פחות זה יותר – המחיר האמיתי של תעשיית הבשר

בשר ומוצרי חלב הם מקור מזון זה אלפי שנים, אולם שיטות חקלאות תעשייתיות מודרניות ומספרם העצום של בעלי החיים המעורבים, גורמים נזק סביבתי עצום, דוחקים חיות בר משטחי המחייה שלהן ומאיצים את משבר האקלים.

המערכות האקולוגיות שמשלמות את המחיר היקר ביותר של הבשר שלנו – הם יערות העולם ובעיקר יערות דרום אמריקה.

בעשורים האחרונים חברות מזון מילאו את המדפים שלנו בבשר, שוקולד, גבינה וביצים, מה שהביא לעלייה חדה במספר בעלי החיים המגודלים כחלק מתעשיית המזון מן החי – במיוחד פרות, חזירים ותרנגולות. כיום יש כל כך הרבה מאלה, עד שכ-60% מכלל היונקים על פני כדור הארץ הם בעלי חיים עבור התעשייה, ו-4% בלבד הם חיות בר. 36% היונקים הנותרים הם בני האדם. עופות מחוות גידול מהווים 70% מכלל העופות, נתון מטורף לכל הדעות.

© Greenpeace / Daniel Beltrá
© Martin Katz / Greenpeace
© Markus Mauthe / Greenpeace

צמיחה מהירה זו בייצור בשר וחלב אותה הניעו תאגידי ענק בתעשיית המזון, הובילה לשינויים דרסטיים בכדור הארץ: כל בעלי החיים הללו זקוקים למזון רב, ושטחים עצומים של יערות, אדמות מרעה ואדמות ביצה נהרסו כדי לגדל עליהן גידולים שנועדו להזנת בעלי חיים. נתחים גדולים מיערות הגשם של האמזונס ויערות וסוואנות אחרים בדרום אמריקה, הוחלפו בשדות סויה ושטחי מרעה – מה שהוביל לפגיעה משמעותית במגוון הביולוגי המקומי ובבתי גידול ייחודיים. 

תעשיית המזון מן החי בכלל ותעשיית הבשר בפרט, נחשבת לאחד הגורמים המובילים למשבר האקלים: חקלאות וכריתת יערות תורמות לרבע מפליטות גזי החממה העולמיות – בעיקר פחמן דו-חמצני ומתאן – וגידול בעלי חיים אחראי ל-60% מהפליטות מסקטור החקלאות. המרת יערות ומערכות אקולוגיות אחרות לשדות למזון לבעלי חיים משחררת גזי חממה, ומסירה עצים המסייעים מלכתחילה לשאוב ולאגור פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה.

מוערך כי למעלה מ-900,000 קילומטרים רבועים הפכו לשטחי מרעה באמזונס לבדו מאז שנות ה-60.

הנבל הגדול של תעשיית הבשר

אי אפשר לדבר על בשר מבלי לדבר על JBS, יצרנית הבשר הגדולה בעולם. ענקית הבשר העולמית הממוקמת בסאו פאולו, שנייה רק ל"נסטלה" במכירותיה השנתיות. תאגיד העל מעסיק כמעט 250,000 עובדים במאות יחידות ייצור ב-15 ארצות, ואת תוצרי הבשר והעור שלה ניתן למצוא במעל 270,000 עסקים ביותר מ-190 מדינות.

תחקירים חוזרים של גרינפיס מצאו קשר ברור בין ספקים שונים של החברה לאזורים שעברו בירוא בלתי חוקי לא רק ביערות האמזונס אלא גם בפנטנל ובסראדו בברזיל, הראשון אזור הביצות הגדול בעולם והשני סוואנה טרופית – שניהם בעלי חשיבות אקלימית וביולוגית אדירה. 

כבר בשנת 2009, דוח גרינפיס מצא כי פליטות הפחמן השנתיות להן אחראית החברה הן כמחצית מפליטות הפחמן השנתיות של תאגידי נפט וגז דוגמת אקסון מובייל ו-Shell.

פרסום התחקירים והדוחות הביא את JBS להתחייב להוצאת בירוא היערות משרשראות האספקה שלה עד סוף 2025, אולם תחקיר חדש של גרינפיס בשיתוף עיתון ״הגרדיאן״ ו-״Reporter Brasil״ שפורסם ב-17 לאפריל 25׳, מראה כי למרות ההבטחות דבר לא השתנה: JBS ממשיכה לרכוש בקר מאזורים שנכרתו בהם יערות באורח בלתי חוקי, תוך שימוש בשיטה של ״הלבנה״ – מעבר של עגלים דרך חוות "נקיות" במטרה לטשטש את מקור גידולם.

עדויות חוואים חושפות שרשרת יעילה של הנפקת מסמכים למראית עין בלבד, לעיתים בידיעת החברה עצמה, שנועדה להכשיר חוות גידול בקר שנמצאות על שטחי יער מבוראים.

