קניות קניות או לא להיות

נובמבר כבר כאן

בזמן שגשם אמיתי הגיע אלינו רק ממש לא מזמן ובאיחור ניכר, גשם של מבצעים ניתך עלינו מכל רחבי האינטרנט בנובמבר הצרכנות הגדול: זה מתחיל ב'שופינג איי אל' הישראלי, ממשיך ב'יום הרווקים' הסיני בעלי אקספרס ודומיו, 'שישי השחור – בלאק פריידי' ואחריו 'סייבר מאנדיי'. סכום המכירות של קניות און ליין צפוי להגיע בשנת 2020 ל – 4.6 טריליון דולר גלובלית וזו ממש רק ההתחלה: הצמיחה השנתית של הסחר המקוון צפויה להיות 12.8% בכל שנה בעשור הקרוב. במילים אחרות – בכל 6 שנים, צפוי הסחר המקוון להכפיל את עצמו – הקורונה רק מאיצה את התהליך.  

אסון סביבתי בכל מובן

בשנת 2019, שלח תאגיד הענק 'אמזון' 4.5 מיליארד חבילות, לבדו. לכל חבילה כזו יש מחיר סביבתי בלתי מבוטל שאינו משתקף כלל בסכום הכסף ששולם עבורן: שימוש במשאבים לצורך הייצור, פליטת גזי חממה בכל אחד משלבי שרשרת האספקה, פסולת, אריזה ושינוע הם רק חלק מהסיפור.

דו"ח של הפורום הכלכלי העולמי מעריך כי הביקוש למשלוח עד הבית יעלה ב – 78% עד 2030, מה שיוביל לעלייה של 36% במספר כלי הרכב המסחריים המשמשים לחלוקה ב – 100 ערים מסביב לעולם ולגידול של כשליש בפליטות גזי חממה, הנובעות מהעלייה במשלוחים. 'אמזון' כבר היום מספקת ל – 72% מלקוחותיה את רכישותיהם בתוך 24 שעות בלבד והביקוש למשלוח מיידי או באותו היום רק הולך וגדל.

"משלוח חינם" הוא אחד הפיתויים הגדולים בהם חנויות מקוונות אוהבות להשתמש אולם הוא גם מטעה לחלוטין – נעדרות ממנו שלל ההשפעות הסביבתיות החמורות של המשלוחים המרובים: יותר פריטים והזמנות, יותר כלי רכב על הכבישים, יותר פסולת והרבה יותר פליטות גזי חממה וזיהום אוויר עירוני. 

לקנות כדי להחזיר 

הגידול בסחר המקוון הולך יד ביד עם עלייה בשימוש בחומרי אריזה ובפסולת הנובעת מהם, מכיוון שמרבית הפריטים נארזים ולעיתים גם נשלחים, בנפרד. מוערך כי שליש מהפסולת המוצקה בארה"ב מגיעה מאריזות של מוצרים שנשלחו עד הבית, כאשר רק כמות הקרטון שוות ערך למיליארד עצים בשנה! 

אם כל זה לא מספיק, קנייה לצורך החזרה הפכה להיות חלק מהנורמה בקנייה מקוונת: על פי סקר של חברת נארבר העובדת עם תאגידי סחר מקוון, 49% מהרוכשים און ליין בודקים את מדיניות ההחזרות בטרם הקנייה ו – 40% קונים מספר פריטים מתוך כוונה תחילה להחזיר חלק מהם. ההרגל הצרכני החדש הזה מכונה "ברקטינג" ומשמעותו היא קניית מספר גרסאות של אותו הפריט כדי לבדוק איזה מהן היא המתאימה ביותר, והחזרת הפריטים המיותרים לחנות המקוונת. או בפשטות – חדר השינה הוא חדר המדידה החדש. ברקטינג נפוץ במיוחד בקניית פריטי לבוש והנעלה, מוצרים לבית ואלקטרוניקה. עוד על פי נארבר, 43% מכלל ההחזרות הן מתחום ההלבשה, בהפרש ניכר מכל השאר. 

החזרות הפריטים המאסיבית גובה מחיר סביבתי ברור עקב אריזות נוספות ושינוע. נוסף על כך, מרבית הפריטים המוחזרים אינם יכולים להימכר מחדש. בכל שנה מחזירים האמריקאים 3.5 מיליארד חבילות המייצרות מיליוני טונות של פסולת המגיעים למטמנות וגורמים לפליטות עצומות של פחמן דו חמצני.

