גרינפיס מברך את השרה תמר זנדברג על חוק האקלים (למרות שיעדיו אינם שאפתנים)
ארגון גרינפיס מברך את השרה תמר זנדברג, שעמדה בלחצים ובהתחייבותה להעביר חוק שמקבע יעד הפחתת פליטות לישראל, זאת למרות שאינם שאפתניים דיים ונקבעו על הפחתה של 27% בלבד עד שנת 2030.
למרות מכבש הלחצים של פקידי משרד האוצר, עבר חוק האקלים בישראל עם יעדי הפחתת פליטות ועם סעיף הערכת סיכון אקלימית – החוק הוא התחלה טובה, שחייבת להיות טובה יותר, אבל בכל זאת צעד ראשון ומשמעותי. גרינפיס, יחד עם כל התנועה הסביבתית בישראל, ימשיך להיאבק לשיפור החוק כשיגיע לכנסת כשיש לשאוף להעלאת היעדים לפחות ל-45% הפחתת פליטות עד 2030.
זה אפשרי והכרחי. סעיף הערכת סיכון אקלימית הוא כלי חשוב שגם אותו ניסה משרד האוצר לטרפד, הקובע חובת ביצוע של הערכת סיכון אקלימית לפרויקטים שעלולה להיות להם השפעה משמעותית על פליטות גזי חממה. גם סעיף זה יש לשפר, ולקבוע את גודל הפרויקטים המחויבים בהערכת הסיכון האקלימית. פעילי ופעילות גרינפיס השתתפו במחאות מול משרד האוצר בשבועות האחרונים. אנחנו נמשיך להיאבק לשיפור החוק, כדי שיהיה למדינת ישראל חוק אקלימי-אקולוגי מקיף ושאפתני שיבטא את התחייבותה לשלומם של הדורות הבאים.
חודש אפריל הגרוע ביותר אי פעם באמזונס
ההרס באמזונס לא פוסק לרגע. יותר מ-1000 קמ"ר משטח היער נהרס בחודש האחרון, כך לפי תיעוד מערכת הלווין הרשמית של ממשלת ברזיל( DETER-B של INPE). זהו שטח הגדול יותר מהעיר ברלין המהווה עלייה של 74.6% מהשיא הקודם בחודש אפריל של השנה שעברה.
"שבירת השיאים הבלתי פוסקת של הרס היער היא תוצאה ישירה של מדיניותו של הנשיא בולסונרו אשר מחבל באכיפת החוק הסביבתי בברזיל", מסבירה אנדרה פרייטס, מנהל מאבק היערות של גרינפיס ברזיל, "לאנשים המנציחים כריתת יערות בלתי חוקית יש הלכה למעשה פטור מעונש מכיוון שרק 2% מהדיווחים על כריתת עצים נחקרו על ידי הרשויות בשנים האחרונות".
לפי דו"ח עדכני של ה-Global Forest Watch ברזיל אחראית לבדה לאובדן של 40% מכלל היערות הטרופיים בעולם נכון לשנת 2021. "למרבה הצער, הלובי החקלאי מנסה לתגמל כריתת יערות בלתי חוקית, תוך כדי קידום חוקים שיתגמלו חטיפת קרקעות, יפתחו אדמות של עמים ילידים לצרכי כרייה, או ויתור על דרישות הסביבתי".
אנחנו יוצאים שוב לים
בתחילת אפריל, יצאנו בגרינפיס ישראל, בשיתוף יחידת המחקר של גרינפיס הבינלאומי וחוקרי תחנת מוריס קאהן לחקר הים בבית הספר למדעי הים ע”ש צ’רני באוניברסיטת חיפה, לחלקו הראשון של סקר אוכלוסיית היונקים הימיים המקיף ביותר שנערך עד כה בתחומי המים הכלכליים של ישראל – אזור שכמעט לא נחקר ועומד לקראת פתיחה של כ-15 אלף קמ״ר לקידוחים של גז ונפט חדשים לייצוא. במהלך גיחה זו החוקרים זיהו כשמונה לוויתני ראשתן (sperm whales) מול חיפה בים התיכון (Cuvier’s beaked whale) שאחד מהם גם התגלה כלוויתן הישראלי הראשון! השבוע יצאנו לחלקו השני של הסקר המקיף אשר בסופו ייכתב דו״ח מדעי עם עיקרי הממצאים. ישנם פערי מידע גדולים בכל הנוגע להימצאותם ולמצבם של היונקים הימיים במים הכלכליים של ישראל והחיים של בעלי החיים בעומק הים מושפעים ממגוון גדול של פעולות אנושיות בים, בהן רעש, התנגשות בכלי שיט, זיהום ודיג כך שלוויתני הראשתן נמצאים על סף הכחדה בים התיכון ואוכלוסייתם קטנה במהירות. אנו מקווים שההפלגה וההמצאים שנחשוף יסייע לנו לחשוף את העולם המסתורי והיפה של הים ולשמור על החיים בים
ציון דרך היסטורי לתנועה למען צדק אקלימי
לאחר שהייתה הראשונה לערוך שימוע ציבורי לחברות הדלקים לגבי אחריותן התאגידית למשבר האקלים, הנציבות לזכויות אדם (CHR) בפיליפינים פירסמה דו״ח, תוצר של חקירה של 47 חברות דלקים מזהמות, הקובע ומפרט את חלקן בהפרות זכויות אדם כתוצאה מתרומתן הבלתי ניתנת לערעור למשבר האקלים.
