🇮🇱 גאווה לאומית: קים, הלוויתן הישראלי הראשון 🐳

הכירו את קים – לוויתן ישראלי אסלי

לרגל יום העצמאות ה-74 של מדינת ישראל 🇮🇱 – גאווה לאומית: קים, הלוויתן הישראלי הראשון שתועד בישראל!

למה ישראלי? 🇮🇱

בתחילת חודש אפריל תיעדו חוקרים מגרינפיס ומאוניברסיטת חיפה להקה של כשמונה לוויתני ראשתן (Sperm Whales) בים התיכון מול חיפה. למרות חמקמקותם של הראשתנים, ההופכת אותם קשים לתיעוד, הצליח צוות המשלחת לצלם את זנבו של אחד הלוויתנים. תיעוד הזנב, מאפשר זיהוי אישי של כל פרט, מעיין טביעת אצבע המורכבת מצלקות וחתכים שלא מגלידים, ומייצרים זנב ייחודי עבור כל ראשתן. צוות המחקר יצר קשר עם צוותים עמיתים במדינות השכנות – יוון, קפריסין ותורכיה, במטרה לגלות האם הלוויתן נמצא בקטלוג הלוויתנים המזוהים שלהם, ולהבין יותר לעומק את תפוצתם במזרח הים התיכון.

צוותי המחקר השיבו שאינם מכירים את הלוויתן שזנבו תועד, מה שהופך אותו ללוויתן הראשתן ״הישראלי״ הראשון בקטלוג של תחנת מוריס קאהן לחקר הים, בבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה! הלוויתן קיבל את השם קים, על שם קים קובו, סטודנטית לתואר שני בתחנה ובחוג לביולוגיה ימית, שצילמה את התמונה המזהה ההיסטורית.

שומרים על הים

תומכים במסע המחקר של מפרשית ״וויטנס״ של גרינפיס בישראל

אני רוצה לעזור

בעיריית תל-אביב נלחמים במשבר האקלים… עם דשא מפלסטיק?

נראה שמישהו קצת התבלבל בעיריית תל-אביב-יפו. ברחבי העיר החלו להופיע שטיחי דשא סינטטי עשויים פלסטיק, שהולכים ונפרשים ברחבי העיר במקום אדמה חשופה או צמחים חיים. משטחי הפלסטיק סופחים חום, משחררים לסביבה חלקיקי מיקרופלסטיק, מכילים חומרים מסרטנים, מונעים ספיחת מי גשם, חונקים את החיים באדמה ומייצרים פסולת מיותרת. ועוד לא אמרנו מילה על כמה שהם מכוערים.

מהלך זה תמוה במיוחד בהתחשב בעובדה שתל-אביב חברה ב-C40, רשת גלובלית של ערים המחויבות לנקיטת פעולות דחופות מול האתגרים האורבניים שמציג משבר האקלים. דשא סינטטי אינו הפתרון לעיר הסובלת מחום כבד בקיץ ומהצפות בחורף, וישנם מגוון פתרונות אחרים הידידותיים יותר לאקלים ולסביבה.

עוצרים את מגיפת הפלסטיק אני רוצה לעזור

מחאת ארגוני הסביבה מול משרד האוצר נמשכת: "די לסרס את חוק האקלים"

משרד האוצר עושה מאיתנו צחוק. למרות הסכנות שמציב משבר האקלים, מבקש משרד האוצר לסרס ולעקר מִתוֹכן את חוק האקלים המתגבש, שיובא לאישור בוועדת השרים לחקיקה בשבוע הבא. כך לדוגמא, האוצר מסרב לקבע בחוק יעדי צמצום פליטות, וכן דורש לבטל את סעיף הערכת הסיכון האקלימית. תכתובת פנימית בין משרד האוצר למשרד להגנת הסביבה שהגיעה לידי "שקוף" המחישה כיצד פקידים במשרד האוצר מוחקים ומשנים את סעיפי החוק, במטרה לסייע למדינה לחמוק מהתחייבות לעמידה ביעדי פליטות הפחמן. אחד מהבכירים באגף התקציבים אף אמר ל"שקוף" כי העיסוק במשבר "כאילו שהעולם הולך להיחרב" הוא עניין "דתי".