הברקטינג הוא הרגל צרכני מגונה בפני עצמו אבל הופעתו בתחום האופנה היא הרסנית ומדאיגה במיוחד. 57% מכלל הקניות המקוונות הן של פריטי לבוש כאשר תעשיית האופנה ובמיוחד האופנה המהירה, היא אחת התעשיות המזהמות ביותר בעולם ואחראית לבדה לכ – 10% מסך פליטות גזי החממה הגלובליות. בין השנים 2008-2018, ירדו מחירי האופנה ב – 34% אבל הישראלים עדיין מוציאים את אותו הסכום על פריטי לבוש כלומר – אנחנו קונים הרבה יותר פריטים זולים שמגיעים מארצות רחוקות, מייצרים זיהום סביבתי רב ופעמים רבות מדי uמסיימים את חייהם הקצרים במטמנות. 

האושר נמצא במרחק הקלקה

לקנות באופן מקוון הרבה יותר ״קל״ מאשר לקנות בחנות. מניפולציות פרסומיות שונות בהן מושקעות מיליארדי דולרים ומשתכללות כל הזמן מתוך מטרה אחת בלבד: לגרום לנו לקנות עוד, לקנות יותר ולחשוב על הקניות שלנו הרבה פחות. הרכישה היא מהירה, פשוטה וזמינה והחנויות יוצרות סטנדרט צרכני חדש על ידי עידוד הלקוחות שלהן לרכוש הכל ובזול, כאן ועכשיו ולקבל סיפוק מיידי לרכישה שלהם. כך נוצר נתק בין המקום, האופן ובידיי מי נוצר ושונע המוצר ובין מי שרוכש אותו. כך לדוגמה, 20% מהעובדים בענף האופנה העולמי הם ילדים ותעשיית הביגוד אחראית ל – 20% מזיהום המים בעולם. כל זה לא הפריע לרכישות הבגדים המקוונות בישראל, לגדול ב – 80% תוך 3 שנים. 

ימי מבצעים מיוחדים כמו בלאק פריידי מביאים לצרכנות עודפת בעלת משמעות סביבתית חמורה – בינג' הקניות מעלה בחדות את פליטות גזי החממה ולבזבוז חומרי גלם ומשאבים, תוך שהוא מייצר פסולת רבה לאורך כל שרשרת הייצור והאספקה. 'יום הרווקים הסיני' החל ב – 11.11, הוא ככל הנראה אירוע הקניות המקוון הגדול בעולם: 1.9 טריליון פריטים הוזמנו בתוך 24 שעות בסכום מצטבר של 31 מיליארד דולר. כמה מכל הפריטים האלה אנחנו באמת צריכים? 

בינתיים בישראל, 40% מזמן הגלישה באינטרנט של הישראלים מוקדש לקניות. משנת 2013, כל שנה שוברת מחדש את שיאי הרכישות המקוונות כאשר התפשטות וירוס הקורונה, גרמה לעלייה מטאורית בשיעור הקניות ברשת. בשנת 2019 הוציאו הישראלים 750 מיליון ש"ח על קניות בלאק פריידי בתוך 6 שעות בלבד. בהשוואה ל – 2018, חלה עלייה של 12% ברכישות והצרכן הישראלי הוציא 20% יותר. 

עוד לפני הטירוף הצרכני של הקניות ברשת האנושות אוהבת לקנות. כל כך אוהבת לקנות שכבר ב – 1992, קם יום מחאה נגד תרבות הצריכה בשם "יום ללא קניות". 5 שנים לאחר מכן הועבר היום באופן רשמי לבלאק פריידי שיוצא ביום שישי האחרון של חודש נובמבר. "יום ללא קניות" מהווה אלטרנטיבה מקומית לתרבות של צרכנות גלובלית. הוא מצויין במעל 60 מדינות ברחבי העולם בניהן ישראל, במגוון אירועים – החלפות בגדים, שווקי יד שנייה, צעדות, מפגשים בגינות קהילתיות, הרצאות בנושאי אקולוגיה ועוד. 

עוצרים את מגיפת הפלסטיק

אני רוצה לעזור