צילום: ליעד כהן רשות הטבע והגנים

חודש יולי היה החם ביותר שנמדד אי פעם על פני כדור הארץ עם טמפרטורה גבוהה ב-0.9 מעלות לעומת הממוצע של המאה העשרים. חודש אוגוסט טרם הסתיים אך המגמה אינה שונה במהותה. משבר האקלים מוביל לגלי חום ארוכים יותר, עוצמתיים יותר, ורבים יותר, מה שמגביר את האידוי והופך את הצמיחה ואת האדמה ליבשים יותר. כך משבר האקלים מחריף את מגמת השריפות. מחקר שנערך במערב ארה"ב הראה שמשבר האקלים הכפיל את מספר השריפות הגדולות תוך שלושים שנה (1985-2015). כל בדל סיגריה, הצתה, שבריר זכוכית שנחשף לקרני השמש הופכים לקטלניים פי כמה.

הכדור שלנו סופג אש מכל מקום. אחרי יוון, טורקיה, לבנון, ארה"ב, רוסיה שמתמודדות עם גלי חום איומים ועם השריפות המלוות אותם, פרצה שלשום בהרי ירושלים שריפה במימדים שכמותה לא ראו הרבה שנים בארץ. אמנם מידות החום השבוע הם רגילות לעונה אך ספגנו בשבועות האחרונים שורה ארוכה של גלי חום שמהווה כר פורה להשתוללות האש. כוחות הכבאות הכריזו על גיוס כללי ואין ביטוי נכון יותר להתמודדות מול משבר האקלים: גיוס כללי!

השטח שנשרף המשתרע בין ירושלים לבין בית שמש, שם עלו באש עשרות אלפי דונמים של יערות קק"ל וחורש טבעי מותאם יותר לתנאי האקלים המקומיים ועמיד יותר מיערות האורנים בפני גלי החום ושינויי האקלים, הוא מורכב מעצי אלון, חרוב, קטלב ועוד. אבל הוא עומד בפני סכנה גדולה במיוחד כשהוא נמצא ליד אזורים של עצי אורן – עצי האורן לא מותאמים לתנאי האקלים הישראלי, ביתר שאת בשל מגמת החרפת גלי החום שבשנים האחרונות בעקבות משבר האקלים (זוהי הסיבה לכך שקק"ל הפסיקו לנטוע אותם). הרבה עצי אורן חולים ומתים ומגבירים באופן משמעותי את כמות החומר היבש שנמצא ביערות אלה. 

התחממות כדור הארץ הופכת את היערות לפגיעים יותר בפני שריפות באופן אחר. היא מגבירה את פעילות החרקים שניזונים מעצים ומחללים אותם, בין השאר בזכות טמפרטורות גבוהות יותר בחורף. באזורים מסויימים חרקים אלה מגיעים למקומות חדשים שהיו קרים מדי עבורים לפני משבר האקלים. ובאזורים אחרים, תקופת הפעילות שלהם מתארכת ומתחילה מוקדם יותר במהלך השנה. התוצאה גורמת לעץ להיות חלול יותר כך שהוא בוער באופן קל בהרבה.

בישראל, החום הקיצוני פוגע ביתר שאת בעצי אורן ובאופן כללי מגביר את האידוי ומייבש את הצמחייה ואת האדמה, כך נוצרת כמות אדירה של חומר יבש. בתנאים כאלה, האש מתפשטת במהירות בין עצי האורן ומכלה גם את החורש הטבעי הסמוך.

הטבע משתקם ויערות אחרי שריפה משתקמים. מן הסתם חורש טבעי משתקם לאט יותר ודרושה תקופה של עשרות שנים להחזרת המצב לקדמותו. יער חדש אינו פגיע במיוחד מפני שריפות משום שכל החומר היבש כלה בשריפה הקודמת. אלא שגורם נוסף הקשור למשבר האקלים מקשה על שיקום היער והוא שינוי במגמות המשקעים כשחל גידול של עשרות אחוזים באירועי גשם קיצוניים. אירועים כאלה מקשים על שיקום היער שנשרף משום שהם מגבירים את סחף הקרקע ופוגעים בנביטת הזרעים ובגידול הצמחייה הדלילה אחרי השריפה.

משבר האקלים פוגע אם כן ביערות בשורה של דרכים ולפגיעה ביערות השפעות כבירות על משבר האקלים בחזרה. יש לנו כאן משוב חיובי מסוכן ביותר. כריתת יערות פוגע ביכולת ההתמודדות של האנושות ושל הטבע מול משבר האקלים בשתי דרכים: השטח הנשרף מפסיק לקלוט גזי חממה ובכך סיפוח עודפי גזי החממה משריפת דלקים וממקורות אחרים נפגע ונוספים לאטמוסיפרה עוד פחמן דו-חמצני שמגביר את אפקט החממה. נוסף על כך, כריתת יערות הופכת את האקלים של אזור מסוים לקיצוני יותר. יער תורם באופן עצום למתן את האקלים המקומי, הוא קולט עודפי חום והעלמותו פרושה חום קשה יותר באותו אזור.

מה שחווינו בשבועות האחרונים ביוון ובטורקיה, מה שהגיע שוב השנה בקליפורניה, רוסיה וברזיל נותן כעת את אותותיו גם בישראל. זה חלק ממציאות שעלינו להכיר בה ושדורשת השכמה מיידית: להכריז על מצב חירום אקלימי ולפעול מידי להגנה על האקלים, על היערות ועל שאר המערכות הטבעיות.

נכתב על ידי ד״ר יונתן אייקנבאום, מנהל גרינפיס ישראל

אני רוצה לעזור