עמוק באמזונס הברזילאי, ארץ אבותיהם של אנשי קריפונה אמורה להיות מקום מפלט בטוח לאנשיה, מקום שהוא בית לחי ולצומח. ארצם של אנשי (ונשות) הקריפונה במשך מאות שנים שוכנת על הגבול עם בוליביה ומלאה בנהרות מפותלים ויערות עד ירוקים. 

בני הקאריפונה גרים יחד בכפר אחד גדול שנקרא פנורמה, ליד גדות נהר ג'סי פאראנה. כמו בקהילות ילידים רבות באמזונס, החיים מאורגנים סביב הנהר המהווה ציר חיוני המשמש להובלת בני אדם וסחורות. הנהרות גם ממלאים לעתים קרובות תפקיד מרכזי במנהגים ובמסורות של הילידים – אם זה לדוג , להתרחץ או לשחק סביב מי הנהר. הקהילה חיה על אותה אדמה כבר במשך דורות רבים,  ויש לה ידע עמוק ומשמעותי על החי והצומח החיים בקרבם.

André Karipuna shows a tree illegally removed from the territory of his people, which should be protected by the Brazilian state. The Karipuna Indigenous Land, located in the municipalities of Nova Mamoré and Porto Velho, in Rondônia state, has been rapidly destroyed by the ostensive invasion of loggers and grileiros (land grabbers). Although it was recognized as an Indigenous Land by Brazilian government in 1988, over 11,000 hectares of the Amazon forest have already been destroyed; 80% in the last three years alone. Even the sale of lots has been carried out by the invaders. The Karipuna are a indigenous people of recent contact with surrounding society, and were almost extinct in the 1970s. Currently, the Karipuna population totals 58 people.

כמו רבים מקהילות העמים הילידים של האמזונס הברזילאי, הקריפונה יצרו רק בעת האחרונה קשרים עם החברה הסובבת. הם מתגוררים, על אדמות בבעלות שמועגנת (לפחות תיאורטית) בחוקת ברזיל. אבל לפולשים שכורתים יערות וחוטפים אדמות לא ממש אכפת מזכות הבעלות על השטח של הקהילות הילידיות. ומכיוון שאדמת הקאריפונה נמצאת באזור כה נידח של אחד מיערות הגשם הגדולים בעולם, הפיקוח והאכיפה הממשלתית באזור רופפים מאוד.

בני הקריפונה מתגוננים מפני הרס הטבע בשם 'הפיתוח'. כמו במקומות רבים בעולם, הביקוש לעיבוד קרקעות מפעיל לחץ עצום על האדם והטבע. באמזונס הברזילאי, רווחים כספיים וצמיחה כלכלית קורים לרוב בעקבות השמדת יערות הגשם לניצול משאבים כמו עץ, מינרלים או גידול מוצרים חקלאיים כמו בשר או סויה.

לא רק שממשלות כמו ברזיל משלימות עם הרס היער בשם ״הפיתוח״- הן לעיתים קרובות מעודדות באופן פעיל את הפולשים.  בפועל, פירוש הדבר כי העמים הילידים נאלצים לעמוד על המשמר בכל זמן על מנת לעצור פלישות של אנשים שרוצים לגנוב משאבים, לכרות עצים מקומיים ולהשחית את אדמתם. עד לשנת 2019 נהרסו מעל 11,000 דונם מאדמותיהם של ילידי הקריפונה. ההרס לא מתחולל בשיטה המוכרת של שריפת חלקות יער על ידי ״חקלאים״ עבור שטחי מרעה לבקר כמו בדרום האמזונס, אלא על ידי חוטבי עצים וחוטפי קרקעות שסוללים כבישים דרך היער וכורתים עצים על מנת אותם. 

האיומים על עמי הילידים בברזיל קיימים מאז הגעת המתיישבים האירופאים לראשונה בשנת 1500. היום האיומים מושפעים בעיקר מממשל הימין הקיצוני של הנשיא בולסונרו. בולסונרו עצמו התלונן כי רבים מדי מן הילידים בברזיל שרדו את הכיבוש האירופי וכי יותר מדי אדמות מוגנות עבורם בחוקה הברזילאית.  המשמעות של התנגדותו של בולסונרו לזכויות הילידים על שטחיהם היא גידול בפלישות ותפיסת קרקעות – לעיתים קרובות תוך כדי אלימות והפצת מחלות אליהן לילידים יש חסינות מועטה, כולל כמובן מחלת הקורונה. עבור קהילות הילידים עצמם, זהו אסון מתמשך המתנהל בהילוך איטי.

מלבד היותו אסון עבור הקריפונה, תנופת 'פיתוח' באמזונס היא אסון עבור כל כדור הארץ. בני הקריפונה נחושים להגן על הבית היחיד שהם מכירים. ולמרות היותם מעטים, מה שהם השיגו הוא בלתי נתפס. 

בני הקריפונה עובדים עם גרינפיס ברזיל והמועצה המיסיונרית הילידית הברזילאית כבר כמעט 3 שנים במאמצים להפסיק את בירוא היערות ואת הפלישות הבלתי חוקיות התופסות שטחים על חשבון אדמותיהם המוגנות לפי חוק. 

באמצעות שילוב של ידע מסורתי ארוך טווח בשטחם, טכנולוגיה חדשה לניטור יערות והבנה מוצקה של זכויותיהם החוקיות – הקריפונה זוכים בחזרה בארצם הקדומה. כריתת היערות בשטח ילידי קריפונה הצטמצמה באופן משמעותי מאז שהילידים בקריפונה החלו במעקב אחר היערות, דיווחו על ממצאים לרשויות ודרשו צעדים משפטיים נגד פלישות וכריתת היערות. הצלחתם, בגיבוי גרינפיס ועמותה ברזילאית בשם CIMI, היא גם סימן לגדילת הסולידריות העולמית בקרב העמים הילידים, מכיוון שהם נתונים לאיומים גדולים יותר ויותר עם הזמן. 