הדו"ח האחרון של ה-IPCC קובע כי העלות של איפוס פליטות תהיה נמוכה יותר מהעלות של נזקי האקלים, ושראייה כלכלית קצרת מועד ואי הפנמה של השינויים האקלימיים והכלכליים המתרחשים בעולם בעקבות שינויי האקלים, יביאו לאי יציבות חברתית, סביבתית, ביטחונית וכלכלית. במקום להבין את גודל השעה, ממשיכים במשרד לשים רגליים אפילו ליעדים הנמוכים שעליהם התחייבה ישראל בוועידת האקלים הבינלאומית בגלזגו. בכתבתה של לי ירון בהארץ נחשף כי פקידי המשרד אומרים בחדרי חדרים כי לממשלה אין כל סיכוי לעמוד ביעדים הנמוכים שקבעה ולכן אסור לקבעם בחוק, במקום לנקוט בכל פעולה אפשרית כדי לשים את ישראל על הדרך הנכונה. מדינת ישראל והציבור הישראלי זקוקים נואשות ובאופן מיידי לחוק אקלים מבוסס שיאפשר צמצום של נזקי שינויי האקלים והסתגלות אליהם, למען הציבור הרחב ולמען הדורות הבאים.

גל חום ארוך ומסוכן מאיים למעלה משבוע על 10% מאוכלוסיית העולם

גל חום חסר תקדים מעל דרום אסיה, מביא להודו ופקיסטן טמפרטורות שוברות שיאים – ומסכנות חיים. במה שההודים מכנים "השנה ללא האביב" או "הקיץ החם מעולם" גל החום הנוכחי הוא הרביעי בתוך חודשיים בלבד, עם גלי חום המאפיינים את החודשים מאי ויוני, בטרם מגיעים גשמי המונסון. בתשע ערים הודיות נמדדו מעל 45 מעלות, כעשר מעלות מעל לממוצע לעונה, ואזורים מסוימים צפויים להתקרב ל-50. במקביל, באזורים רבים בהודו חלה ירידה של עשרות אחוזים בכמות הגשם החודשית, מה שמשפיע על יבולי החיטה ומחמיר את החום. גל החום מסוכן במיוחד מכיוון שטמפרטורות המינימום אינן יורדות מ-30 מעלות צלזיוס ורבים יוצאים לישון בחוץ, כדי לנסות להתקרר. לילות חמים אינם מאפשרים לגוף הפוגה טבעית מהחום, שצפוי רק להתגבר בשבועות הקרובים. בהודו לבדה חיים כ-1.4 מיליארד בני אדם, שלרבים מהם אין גישה למזגנים או אמצעי קירור אחרים.

משבר האקלים אני רוצה לעזור

הרס היערות נמשך ומימוש ההתחייבות להפסקת הבירוא עד 2030 הולך ומתרחק

שנת 2021 הייתה שנה רעה מאוד ליערות העולם. היערות הטרופיים איבדו בכל דקה שטח השווה ללא פחות מעשרה מגרשי כדורגל, מה שהביא לפליטות גזי חממה בשיעור של 2.5 מיליארד טונות של גזי חממה, בדומה לפליטות גזי החממה השנתיות של הודו. למרות ירידה קלה בהיקף בירוא היערות בחלק ממדינות העולם בשנים האחרונות, ובמיוחד באינדונזיה וגבון, בירוא נרחב ביערות הגשם של ברזיל, בוליביה והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, מחקו את מעט ההישגים שנרשמו. במקביל, חלה עלייה משמעותית באובדן יערות באירו-אסיה וצפון אמריקה, בעיקר עקב שריפות יער נרחבות ברוסיה וארה"ב, הגורמות בתורן לפליטות גזי חממה ולהחמרת משבר האקלים.

