בעוד נשימתנו עצורה בשעות גורליות בהן אנחנו מצפים לשובם של החטופים ולסיום מרחץ הדמים בעזה, דרמה של ממש מתחוללת כעשרת אלפים קילומטרים מאיתנו – כשבוע שריפות חסרות תקדים משתוללות בלוס אנג'לס.
מאז ומעולם יש שריפות. אך ההיקף, העוצמה והתדירות של השריפות בעידן שלנו הוא פועל יוצא של החרפת משבר האקלים, עם הרבה יותר ימים חמים, הרבה פחות ימים קרים, אירועי גשם פחות תדירים שמייצרים מצבורי ענק של חומר יבש שבוער בקלות.
המגמה מחריפה בשנים האחרונות וזה לא עומד להשתנות, כשבאופן וודאי המדחום ימשיך לטפס ושריפות הענק וכן שאר אירועי האקלים הקיצוני יחריפו. זאת לא נבואה טרגית, זו בוודאי לא דעה פוליטית, זה מדע נגיש לכל ילד של חטיבת ביניים. עוד עדות לכך היא שבשנת 2024 חצינו את קו המעלה וחצי מעל העידן הטרום תעשייתי.
במקרה הזה, אובדן חיי אדם, עם 24 הרוגים, הוא מצער מאוד אך אינו משקף את חומרת האסון. מה כן משקף? אובדן הרכוש. ופה שימו לב: העלות של השריפות בלוס אנג'לס עד כה, עם אלפי המבנים ההרוסים, נאמדת בין 250 ל-275 מיליארד דולר. זהו אסון אקלים בהיקפים דרמטיים: ההשלכה הישירה של השריפות בלוס אנג'לס ושל אירועים דומים שיתחוללו בעתיד תחולל שינוי משמעותי בעולם הביטוחים כשאזורים שלמים הרגישים מפני נזקי האקלים עלולים להיוותר ללא כיסוי.
זהו המצב. עכשיו מה נעשה? הדבר החשוב הראשון הוא לא לוותר ולהחריף את המאבק נגד תאגידי האנרגיה שאחראים לרוב פליטות גזי החממה בעולם. כמובן שיש כתובות נוספות משמעויות: מערך המזון ובראשו תעשיית משק החי; תעשיית האופנה המהירה; התחום הדיגיטלי עם צריכת אנרגיה נוסקת, ועוד ועוד. אולם מספר מאוד קטן של תאגידי אנרגיה – כמה עשרות – אחראים לרוב פליטות גזי החממה של האנושות. כדי לנצח, אנחנו צריכים להיות ממוקדים במחוללי הזיהום.
הדבר הנוסף החשוב הוא קהילות חוסן מקיימות. אנחנו לא נחזור לעולם שהיה קודם אלא נאלץ נסתגל למצב חדש. קהילות חוסן מקיימות מאגדות בתוכן את הדברים העיקריים שקהילה אנושית צריכה: אנרגיה, מזון, קהילה. צריך להאציל סמכויות נרחבות לרשויות מקומיות, להעצים אותן ולעודד ייצור אנרגיה ירוקה מקומית, חקלאות עירונית ומיזמים של כלכלה מעגלית. תוכנית גרינפיס לתאגידי אנרגיה עירונים "משלנו" נותנת מענה לחלק מזה. רק ככה זה יעבוד. יחד, נתמודד!
ד"ר יונתן אייקנבאום, מנהל גרינפיס ישראל
