חג המתאן
השבוע אנו חוגגים את חג שבועות – חג של חקלאות, של יבול ותוצרת מקומית – תזכורת לשפע המדהים שהאדמה מניבה לנו. אלא שחג הקציר הפך כבר מזמן ל"חג החלב", שלקראתו אנחנו נתקלים בעיקר בפרסומות, ומבצעים לאינספור גבינות ומוצרי חלב. אבל מה המחיר הסביבתי שמאחורי שולחן החג היפה שלנו או תחרות עוגות הגבינה המשרדית המסורתית?
מאחורי הדימוי הפסטורלי של פרות באחו, שתאגידי המזון מן החי אוהבים למכור לנו, מסתתרת אחת התעשיות המזהמות והנצלניות ביותר בעולם. תעשיית המזון מן החי אחראית לחמישית בערך מפליטות גזי החממה, שמקורן בפעילות אנושית. חלק משמעותי מהפליטות האלה הוא מתאן – גז חממה עוצמתי במיוחד. כ־45% מפליטות המתאן שמקורן בפעילות אדם מגיעות מחקלאות בעלי חיים, בעיקר מתהליכי העיכול של פרות וכבשים, ובמילים פשוטות: מהגרפסים והנפיחות שלהן.
מדענים מצביעים על הפחתת פליטות המתאן כאחת מהדרכים המהירות והאפקטיביות ביותר להאט את ההתחממות הגלובלית ולצמצם את משבר האקלים. אבל, בזמן שאנחנו כבר חווים גלי חום קיצוניים, שריפות, בצורות והצפות – תאגידי המזון ממשיכים לקדם מודל של ייצור אינטנסיבי, מזהם ובזבזני – כאילו אין משבר אקלים. צמצום צריכת בשר ומוצרי חלב הוא אחת הפעולות המשמעותיות ביותר שכל אחת ואחד מאיתנו יכולים לעשות כדי להפחית פליטות מתאן ולתמוך במערכת מזון מקיימת יותר. אז בחג הזה, אנחנו מזמינים אתכם לחגוג עם חיבור לשורשים, לאדמה, לחקלאות מקומית ולעתיד בר־קיימא יותר, ואולי גם עם קצת פחות מוצרי חלב על השולחן או – לפחות – להתחיל לדבר על זה.
איך נגן על המגוון הביולוגי?
בזמן שאנחנו נחגוג את שבועות, בעולם יציינו בסוף השבוע את יום המגוון הביולוגי הבינלאומי, יום שנועד להעלות למודעות את חשיבות השמירה על מגוון החיים העצום על כדור הארץ – מפלנקטון זעיר באוקיינוס ועד ליונקים עצומים בים או ביבשה.
נכון להיום, למרות שהקיום שלנו תלוי בקיומו של מגוון ביולוגי יציב ומשגשג, העולם מאבד את המגוון הביולוגי שלו בקצב מסחרר – מינים נכחדים כיום פי 1,000 עד 10,000 מהר יותר מאשר בקצב הטבעי; אוכלוסיית חיות הבר העולמית צנחה ב־69% בממוצע מאז 1970; וכמיליון מינים מצויים ברגע זה בסכנת הכחדה בעקבות הרס בתי גידול, זיהום ובשל משבר האקלים.יערות הגשם של האמזונס הם אחד המקומות העשירים ביותר במגוון הביולוגי על פני כדור הארץ ומהווים בית עבור לפחות 10% ממיני העולם. על פי מחקר משנת 2015, מין חדש של צמח או בעל חיים מתגלה באמזונס בכל יומיים, אך ייתכן שרבים מהם יכחדו עוד לפני שיתגלו. האמזונס נמצא תחת איום תמידי בעקבות כריתת יערות וחקלאות תעשייתית מאסיבית שהורסות את בית הגידול הקריטי הזה.
סכנת המיקרו פלסטיק לדבורים
אחת הדוגמאות הבולטות לחשיבות המגוון הביולוגי לחיים שלנו היא הדבורים, אשר הולכות ונעלמות. דבורי דבש הן מהמאביקות החשובות ביותר, שאחראיות על האבקה של יותר משליש מהגידולים בעולם, והתדרדרות האוכלוסייה שלהן עלולה להוביל למחסור עולמי במזון.
בזמן שהמשבר האקלימי והרס בתי הגידול כבר מאיימים עליהן, מחקרים מראים שהן נפגעות גם מחשיפה לחלקיקי מיקרו־פלסטיק. החלקיקים שנדבקים אליהן ונאגרים בגופן גורמים לפגיעה במערכת החיסון, משנים את הרכב החיידקים במעיים ואף פוגעים ביכולת הקוגניטיבית שלהן לזכור ריחות פרחים וביכולות הניווט שלהן.
כדי להגן על הדבורים, על המזון שלנו ועל המערכות האקולוגיות שכולנו תלויים בהן – אנחנו צריכים אמנת פלסטיק עולמית חזקה ושאפתנית שתצמצם את ייצור הפלסטיק.
