על הספינה מגוון ומגיע מניו-זילנד, טאיוואן, הולנד, בריטניה, פינלנד וישראל. בראש צוות המחקר מבריטניה וישראל עומדים קירסטין תומפסון מאוניברסיטת אקסטר וד״ר אביעד שיינין מאוניברסיטת חיפה, המלווה את המפרשית מהיבשה.
הרס בלתי פוסק – עלייה של 64% בבירוא האמזונס לעומת 2021
ההרס באמזונס לא רק שאינו פוסק, אלא ממשיך לשבור שיאים חדשים. בשלושת החודשים הראשונים של 2022 חלה עלייה של 64% בהרס היערות לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. על אף הפחתה קטנה בבירוא בחודש מרץ, היקף הבירוא הכולל של השליש הראשון של השנה עומד על 941 קמ"ר. היקף הבירוא של אדמות השייכות לשבטים ילידים, שבהן הבירוא אינו חוקי, עלה ב-2022 ב-52% עם סה"כ שטחים מבוראים בהיקף של 7,490 דונם בשלושה חודשים. על פי ה-IPCC, הגנה ושיקום יערות הם בין פתרונות האקלים החשובים ביותר בשנים הקרובות. במקום להיות מנהיגה אקלימית, ממשלת ברזיל הולכת באופן מכוון בכיוון ההפוך וחושפת את היער להרס, תיעוש וגניבת אדמות. מהלכי ממשל בולסונרו והחלשת הרגולציה הסביבתית ניכרים היטב בנתונים שוברי הלב המגיעים מהאמזונס בכל חודש.
במקביל, גם השנה, יוצאת הקהילה הילידית בברזיל להיאבק על זכויותיה, במסורת של 18 שנים ברציפות, יוצאו בחודש אפריל נציגי השבטים לרחובות ברזיליה כדי לדרוש את מימוש הזכויות שהובטחו להם בחוקה הברזילאית מ-1988. השנה תעסוק ההתכנסות, המכונה "מחנה האדמה החופשית", בקידום הכרזה על טריטוריות כשייכות לשבטים ילידים, והכנסת נציגים.ות מהקהילות לפוליטיקה הפדרלית, כדי להגדיל את ייצוגן בפרלמנט הברזילאי.
חשוב לזכור שהרס יערות בדרום אמריקה ובאמזונס נועד בראש ובראשונה לגידול בקר לצריכה מקומית ולייצוא בשווקים הבינלאומיים, וישראל ביניהם. רוב הבקר שמגיע לישראל מקורו בדרום אמריקה, בין היתר מאזורים שמתבצע בהם הרס של יערות עד. זה הזמן לעבור לתזונה המבוססת על מזון מן הצומח, ולדרוש מרשתות השיווק להתחייב לנקות את שרשראות האספקה שלהם מבשר הגורם להרס היערות, שחיינו על כדור הארץ תלויים בהם.
בפעם הראשונה בישראל – מוסד אקדמי מכריז על הסטת השקעות בשל משבר האקלים
ביום ראשון הכריזה אוניברסיטת בן גוריון כי היא מתחייבת להסיט בתוך שלוש שנים את השקעותיה בפחם ונפט בשל תרומתן למשבר האקלים. זהו המוסד האקדמי הראשון בישראל שהכריז על צעד זה – הישג משמעותי ומרגש של "פורום כסף נקי" שחברים בו מספר ארגונים סביבתיים וגרינפיס ביניהם. האוניברסיטה מתחייבת לנהל את תיק השקעותיה לפי עקרונות ה-ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי), ולהגביר את השקעותיה באנרגיות מתחדשות. בהמשך ייבחנו גם השקעותיה בגז טבעי. אוניברסיטת בן גוריון צועדת בדרכן של האוניברסיטאות המובילות בעולם, בהן הרווארד, אוקספורד, קיימברידג', בראון, קורנל ועוד, שהתחייבו לנקות את תיק ההשקעות שלהן. אוניברסיטאות אחרות בישראל סירבו עד עתה לשנות את תמהיל ההשקעות שלהן ואף לספק נתונים על השקעותיהן.
רמות גז המתאן באטמוספירה הן הגבוהות בהיסטוריה
בפעם השנייה ברציפות, שוברות רמות המתאן באטמוספירה שיאים חדשים, כך לפי נתוני ממשלת ארה"ב. בשנת 2021, קפץ ריכוז המתאן ב-17 חלקיקים למיליארד (ppb) – העלייה הגבוהה ביותר מאז החלו המדידות המודרניות בשנת 1983. שיא זה שבר את השיא שנרשם רק ב-2020, אז עלו ריכוזי המתאן ב-15.3 חלקיקים למיליארד. מתאן, המרכיב העיקרי בגז המחצבי, גרם על פי נתוני ה-IPCC לכשליש מסך ההתחממות העולמית עד כה. בניגוד לפחמן דו-חמצני, הנוכח באטמוספירה למשך מאות שנים ואפקט החימום שלו מורגש רק לאחר כשני עשורים, פוטנציאל החימום של המתאן עוצמתי במיוחד בטווח הקצר – פי 84 מפחמן דו-חמצני בטווח של 20 שנה, ובטווח של 100 שנה – פי 25. דווקא בשל כך, הפחתה מהירה בפליטות המתאן בשיעור של כ-30% עשויה על פי החוקרים למנוע התחממות של עד 0.3 מעלות בטווח הקצר, ובכך לסייע במניעת התחממות קטסטרופלית.
נתונים מטרידים אלה מראים כי אנחנו נעים במהירות בכיוון הלא נכון. מחקר שהתפרסם במגזין Nature ב-2021 מצא כי פליטות המתאן מסקטור האנרגיה הפוסילית גבוהות בעד 60% מהערכות קודמות, וכי השפעתם של מקורות טבעיים על פליטות מתאן נמוכה מההערכות. מחקר זה הצביע על כך שלמעשה, חלקה של תעשיית הנפט, הגז והפחם במשבר האקלים גדול עוד יותר משחשבנו. גם על פי NOAA -מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי של ארה"ב – מוערך כי שליש מפליטות המתאן מגיעות מתעשיית הדלקים המזהמים, שבה דליפות ותקלות גורמות לפליטות מתאן גבוהות לאורך כל שרשרת ההפקה והייצור. אולם על הפחתות המתאן לבוא כחלק ממאמץ לשינוי גלובלי שמטרתו הפסקה הדרגתית אך מהירה של השימוש בדלקים פוסיליים ומעבר למערכת אנרגיה עולמית המתבססת על אנרגיה מתחדשת. כל דבר פחות מכך, שם אותנו על הדרך הישירה לעולם לוהט ומסוכן.
מחקר זה מתפרסם על רקע ניסיונות טיוח של משרד האנרגיה הישראלי באשר לפליטות מתאן של קידוחי הגז בישראל, כאשר תחקיר של יחידת התחקירים של גרינפיס ישראל, זיקוק, חשף לאחרונה כי פליטות אלו גבוהות בשיעור שנע בין פי 40 לפי 50 יותר מהערכות משרד האנרגיה. מציאות זו מחייבת לבחון מחדש את קידוחי הגז שהממשלה מתכננת, ולהקפיא אף את אלה המיועדים לצאת לפועל בשנה הנוכחית, עד אשר יהיו הערכות מהימנות בנוגע לפליטות גז חממה מסוכן זה, כמו גם לנזקים שהחיפושים והקידוחים מסבים לחיים בים.
פעילויות ההסברה של מתנדבי גרינפיס נמשכות
ביום חמישי יצאנו פעילי קבוצת המתנדבים והמתנדבות הירושלמית לפעילות הסברה במרכז העיר בנושא קידוחי הגז והנזק
האקלימי, האקולוגי והכלכלי שלהם. פגשנו עשרות ירושלמים מכל הגילים והמגזרים, שהתעניינו, שאלו ובסופו של דבר גם הביעו את תמיכתם במאבק וחתמו על העצומה. פעילות ההסברה מתרחשת כל שבוע בתל אביב ובירושלים, מוזמנים.ות להצטרף לקבוצות המקומיות!
האם תרצו לראות את מפרשית המחקר של גרינפיס? לשוחח עם צוות המחקר הימי המוביל מהארץ ומהעולם?
אנחנו בגרינפיס נשמח מאוד שתצטרפו אלינו לאירוע לכבוד הגעת המפרשית Witness לישראל, ולכבוד סיום מחקר היונקים הימיים המקיף ביותר שנעשה בים העמוק עד היום. האירוע יתקיים ביום רביעי, 13.4.22, במרינה באשקלון, בין השעות 18:00-20:00.
חג פסח שמח לכל התומכים והתומכות, העוקבים והעוקבות שלנו!