בחודש מרץ השנה פורסם מחקר שהראה כי ליערות, במיוחד יערות הגשם שבהם ספיחת הפחמן היא הגבוהה ביותר, תפקיד קריטי בוויסות אקלים כדור הארץ, אף יותר משחוקרים העריכו בעבר. בירוא יערות מגביר באופן מיידי שיאי חום מקומיים ומפחית את ירידת הגשמים באופן מקומי ואזורי. ללא יערות, תעלה הטמפרטורה העולמית בכחצי מעלה צלזיוס, עם השלכות קטלניות על האקלים והמגוון הביולוגי. 

מצילים את היערות אני רוצה לעזור

מדענים מזהירים מפני ההכחדה הימית הגדולה ביותר מזה 250 מיליון שנים

מחקר חדש מצא כי משבר האקלים ההולך ומחריף יוצר שינויים מרחיקי לכת באוקיינוסים של העולם, ועשוי להביא להכחדת המינים הימית הגדולה ביותר מאז ההכחדה ההמונית המכונה "המיתה הגדולה" שהתרחשה לפני 250 מיליון שנים. בהכחדה זו נעלמו 96% מהמינים הימיים. טמפרטורת מי הים עולה בעקביות כתוצאה מספיחת מרבית החום העודף הכלוא באטמוספירה כתוצאה משריפת דלקים פוסיליים, במקביל לעלייה בחומציות המים וירידה בתכולת החמצן, עקב ספיחת כמויות גדולות של פחמן דו-חמצני. שטח הים בו אין חמצן כלל, גדל פי ארבעה מאז שנות ה-60' של המאה הקודמת ובשילוב עם טמפרטורות גבוהות וגלי חום ימיים, הופכים האוקיינוסים יותר ויותר לעוינים לחיים.

עם איום אקלימי שמחרף עליהם, יחד עם פלסטיק, דלקים מזהמים, דיג יתר ועוד – החיים בים זקוקים לשמורות טבע ימיות בכל רחבי העולם – שייתנו להם  סיכוי להשתקם. אנחנו מקדמים את הנושא בכל העולם ופועלים לאמנת אוקיינוסים עולמית.

להציל את הים אני רוצה לעזור

בחג הזה נאכל יותר חומוס ופחות בשר – קבלו את האטלס הצמחוני של גרינפיס

הבשר, שהיה בעבר מצרך נדיר עבור בני האדם, מציף את השווקים שלנו. ישראל למשל, היא שיאנית העולם בצריכת עופות לנפש, ועל פי נתוני משרד החקלאות שפורסמו לקראת החג, עומדת צריכת הבקר לנפש בישראל על ממוצע של 19.6 ק"ג בשנה. זהו גידול של 50% (!) בתוך כשש שנים, ביחס ל-2015. ההשלכות של גידול מהיר זה בצריכה ובייצור של בשר ברחבי העולם על הסביבה, כמו גם על הבריאות שלנו, הן עצומות. אם נרצה לשמור על כדור הארץ, עלינו לעבור לתזונה שמתמקדת במזונות מן הצומח, ולהפוך את הבשר, כפי שהיה בעבר, למצרך חגיגי ומיוחד. בשבוע העצמאות עולה צריכת מוצרי "על האש" פי שלושה בהשוואה לשבוע רגיל.

כיום, עם התפתחות שוק תחליפי הבשר, תזונה המבוססת על מוצרים מהצומח היא טעימה, בריאה ומגוונת. כאן תוכלו להוריד בחינם את אטלס המזון מן הצומח של גרינפיס. החלפת תפריט המבוסס על מזון ממשק החי כמו מוצרי בשר, חלב וביצים לתפריט המבוסס על מזון מן הצומח, תורמת לבריאות האדם ולכדור הארץ! כאן תוכלו למצוא את כל מה שרציתם לדעת.

לקבלת כל העדכונים שלנו למייל