תחקיר גרינפיס ישראל ושקוף חושף את מערכת המיחזור השבורה
ישראל טובעת בפלסטיק. הישראלי הממוצע מייצר בשנה 55 ק״ג של פסולת פלסטיק, מה ששם אותנו במקום ה-6 בעולם, ובכל זאת, תחקיר חדש של ״זיקוק״, יחידת התחקירים של גרינפיס ישראל ו״שקוף״, מוצא כי ישראל ייבאה פסולת פלסטיק לצרכי מיחזור בהיקף של 13 אלף טון ובעלות של 10 מיליון דולר.
מיחזור פלסטיק, תהליך מזהם הדורש משאבים רבים, זקוק לפסולת פלסטיק המופרדת ברמה גבוהה – כזו שמתקני ההפרדה בישראל מתקשים לספק. כך מוצאים את עצמם מפעלי המיחזור בישראל נאלצים לייבא פסולת פלסטיק באיכות הנדרשת מחו״ל, בזמן שישראל מייצרת בין 900 למיליון טונות פסולת פלסטיק וממחזרת 7% מהם בלבד.
שליש מפעילותה של תעשיית הדלקים המאובנים נשען על ייצור פלסטיק, מקור הכנסה חשוב מתמיד מול ההבנה כי העולם צועד לעבר סיום הדרגתי בשימוש בדלקים פוסיליים. החברות המזהמות פועלות זה עשורים כדי לתייג מיחזור כ״כלכלה מעגלית״ (שימוש אינסופי באותו חומר גלם) על מנת למנוע פגיעה ברווחיהן, אבל להובלה של פסולת פלסטיק ממדינות רחוקות ויצירת שרשרת שינוע מזהמת למפעל המקומי רק כדי לייצר ממנה פלסטיק נוסף מאיכות פחותה יותר – אין שום קשר לכלכלה מעגלית או לפתרון בר-קיימא.
בעקבות התחקיר, מסר המשרד להגנת הסביבה כי הנהלת קרן הניקיון תקצבה 400 מיליון ש״ח לטובת שדרוג והקמה של מפעלי מיחזור, שמתווספים לפעולות אחרות של המשרד כמו הטלת מס על כלים חד פעמיים והכנסת חוק הפיקדונות.
ועידת האקלים הסתיימה עם הישגים מעטים וחששות מהעתיד
המזהם ישלם
ועידת האקלים בשארם א-שייח (COP27) הסתיימה, כשהבשורה המרכזית העולה ממנה היא ההסכם שנחתם, המסדיר את הקמתה של קרן למימון אובדן ונזקים, שנגרמו עקב משבר האקלים במדינות מתפתחות. זוהי אבן דרך חשובה, שהושגה כתוצאה ממאבק עיקש להשגת צדק אקלימי עבור מדינות הדרום הגלובלי, שתרומתן לפליטות גזי חממה היא הקטנה ביותר, אך הנזקים שנגרמים להן, הם הגדולים ביותר. גרינפיס מברך על הסכם זה, ויפעל על מנת להבטיח שהמדינות והתאגידים האחראים למשבר האקלים יממשו אותו.
הלוביסטים של חברות הדלקים ניצחו
למרות ההישג הזה, והעובדה שמדינות מצפון ומדרום הסכימו על הפסקה הדרגתית בשימוש בדלקים מאובנים, צל כבד בדמות 636 לוביסטים מתעשיית הדלקים האפיל על כך. העסקנים פעלו על מנת לסכל את המהלך להאצת נטישת *כל* הדלקים המאובנים – פחם, נפט וגז – אשר אחראים לכשני שלישים מפליטות גזי החממה, והנושא זכה להתעלמות מצד נשיאות הוועידה המצרית. בכך נכשלה הוועידה ויעדי ההפחתה לשימוש בדלקים, הנחוצים למיתון ההתחממות לרף המעלה וחצי, לא הושגו. כפי שאמר ראש משלחת גרינפיס לוועידה: ״אם לא ייפסק השימוש בדלקים מאובנים, שום סכום כסף בעולם לא יצליח לפצות על הנזק שנגרם לבני האדם ולכדור הארץ. הטבע לא מנהל משא ומתן והוא חסר פשרות. עלינו להתאחד כדי לדחוף למדיניות של הפסקת השימוש בדלקי מאובנים, מעבר לאנרגיה מתחדשת והשגת צדק אקלימי״.
עבור ישראל המשבר הוא הזדמנות לשיתופי פעולה אזוריים
מנקודת המבט הישראלית, חתימת הסכם הטיפול בהשפעות משבר האקלים ושיקום נהר הירדן על ידי השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, ושר המים הירדני, מוחמד אל נאג'ר, מחזקת את החשיבות והפוטנציאל של שיתוף פעולה אזורי. ישראל אף הצטרפה ליוזמה האמריקאית לממשל מאופס פליטות, יוזמה עליה חתום, באופן תמוה, החשב הכללי של האוצר – גוף המהווה את אחד הגורמים המכשילים ביותר למדיניות אקלים בישראל.
חדשות טובות ליערות
בוועידת האקלים בשארם א-שייח, חתמו נציגי ממשלות ברזיל, אינדונזיה והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו על הסכם הגנה על יערות הגשם, במסגרתו התחייבו לשתף פעולה על מנת להקים מנגנון מימון לשימור יערות הגשם המהווים בית למגוון עצום של בעלי חיים וצמחים, והאחראים על ויסות אקלים כדור הארץ. נשיא ברזיל הנכנס, לולה, הגיע לנאום בכנס והתחייב לסיים את סאגת כריתת יערות האמזונס, אתגר גדול עבורו, לאור ההרס שהותירה מדיניות בירוא היערות של קודמו בתפקיד, בולסונארו. גרינפיס מברך על ההסכם וכרגיל המבחן יהיה ביישומו, כי בעבר כבר נכשלו הסכמים דומים, בנוסף צריך לשים לב שההסכם יהפוך לכלי לקיזוז פליטות פחמן שייאפשר למדינות מזהמות להמשיך בפעילותן. בחודש הבא תתקיים ועידת האום לשימור המגוון הביולוגי CBD COP 15, אירוע חשוב לא פחות מוועידת האקלים שנועד לקדם שיתוף פעולה בינלאומי למתן את המשבר האקולוגי.
חדשות טובות לכרישים
186 מדינות הצביעו בעד הסדרת הסחר בכרישים בוועידת חיות הבר הגדולה בעולם (Cites Cop 19), שהתקיימה בשבוע שעבר בפנמה. זוהי אבן דרך חשובה במאבק נגד הסחר בסנפירי כרישים למטרות מאכל, וכעת 54 מיני כרישים מסוג סנפירתן, 37 מינים מסוג גיטרנים ועוד 6 מינים של כרישי פטיש, יהיו מוגנים תחת פיקוח ורגולציה, כפי שסוכם בוועידה. מינים רבים של כרישים מצויים בסכנת הכחדה חמורה ומעתה יידרשו מדינות להבטיח דיג חוקי ובר-קיימא באופן שיאפשר לאוכלוסיית מיני הכרישים המוגנים להתאושש. תוך 50 שנה בלבד, פחתה כמות הכרישים באוקיינוסים ב-70%, כאשר האיום הגדול עליהם נגרם מדיג יתר מסחרי. חשיבותם של הכרישים לבריאות האוקיינוסים היא קריטית ולמען הכרישים והאוקיינוסים נמשיך לפעול על מנת לוודא שההסכם מיושם בפועל.
