שמן דקלים
שמן דקלים ונגזרותיו הוא מרכיב מפתח רב-תכליתי במגוון רחב של מוצרי צריכה, כולל חטיפים, מזונות מעובדים, קוסמטיקה ומוצרי ניקוי. שמן צמחי זה נמצא ביותר ממחצית המוצרים הארוזים הנמכרים בסופרמרקטים, אבל מאיפה כל השמן הזה מגיע?
קופי האורנגאוטן האנדמיים ליערות הגשם של אינדונזיה, שיאנית הייצור הגלובלי של שמן דקלים, מצויים בסכנת הכחדה חמורה בשל התעשייה. זהו מחיר יקר מכדי שנשלם אותו.
זה הזמן להבטיח שהמותגים הגדולים ינקו את שרשראות האספקה המלוכלכות שלהם.
קשה למצוא משהו על המדפים שאינו מכיל שמן דקלים. הוא נמצא בכמחצית מכלל מוצרי הסופרמרקט, החל מדגני הבוקר של נסטלה וקלוגס, דרך שוקולדים ומאפים וכלה במוצריהם של מותגי פארם ידועים כמו רבלון, קלרינס ולוריאל. רשתות מזון מהיר כסאבוויי, דומינוס פיצה ובורגר קינג משתמשות בו, אבל נמצא אותו גם בדאודורנט, משחות שיניים וחיתולים. שמן דקלים נפוץ כל כך משום שהוא בעל תכונות שונות רבות המשרתות מגוון רחב של תעשיות, וגם מכיוון שהוא גידול יעיל מאוד במשאבים: השמן מספק 40% מצריכת השמנים הצמחיים בעולם, בעודו משתמש בפחות משישה אחוזים משטח הגידול הגלובלי של שמנים מהצומח.
בעוד יערות באינדונזיה נכרתים גם לצורך גידול עצים לתעשיית הנייר ושבבי עץ, 60% מאספקת שמן הדקלים העולמית מגיעה מאינדונזיה, ובמיוחד מאייה – בורנאו וסומטרה. לרבע מהייצור אחראית מלזיה ולשאר תאילנד, קולומביה וניגריה.
שמן דקלים הוא לא הבעיה – הבעיה היא בירוא יערות
כדי להשביע את הביקוש הגבוה, מזה עשורים נהרסים יערות אינדונזיה בדחפורים, ומוחלפים בדונמים על גבי דונמים של מטעי דקלים לשמן. בשל כך, בעלי חיים הייחודיים ליערות הגשם של בורנאו וסומטרה – בהם קופי אורנגאוטן והטיגריס הסומטרי – נדחקים לסף הכחדה.
שלושת מיני האורנגאוטן מצויים כיום בסכנת הכחדה חמורה. הקופים הרגישים והאינטיליגנטים האלה סובלים ומתים כתוצאה מאובדן משמעותי של בתי הגידול שלהם, בעיקר עבור מטעי שמן דקלים, אבל גם בשל בירוא לצרכי חקלאות תעשייתית ואף ציד.
האורנגאוטנים זקוקים ליער מוגן ומשגשג כך שיוכלו למצוא מזון ומחסה, לקיים את חיי הקהילה שלהם ולעבור מחלקת יער אחת לאחרת באופן חופשי כדי להבטיח אפשרויות רבייה לגיוון גנטי.
נכון להיום, 193 מיני בעלי חיים מצויים בסכנת הכחדה בשל תעשיית שמן הדקלים ברחבי העולם.
פצצת פחמן עולמית
מעבר להרס האקולוגי ולפגיעה האנושה במגוון הביולוגי המקומי, הרס יערות אינדונזיה הוא גם בעיה עולמית. בירוא יערות תורם משמעותית למשבר האקלים הודות לאפקט כפול: כריתת יערות מייצרת פליטות גזי חממה, ועם פחות עצים, פחות פחמן דו-חמצני מוסר מהאטמוספרה.
בנוסף לכך, שטחים גדולים מיערות אינדונזיה גדלים באדמת כבול עמוקה וביצתית, אשר אוגרת כמויות עצומות של פחמן. מטעי דקלים זקוקים לאדמה יבשה, ולכן חברות שמן דקלים כורתות את העצים ומנקזות את הכבול. עם ניקוזן, מאבדות הקרקעות את יכולתן לתמוך במגוון הביולוגי התלוי בהן, לאגור פחמן ולבצע תפקודים אחרים של המערכת האקולוגית. אדמות כבול מיובשות גם הופכות לדליקות ביותר וקשה מאוד להשתלט על שריפות הפורצות בהן.
שריפת אדמות כבול קורות בכל שנה ומשחררות כמות עצומה של פחמן דו-חמצני לאטמוספירה. בשל כך, הפכה אינדונזיה למדינה עם פליטות גזי החממה הגבוהות בעולם, אחרי סין וארה״ב.
במשך כמעט ארבעה עשורים, העשן הרעיל הקטלני וזיהום האוויר משריפת אדמות הכבול והיערות, גבו מחיר מקהילות ברחבי אינדונזיה והמדינות השכנות.