נחל הקישון מלא במיקרו פלסטיק
דוח ניטור פסולת ימית של המכון לחקר ימים ואגמים, שפורסם לאחרונה, מצא באזור נחל הקישון ריכוזים גבוהים של מיקרו־פלסטיק ומצביע על עלייה בריכוז המיקרו־פלסטיק בתחנת הדיגום כרמלית, סמוך למוצא הקישון ובריכוזו בתחנות החופיות.
במקרה או לא, ממצאי הניטור תואמים באופן מדויק את ממצאי תחקיר גרינפיס ישראל על זיהום נורדלים (פלסטיק ראשוני) במפרץ חיפה. נורדלים המיוצרים על ידי מפעל הפלסטיק של כרמל אולפינים (כאו"ל) של בז״ן.
משבר זיהום הפלסטיק נובע לא רק מכשלי מִיחזור ואיסוף פסולת, אלא – בראש ובראשונה – מהעובדה שאנחנו ממשיכים לייצר פלסטיק חדש בקצב מסחרר. 99% מהפלסטיק מיוצר מדלקים פוסיליים. כאו"ל – חברת בת של בז"ן – היא דוגמה מובהקת לקשר ההדוק בין תעשיית הנפט לבין ייצור פלסטיק.
הפתרון האמיתי למשבר זיהום הפלסטיק, גם בנחל הקישון, הוא טיפול בבעיה מהשורש – צמצום ייצור הפלסטיק הראשוני עצמו והטלת אחריות אמיתית על התעשייה המזהמת
מי מרוויח מהמלחמה ולמה זה ממשיך לעלות לנו ביוקר?
בזמן שכולנו עדיין מנסים להתאושש מהמלחמה ולהתמודד עם השלכותיה, עם חוסר הוודאות ועם יוקר המחייה, שממשיך לעלות – יש מי שגורפים לכיסיהם רווחים. לפי דיווחים בינלאומיים, חברות דלקים הרוויחו יותר מ־30 מיליון דולר נוספים על כל שעה של מלחמה, ובמקביל, גם מחירי הדשנים הכימיים בעולם מזנקים – מה שמוביל לעלייה נוספת במחירי המזון, שכולנו נשלם עליה.
המשוואה היא פשוטה: מלחמות מעלות את מחירי האנרגיה, ותאגידים מזהמים נהנים מהרווחים. בזמן שהחקלאים מתמודדים עם עלויות ייצור גבוהות יותר והציבור משלם יותר בסופר, חברות כמו ICL (כי"ל), אחת החברות המזהמות ביותר בישראל, נהנות מזינוק ברווחים, בעקבות עליית מחירי הדשנים והכימיקלים.
זו אותה מערכת כלכלית שבורה, שמבוססת על תלות בנפט, גז וכימיקלים מזהמים – מערכת שבה קומץ תאגידים ובעלי הון מרוויחים מחוסר יציבות, בזמן שהציבור משלם את המחיר בבריאות, ביוקר המחיה ובביטחון.
ביטחון אמיתי לא יגיע מעוד קידוחים ודשנים מזהמים, אלא ממעבר לאנרגיה נקייה, לחקלאות אקולוגית ולכלכלה שמשרתת את הציבור – לא את מי שמרוויחים ממלחמות ומהרס.
הוא מבוסס על עצמאות אנרגטית, על צדק חברתי ועל כלכלה שמשרתת את הציבור – לא מיליארדרים ותאגידים.
השבוע מסביב לעולם
עכשיו הזמן לעזור לכדור הגדול ב-5 ש"ח לחודש בלבד!
(תיעוד: רועי גליץ, שגריר גרינפיס ישראל)
הרבה דברים קורים אצלנו בתחום המאבקים הסביבתיים, ולך יש הזדמנות לקחת בהם חלק ולעזור לנו להגן על כדור הארץ, הסביבה והבריאות של כולנו – המשימה החשובה ביותר לקיומנו.
מעגלים רבים כבר הצטרפו לשורותינו והם מעתה חברים בארגון גרינפיס. עכשיו זה הזמן להצטרף אליהם!
באמצעות העיגול הקטן של האגורות שלכם לשקל הקרוב, תוכלו לסייע לפעילות שלנו להתקיים ולהתרחב.
לדוגמה: קנית ב-9.80 ₪? שילמת 10 ₪ ותרמת לגרינפיס ישראל 20 אג’! סכום התרומה הממוצע לחודש עומד על 5-3 שקלים בסך הכול.
התרומה שלך תסייע לנו לקיים מחאות ומאבקים פרלמנטריים ומשפטיים, לקדם מחקרים, לחשוף שקרים, להגיש תביעות משפטיות, לבצע פעולות מחאה, אקטיביזם סביבתי ועוד, למען בעלי החיים שלא יכולים להשמיע את קולם ו- למען כולנו.
תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל
