מגינים על יבשת אנטארקטיקה
הקוטב הדרומי הקפוא הוא חוף מבטחים לחיות בר: לוויתנים, כלבי-ים ופינגווינים משגשגים באוקיינוס הדרומי של אנטארקטיקה, תחת הסכמים בינלאומיים המגנים על יבשת הקרח. אולם דיג מסחרי ומשבר האקלים מהווים איום הולך וגדל.
עלינו ליצור שמורה ימית ענקית, הגדולה ביותר על פני כדור הארץ, שתאסור על כניסת תאגידים מזהמים ותגן על יבשת אנטארקטיקה.
למרות היותה האזור הקר ביותר על פני כדור הארץ, יבשת אנטארקטיקה תומכת במגוון עצום של חיים: לווייתנים נודדים אלפי קילומטרים כדי לזלול נחילים של קריל זעיר, קרקעית הים היא ביתם של אלמוגים, כוכבי ים ומינים חדשים המתגלים על בסיס קבוע ומושבות ענק של פינגווינים מתרבות ביבשה וצדות בים – שורדות יחד את החורפים האנטארקטיים האפלים על ידי הצטופפות והתכרבלות.
לחלק המרוחק הזה של העולם כבר יש הגנה מסוימת, ולגרינפיס יש חלק גדול בכך. הברית האנטארקטית הוציאה את היבשת מחוץ לתחום לפעילות צבאית, אך לא אמרה דבר על קידוחי נפט או כרייה. בשנות ה-80 של המאה ה-20, גרינפיס פעל ליצירת "פארק עולמי באנטארקטיקה", ואף הקים בה בסיס מדעי.
ניצחנו, וב-1991 הפכה יבשת אנטארקטיקה למוגנת רשמית מניצול. יש גם אזורים מוגנים בים: האזור המוגן הימי ים רוס (Ross Sea Marine Protected Area) הוא שמורת הטבע הגדולה ביותר בעולם. אולם בשנים האחרונות, השיחות הבינלאומיות נתקעו ואזורים עצומים של האוקיינוס האנטארקטי עדיין לא מוגנים מפני תעשיות הרסניות.
קרח נמס וקריל נעלם
כמו בקוטב הצפוני, למשבר האקלים יש השפעה גדולה יותר על אנטארקטיקה מאשר על חלקים אחרים של העולם. קווי הרוחב הדרומיים מתחממים פי שלושה מהר יותר מאשר אזורים אחרים, מה שהופך גלי חום קיצוניים וטמפרטורות גבוהות מהממוצע בקיץ ובחורף, למחזה שכיח יותר ויותר גם ביבשת הקפואה.
כמות מי הים הקופאים כקרח ים סביב אנטארקטיקה בחורף – ומשך הזמן בו הם נשארים קפואים – משפיעים על חיות רבות באנטארקטיקה. קרח הים מכסה במחזורו השנתי בדרך כלל שטח כפול מגודלה של ארצות הברית עד אוקטובר, אך שפל חדש נרשם כמעט בכל שנה.
אובדן מדפי הקרח ועליית הטמפרטורות משפיעים על חיות הבר באנטארקטיקה במגוון דרכים: פינגווינים קיסריים התלויים בקרח הים לצורך רבייה, עלולים לאבד אזורי גידול קריטיים. פחות קרח ים עלול להיות בעל השפעות משמעותיות על אוכלוסיית הקריל, סרטנונים זעירים החיים במים העליונים, אשר מתקבצים סביב קרח הים עבור מזון ומחסה.
כל בעלי החיים באנטארקטיקה, מלוויתנים ועד פינגווינים וכלבי ים, מסתמכים על קריל כמקור המזון העיקרי שלהם. אם לא נפעל להפחתת ההתחממות, ההפחתה הגדולה ביותר בקרח הים צפויה, למרבה הצער, לפגוע בעיקר באזורים בהם מרוכזות אוכלוסיות קריל חיוניות במיוחד. בנוסף, הקריל מתקשה לשגשג במים חמים וחומציים יותר, בעקבות ספיחת פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה. משמעות הדבר היא שהאיומים על אוכלוסיית הקריל, הם בעלי משמעות מרחיקת לכת על כל הסביבה האנטארקטית.
מגינים על אנטארקטיקה – מגינים על האקלים
אנטארקטיקה – והאוקיינוסים ברחבי העולם – אינם רק קורבן של משבר האקלים אלא גם מקור עוצמתי וחיוני לשינוי. אם נגן על האוקיינוס עם רשת עצומה של שמורות מוגנות, נעזור לחיי הים לשגשג, וחיי ים משגשגים יכולים לעזור להאט את שינויי האקלים – לטובת כולנו.
גרינפיס פועל זה שנים ליצירת שמורה ימית בים וודל, על שטח של 1.8 מיליון קמ״ר. עד היום, כושלות מדינות העולם להסכים על התנאים שיאפשרו על הכרזתה של השמורה, אבל זה עדיין לא סוף הסיפור. אמנת האוקיינוסים הגלובלית שאושרה באו״ם במרץ 2023, פותחת דלת חשובה ליצירת אזורים מוגנים בשטח של לפחות 30% משטחי האוקיינוסים עד 2030.
אמנה שאפתנית ומחייבת, תסייע לנו להגן על האוקיינוס האנטארקטי – ועל הכוכב הכחול שלנו כולו.
בואו להיאבק איתנו!
-
כיצד מערבולת הקוטב גורמת לטמפרטורות לצנוח ומה אנו יכולים לעשות בנידון?
מזג אוויר קפוא שובר שיאים. סופות קרח ושלגים מתחוללות בעונת החורף הנוכחית באזורים ענקיים בחצי הכדור הצפוני. לדוגמא, ערים במזרח אסיה כמו בייג'ינג וסיאול חוו קור מקפיא שלא שחוו במשך…
המאבקים שלנו
-
ריצת מרתון
מבזקים: ממפרץ אילת ועד האמזונס. עדכונים מהארץ והעולם
-
צריך להיות דרוכים
מבזקים: מאמר חשוב של מנהל גרינפיס ישראל, עדכון מבהיל מאנטארקטיקה (הקוטב הדרומי), וקצת חדשות טובות
-
רוצה לדבר עם לוויתנים?
מבזק עדכונים על שפת הלוויתנים, קריאת אזהרה חמורה מאנטארקטיקה, עדכון חשוב לגבי אמנת האוקיינוסים העולמית, וישראבלוף הרסני במיוחד