השריפות ב-2015 סימנו את אחת הטרגדיות הסביבתיות האנושיות הגדולות ביותר: חוקרים מאוניברסיטאות הרווארד וקולומביה מעריכים כי העשן משריפות באינדונזיה בשנת 2015 גרם ככל הנראה ל-100,000 מקרי מוות בטרם עת. הבנק העולמי חישב את עלות האסון ב-16 מיליארד דולר.
אנחנו צריכים פעולה אמיתית, לא עוד הבטחות
במשך עשרות שנים, נאבקים משרדי גרינפיס ברחבי העולם כדי לגרום לתאגידים לנקות את את שרשראות האספקה שלהם משמן הכרוך בהרס יערות. חשפנו חברות גדולות כמו נסטלה, מונדלז ומארס על השימוש שלהן בשמן דקלים מלוכלך. לאחר לחץ צרכני עצום ברחבי העולם, רבות מחברות אלו התחייבו לשים קץ לניצול וכריתת יערות בשרשראות האספקה של שמן הדקלים שלהן עד שנת 2020, אולם מאז 2020 נכרתו 420 אלף דונם של יערות גשם רק באי האינדונזי סומטרה, כשעיקר הבירוא הוא תוצר של הרחבת תעשיית שמן הדקלים.
תאגידי מוצרי הצריכה ממשיכים לקנות שמן דקלים מספקים האחראים להרס יערות ולהפרות זכויות אדם, תוך מתן הבטחות ריקות. באוגוסט 2025, הכריזה קבוצת חברות ובהן יוניליוור, פפסיקו ונסטלה על יוזמה נוספת לשירטוט מפת דרכים להפקת שמן דקלים ללא הרס יערות בשטח אינדונזיה. ללא נטישת ספקים מלוכלכים, הבטחת שקיפות מלאה בשרשראות האספקה ונקיטת צעדים מידיים לשבירת המעגל ההרסני של הרס יערות, אלה סתם עוד מילים יפות.
יחד, נוכל לוודא שחברות יקיימו את הבטחותיהן ויגנו על היערות שלנו.
בואו להיאבק איתנו!
-
שמיים רעילים: האוויר באמזונס מזוהם יותר מזה של הערים הגדולות בעולם
מחקר חדש של גרינפיס בינלאומי חושף כיצד שריפת יערות לטובת חקלאות תעשייתית הופכת את האוויר באמזונס לרעיל. הממצאים הם אזהרה ברורה לכך שמשבר האמזונס אינו נוגע רק לפגיעה בטבע.
-
ישראל בוערת!
כשהלהבות משתוללות ויערות ישראל נשרפים, השאלה "האם הוצת" ומי הצית, היא שאלה שכוחות הביטחון וההצלה עוסקים בה וטוב שכך. אבל ברמה של חברה ושל ממשלה, היא מפספסת את הנקודה ומונעת מישראל לעסוק בעיקר – היערכות למצב חירום אקלימי.
-
את החגיגה הזאת צריך לעצור
נראה שאין חגיגה ישראלית ללא ההתכנסות המסורתית ל״על האש״ ובה בשר. הרבה בשר. אל מול המשבר שמציגה תעשיית הבשר חשוב לזכור שלכולנו יש אחריות. צמצום אישי של צריכת בשר, במיוחד בחגים ובאירועים, היא פעולה משמעותית בעלת השפעה אמיתית
-
יום החוב האקולוגי: בחירת הנתיב של אספקה עצמית
ה-1 באוגוסט הוא יום החוב האקולוגי העולמי של שנת 2024, היום בו כדור הארץ נאנק תחת עומס תאוות הבצע של מדינות עשירות ועשירונים עליונים, הצורכים יתר על המידה. לפי הניתוח של הארגון Global Footprint Network, יום החוב האקולוגי העולמי מסמן את הנקודה, בה האנושות מתחילה לצרוך משאבים מעבר לרמה שכדור הארץ מסוגל לחדש בשנה.
-
אל תהפכו את הבית שלנו למקום בו יערות עתיקים מסתיימים.
איקאה: אל תהפכו את הבית שלנו למקום בו יערות עתיקים מסתיימים. אני רוצה לעזור
-
שנת 2022 בתמונות
אחד העקרונות שמנחים את עבודתנו בגרינפיס הוא תיעוד. של עוולות סביבתיות, של היופי המופלא סביבנו ושל פעולות אמיצות של אנשים שהחליטו לעשות. אספנו עבורכם מקבץ מהתמונות האלו שהן רק מבחר קטן מתוך שלל הדברים אותם תיעדנו השנה. כנסו לצפות באוסף המלא ומעורר השראה ולחוש תקווה והשראה מהמאבקים הבלתי פוסקים למען האנושות וכדור הארץ.
-
שריפות באמזונס 2022: העובדות, הגורמים וההשפעות על האקלים
יער הגשם באמזונס מתכווץ ושריפות היער מתגברות – למה זה קורה ומה אפשר לעשות
-
הודעת תנחומים בעקבות רציחתם של ברונו פריירה ודום פיליפס
בצער גדול קיבלנו את החדשות האיומות על הרצח האכזרי של ברונו פריירה והעיתונאי האנגלי דום פיליפס. הצהרת ת תנחומים משותפת לגרינפיס ברזיל ובריטניה