"אנו נלחמים נגד הרס השטח שלנו כבר זמן רב, ולכן אנו קוראים לרשויות לדחות ולדכא את הפשע המאורגן המכשיל את יערנו; ואפילו בידיעה שיש בו עדיין פולשים, אנו מקווים שפעולות הלחימה נגד כריתת היערות ימשכו ושאנחנו נוכל לחיות בשלום, על פי המנהגים והמסורות שלנו", הסביר אדריאנו קריפונה, מנהיג קהילת ילידי הקריפונה.

על פי הניתוח שביצעה גרינפיס ברזיל, 532 דונם של יער בשטחם של ילידי הקריפונה עברו בירוא בין אוגוסט 2019 ליולי 2020, 49.1% פחות מהתקופה המקבילה בשנה הקודמת. ניטור אחרון זיהה כי עדיין קיימות פעילויות כריתת יערות ואדמות בשטח ילידי הקריפונה, שמצידם דיווחו על כך לרשויות המקומיות בתחילת נובמבר, אך הניטור חשף מגמת ירידה מובהקת. התוצאה החיובית צפויה להיות מאושרת על ידי נתונים רשמיים שיפרסם המכון הברזילאי לחלל ומחקר (INPE).  

כתגובה למספר דיווחי פשיעה מצד אנשי קריפונה, CIMI וגרינפיס ברזיל בשנתיים האחרונות ביצעו פעולות אכיפה, שהביאו למעצרם של הפולשים לאדמות קריפונה, וכן להחרמת חומרים המשמשים לבירוא היערות.  הידיעה הזו מגיעה בזמן בו קצב שיעורי בירוא היערות ממשיכים לגדול באופן דרמטי בכל האמזונס הברזילאי , ומצביעים על כך שפיקוח על היערות, פעולות משפטיות ובעקבותיהם גם פעולות אכיפת החוק יכולות להבטיח הגנה על אדמות הילידים.

“בתוך התוהו ובוהו שנוצר על ידי האג'נדה האנטי-סביבתית של ממשל בולסונרו באמזונס הברזילאית השליטה בפשעי הסביבה בקריפונה יכולה וצריכה להוות התייחסות כיצד להילחם בפלישה והרס של אדמות הילידים. במקום לנסות להסתיר את ממדי ההרס, על ממשל בולסונרו למלא את חובתו החוקתית ולהגן על אדמות הילידים מפני מי שממשיך לאיים על היער ואנשיו", אמרה דוניקל דה אגייאר, עובד קמפיין בכיר בגרינפיס ברזיל.


במסגרת פרויקט "all eyes on the amazon". פרויקט שנוצר מתוך שיתוף פעולה בין גרינפיס לילידי הקריפונה , נושא המאבק עלה לתודעה הציבורית והביא לשינוי האדיר במצב אדמותיהם של בני הקריפונה. מתוך שלל פעולותיהם של הפרויקט , הצוות נפגש עם רשת BBC על מנת לספר על איום  הפולשים.  צוותי מחקר ותיעוד רבים איפשרו פיקוח הדוק על בירוא היערות. הפרויקט יזם טיולים תקשורתיים עם נציגים מבני הקריפונה ברחבי אירופה, ביקורים באו"ם ובניו יורק.  פגישות עם פוליטיקאים רבים בנושא ואפילו עם האפיפיור . בעקבות המעקב המשותף של ארגון גרינפיס, העבודה התקשורתית, השיחות הפוליטיות וההוקעה הרשמית של פעולות הבירוא וכריתת היערות המשטרה הפדרלית גם החלה לפעול בנושא. היא יצאה לפועל עם מבצע שנקרא  "SOS Karipuna" בשנת 2018 שפעל נגד פשעים מאורגנים. 

 CIMI וגרינפיס ברזיל בשנתיים האחרונות ביצעו גם הם פעולות אכיפה, שהביאו למעצרם של הפולשים לאדמות קריפונה, וכן להחרמת חומרים המשמשים לבירוא היערות.  הידיעה הזו מגיעה בזמן בו קצב שיעורי בירוא היערות ממשיכים לגדול באופן דרמטי בכל האמזונס הברזילאי , ומצביעים על כך שפיקוח על היערות, פעולות משפטיות ובעקבותיהם גם פעולות אכיפת החוק יכולות להבטיח הגנה על אדמות הילידים.

מאבק בני הקריפונה הוא גם של שאר העולם. אלו לא רק חדשות נהדרות עבור בני הקאריפונה – הן חדשות טובות עבור כולנו. העושר של יערות הגשם טומן בחובו תעלומות רבות מספור, ממגוון ביולוגי אדיר עד לתרופות פלא רפואיות שטרם התגלו.

תמיכה בזכויות העמים הילידים על אדמות אבותיהם היא אחת הדרכים הטובות ביותר להגנה על היער ועל המגוון הביולוגי שלו. ואין ספק שזה חיוני גם במאבק נגד משבר האקלים. ארגון גרינפיס עומד עם שבט הקאריפונה ועם קהילות ילידיות נוספות בברזיל. אנו תומכים בדרישותיהם ליישום תכנית הגנה קבועה על אדמת קריפונה ועל כל אדמות הילידים במדינה.