הדו"ח מציב בסיס משפטי מוצק לקביעה שפעילויותן של החברות הן הרסניות לאקלים ותורמות לפגיעה בזכויות האדם וצפוי לשמש כבסיס למאבקים משפטים כבר בעתיד הקרוב. הדו"ח מצא כי בחברות הנחקרות הייתה מודעות מוקדמת להשפעות השליליות של מוצריהן לכל המאוחר ב-1965! וכי חלקן עסקו בטשטוש מכוון של מדע האקלים ופגעו בזכותו של הציבור לקבל החלטות מושכלות כצרכן בנושא. מאמצי חסימת המידע על ידי החברות נבעו מחמדנות ולא מבורות, בעוד תעשיית הדלקים ממשיכה לפעול על מנת להאט את המעבר העולמי לאנרגיה נקייה.
סיפרו לכם על 65 מיליארד ש״ח חיסכון מהגז. האמנם?
משרד האנרגיה, במסמך שפורסם לפני שבועות אחדים, ממשיך להפציץ ב"עובדות" על הכנסות מדהימות ממשק הגז, שמבוססות על טעות במקרה הטוב, ועל הטעיה מכוונת במקרה הגרוע. כשהפעם המסמך – "סקירת התפתחויות במשק הגז הטבעי – סיכום לשנת 2021" מתפאר בחיסכון כספי בשווי 64,777 ש"ח בעקבות השימוש בגז הטבעי! באופן לא מפתיע הספין המדהים הזה זכה להדהוד של נציגי תעשיית הגז, של פוליטיקאים ושל פרשנים. אז איך הגיעו במשרד האנרגיה לחישוב הזה?
"חישוב החיסכון הכלכלי נעשה על בסיס ההנחה שללא כניסת הגז הטבעי, היה צורך בהקמת תחנות כוח פחמיות חדשות ובייצור משלים בסולר ובמזוט". לבנות עוד תחנות פחמיות? ייצור בסולר ובמזוט? האם זו החלופה לגז היום? מישהו שמע על אנרגיות מתחדשות? כדאי לבדוק כמה הפסדנו כי לא עמדנו אפילו בהתחייבות הנמוכה של ישראל ל-10% אנרגיה מתחדשת ב-2020. בנוסף החישוב הכלכלי שפרסם משרד אנרגיה, ועליו חוגגים כל הלוביסטים של הגז, כרגיל אינו לוקח בחשבון פרט קטן ושולי – סעיף ההוצאות, שמשנה לחלוטין את שורת הרווח – כך למשל מדינת ישראל משקיעה מיליארדים בהגנה על מתקנים בים. בנוסף משרד האנרגיה "אינו לוקח בחשבון השקעות הוניות של הקמת תחנות כוח והסבות לגז טבעי". איך אפשר לדבר על רווחים ולהתעלם מהשקעות הוניות?
מחקר חדש מספטמבר 2021 קובע שמעבר גלובלי לאנרגיות מתחדשות מודרניות ואגירת אנרגיה לא רק שלא יהיה יקר יותר מהמשך שימוש בדלקים מאובנים, אלא יחסוך טריליוני דולרים בעלויות ישירות, לא כולל תועלות חיצוניות, בעשורים הקרובים. למדינה כמו ישראל צפוי מהלך שכזה לחסוך מיליארדי דולרים בשנה.
לא זו בלבד שמשרד האנרגיה אינו מפרסם את ההוצאות וההשקעות האמיתיות שלו בתעשיית הגז, הוא גם מפרסם נתונים מוטים ומטעים בשירות תעשיית הגז, ומתעלם לחלוטין מההשפעה ההרסנית של תעשיית הגז על החיים בים ועל משבר האקלים, ומכך שהחלופה האמיתית והנכונה לגז היא לא הפחם, אלא אנרגיה מתחדשת, שהיום היא גם זולה יותר וגם בטוחה בהרבה.
זה הזמן ללמוד קצת יותר על משבר האקלים!
סוף סוף יוצא לדרך קורס קצר, משמעותי, וייחודי הפונה לכלל הציבור בנושא משבר האקלים (כל הפרטים כאן), שעוסק במשבר בצורה תמציתית ומדויקת, ומסביר למה על פי המדעניות-ים אנחנו בעשור הקריטי לטיפול במשבר האקלים, ומה אפשר וצריך לעשות בנידון. הקורס הייחודי נבנה בשיתוף פעולה בין שמונה ארגונים (גרינפיס, שומרי הבית, עומדים ביחד, מטה חירום אקלימי-אקולוגי, צלול, המרד בהכחדה, מגמה ירוקה, ועשור קריטי לטיפול במשבר האקלים), ובנוי מששה מפגשי זום, בשעות הערב. עלות הקורס כולו היא 75₪.
המפגש הראשון יתקיים ב – 17.5.
לפרטים מלאים והרשמה – הזדרזו להירשם!