שמים סוף לעידן הפלסטיק

אנחנו, הישראלים, מוציאים כל שנה כ-2 מיליארד ש"ח על כלים חד פעמיים, ורוכשים מידי שנה לא פחות מ-4.5 מיליארד (!) כלים חד פעמיים, שרובם המוחלט הופך לאשפה לאחר מספר שניות של שימוש. אנחנו פוגשים חלק מפסולת הפלסטיק הזו, בצער וגועל, בחוף הים, בפארקים, בשטחים הפתוחים וברחובות הערים.

אנחנו בוחרים לילדינו אוכל באהבה, אבל אריזות וכלי פלסטיק עלולים לשחרר לתוכו חלקיקים וכימיקלים מזיקים, במיוחד בחימום. הדאגה לבריאותם חייבת להפוך לאחריות של הממשלות והתעשייה. ביחד נוציא את הפלסטיק מהצלחת ונגן על האנשים היקרים לנו.

170 מדינות בעולם, וביניהן גם ישראל, מנסות לגבש אמנה שאפתנית, אשר תשים סוף לזיהום הפלסטיק ותוביל אותנו אל פתחו של עידן חדש, נקי ובריא יותר, כי בזמן שהתעשייה מנסה למכור לנו סיפור יפה על מיחזור פלסטיק, לנו כבר ברור שזהו עוד "סיפור" שמכרו לנו, מכיוון שהמיחזור לבדו לעולם לא יצליח להתמודד עם כמויות הפלסטיק העצומות שנכנסות למערכת שלנו בכל דקה. 

מיעוט מדינות מייצאות נפט ופלסטיק התנגדו לכל מגבלה על הייצור, בעוד רוב המדינות דרשו צעדים מחייבים להפחתה. אף שלא התקבלה החלטה סופית, הרוב המוחלט של המדינות תומך באמנה שאפתנית שתציב את הבריאות, האקלים והקהילות מעל לאינטרסים מזהמים. גרינפיס, לצד קואליציית המדינות והארגונים התומכים, מנעו את החתימה על אמנה חלשה ונמשיך ללחוץ עד שייחתם הסכם אמיץ שיטפל במשבר מהשורש.

אנחנו דורשים מממשלת ישראל להמשיך ולהרחיב את החקיקה ואת הרגולציה בישראל בשביל להילחם בהתמכרות הישראלית לפלסטיק החד פעמי, שהיא בין הגבוהות בעולם. חשוב שכולנו נבין ונפנים, שהמיחזור לבדו לא יוכל לפתור את הבעיה והוא בבחינת עלה תאנה על בעיה ענקית שיצאה משליטה; גם הטלת מיסים בלי תמריצים נועדה לכישלון. מקבלי ההחלטות חייבים להתעשת, אחת ולתמיד, לפתח ולאכוף מנגנונים של כלכלה מעגלית אמיתית ומודלים רב פעמיים, שיתמרצו גם את החברות הגדולות וגם את הקהל הישראלי, לפעול בצורה שתפחית משמעותית ותצמצם את מפגעי הפלסטיק.