נתוני לוויין מצביעים על לפחות 3,240 קמ״ר של יער שאבדו באמזונס מאז 2009 – שטח הגדול יותר מפי שניים מגוש דן – ומקושרים ל-17 מתוך 21 מבתי המטבחיים הפעילים של JBS באזור.

בולדוזר כתום על שטח יער הרוס בחלקו

איך קשור הרס היערות לצלחת הישראלית?

אנו חיים בעולם גלובלי בו השוק והמסחר במקום אחד משפיעים על מקום אחר. צריכת הבשר בישראל היא מהגבוהות בעולם, לצד ארגנטינה, ארה״ב וברזיל, והיא גבוהה משמעותית מממוצע צריכת הבשר במדינות ה-OECD. נתונים אלה, במדינה קטנה וצפופה כישראל, מעידים על כך שמרבית הבשר שהישראלים צורכים מגיע ממדינות אחרות. נכון ל-2023, 57% מהבשר בישראל הם בשר מצונן (17%) וקפוא (40%), המגיע לישראל לאחר שחיטה. בקטגוריה זו, מובילות ללא עוררין מדינות דרום אמריקה עם 65% מהבשר המצונן המיובא מארגנטינה, ברזיל ואורוגוואי, ו-94% מהבשר הקפוא המיובא מברזיל, ארגנטינה, פרגוואי ואורוגוואי.  

תחקיר גרינפיס ישראל מ-2019, חשף כי בשר נגוע בהרס יערות הגראן צ׳אקו בארגנטינה, המערכת האקולוגית השנייה בגודלה בדרום אמריקה, נמכר על ידי יבואנים ישראלים מוכרים כמו ״נטו״, ״בלדי״ ו״שילה״, שאת מוצריהם ניתן למצוא גם ברשת שיווק המזון הגדולה בישראל, שופרסל. במקביל, תחקיר נוסף של גרינפיס מצא כי בין ה-1 בינואר 2019 ל-31 באוקטובר 2020, נשלחו לנמלי חיפה ואשדוד כמעט 10,000 טון של בשר שקושר לחוות גידול בפנטנל בשווי 51 מיליון דולר, מ-4 מפעלים בבעלות JBS.

בשנים שחלפו מאז, היערות ממשיכים להתכווץ: לפי ניתוח לוויני של גרינפיס ארגנטינה, במחצית הראשונה של שנת 2024, עלה בירוא היערות בגראן צ'אקו בצפון ארגנטינה ב-15% מהתקופה המקבילה אשתקד. הסיבות המובילות להרס זה הן גידול בקר וסויה, בעיקר לצורך האכלת חיות משק. ב-2022, עמד יצוא הבקר מארגנטינה על 864 מיליון דולר, מתוכם 71 מיליון דולר מישראל, שהם 8.2%! מניתוח מגמות צריכת הבקר מדרום אמריקה, עולה כי במהלך העשור האחרון הייתה הצריכה הישראלית אחראית להרס של לפחות 492 קמ"ר של יערות בדרום אמריקה – שטח שווה ערך לכ-70,286 מגרשי כדורגל.

כך, בלא יודעין, תומכת צריכת הבשר הגבוהה של הישראלים בהרס אחת מהסביבות הטבעיות החשובות והייחודיות בעולם.

מה אפשר לעשות?

ראשית, יש לצמצם ככל האפשר את השימוש במוצרים מן החי, בעיקר כאלו המגיעים מדרום אמריקה ומעורבים ישירות בבירוא יערות ומערכות אקולוגיות ייחודיות אחרות. גרינפיס ישראל ממשיך להיאבק למען העלאת המודעות הציבורית לנושא, ומפעיל לחץ ציבורי על רשתות השיווק להפסיק לעבוד עם חברות הקשורות להרס אקולוגי. כמו כן, אנו מפעילים לחץ על מקבלי ההחלטות כדי לקדם רגולציה חזקה בנושא. 

בדומה לדלקי מאובנים, על האנושות להיגמל גם מבשר תעשייתי ולהפסיק כל מימון או סחר המציפים את השוק ומחוללים הרס בלתי נתפס. יש לעצור באופן מדורג אך מיידי, הפקה ומכירה של מוצרי בשר וחלב תעשייתיים ולשאוף להפחתה משמעותית בצריכת מוצרים מהחי בכלל ובשר בפרט עד 2030, במיוחד במדינות בעלות צריכת בשר גבוהה. 

שינוי בהרגלי התזונה נמצא גם בידינו וגם בידי הממשלה: אכילת יותר מזון מהצומח והרבה פחות מהחי, מפחיתה פליטות גזי חממה והרס סביבתי, מיטיבה עם בעלי החיים ומשפרת את הבריאות שלנו, של ילדינו ושל העולם כולו.  

בואו להיאבק איתנו!

עדכונים אחרונים

אופס! לא מצאנו כלום 🙁