האם יש נפט בישראל?
למרות שדלקים פוסיליים – נפט, גז ופחם – הם הגורם המוביל למשבר האקלים ולעלייה בתכיפות ובחומרה של אירועי מזג אוויר קיצוניים, ישראל שטופת השמש ממשיכה לקדם קידוחי גז ונפט בים וביבשה. ברחבי ישראל, קיימים חמישה רישיונות בתוקף לחיפושי נפט וגז ביבשה, המשתרעים על פני כ-10% משטח המדינה. מדובר בשטח הגדול פי 41 משטחה של תל-אביב, כאשר חלקים ממנו חופפים עם שטחים של גנים לאומיים, שדות חקלאיים, שטחים פתוחים ואף שמורות טבע.
בשבוע שעבר, פורסמה בכאן 11 כתבה, הסוקרת את ההיסטוריה של חיפושי הנפט בישראל וחושפת את האמת הפשוטה: למרות ההשקעה העצומה והפגיעה האדירה בטבע, כמות הנפט שבאמת נמצאה בקידוחים יבשתיים בישראל היא מזערית, ומועילה בעיקר לכיסם של המשקיעים הפרטיים.
"חוק הנפט נחקק ב־1952 ומאז לא עבר שום שינוי משמעותי – אין מניעה לחפש היום גז ונפט בשטחים שמוגדרים כשמורות טבע במדינת ישראל" מסבירה בכתבה דנה כהן, ראש תחום אקלים ואנרגיה בגרינפיס ישראל. זאת, למרות שמחקרים מהשנים האחרונות מראים, כי גם ללא מציאה והפקה של נפט, שלבי החיפוש המוקדמים מקושרים לפגיעה חריפה בבעלי החיים ובמערכת האקולוגית, בשטחים בהם הם מתבצעים: פיצוצים, רעשים פתאומיים והרעדת הקרקע כחלק מהסקרים הסייסמיים גורמים לבהלה ולשיבוש דפוסי הפעילות של חיות הבר, אשר עלול לגרום לפגיעה פיזיולוגית והתנהגותית בלתי הפיכה בקרב בעלי החיים שזהו ביתם. צפו בכתבה המלאה בכאן 11.
40 שנה לצ'רנוביל: מה למדנו מהאסון הגרעיני הגדול בהיסטוריה?
ב־26 באפריל 1986, ניסוי כושל בכור הגרעיני בצ׳רנוביל הוביל לפיצוץ ושחרר כמות אדירה של קרינה רדיואקטיבית. תאונה זו נחשבת לאחד האסונות הגרעיניים החמורים בהיסטוריה – כזה שזיהם שטחים עצומים, פגע במאות אלפי בני אדם, והותיר אזורים שלמים בלתי ראויים למגורים עד היום. גם 40 שנים אחרי, השלכות האסון עדיין מורגשות בשטח: הקרקע, היערות והמערכות האקולוגיות באזור עדיין נגועים בקרינה, וההשלכות הבריאותיות והסביבתיות ממשיכות ללוות קהילות רבות.
למרות זאת, נראה שלא למדנו הרבה. המירוץ לגרעין נמשך והביא איתו אסונות נוספים, כמו האסון הגרעיני בתחנת הכוח פוקושימה דאיצ’י ב-2011. בעולם שבו מתחים גיאו־פוליטיים רק הולכים ומחריפים, התלות באנרגיה גרעינית הופכת לא רק לשאלה סביבתית, אלא גם לסוגיה ביטחונית, כאשר כפי שראינו גם במלחמה בין רוסיה לאוקראינה וגם במלחמה הנוכחית מול איראן – מתקנים גרעיניים הופכים ליעד אסטרטגי ומייצרים סכנה ממשית לפגיעה במבנים קריטיים ולשחרור קרינה.
בנוסף לאיום המיידי, גם שנים לאחר סגירת כורים גרעיניים, נותרת בשטח פסולת רדיואקטיבית מסוכנת, ללא פתרון בטוח, וההשפעות הבריאותיות והסביבתיות עלולות להיות ארוכות טווח ובלתי הפיכות.
הלקח מצ׳רנוביל צריך להיות ברור: אנרגיה גרעינית היא מקור אנרגיה מזהם, מסוכן ויקר, שאין לו מקום בעתיד נקי, בטוח ובר-קיימא; וההשקעה בכורים גרעיניים מסיטה משאבים יקרים מהשקעה באנרגיה מתחדשת.
במקום להשקיע בטכנולוגיות מסוכנות, יש להאיץ מעבר לאנרגיה מתחדשת – נקייה, בטוחה, ונגישה יותר. השמש והרוח לא מתפוצצות, הן לא מזהמות אזורים שלמים, והן לא משאירות אחריהן מורשת של הרס.
זה הזמן לבחור בעתיד אנרגטי בטוח, נקי וצודק יותר.
המחיר של הפסולת הלא מטופלת
שניים וחצי מיליארד טונות של פסולת ביתית ועירונית נוצרים בעולם בכל שנה וכשליש ממנה פשוט מושלך לסביבה ללא טיפול, כך חשף דוח חדש של הבנק העולמי.
בישראל, כל אדם מייצר כ-1.88 ק"ג של פסולת מידי יום, ולמרות ההכנסה הממוצעת הגבוהה כאן – מצב הטיפול בפסולת עגום במיוחד, ודומה לזה של המדינות העניות יותר בעולם: רוב הפסולת מושלכת במטמנות או באתרים בלתי חוקיים ורק 20% ממנה מגיע למחזור. כשמדובר בפסולת אורגנית, אחוז הפסולת שמטופלת והופכת לדשן או למקור אנרגיה הוא מזערי.
היעדר הטיפול בפסולת הוא לא רק בעיה של לכלוך בטבע, או מצוקה של מקום להטמנה – זו בעיה של אקלים, בריאות וצדק סביבתי.
הטמנה של פסולת אורגנית פולטת מתאן, גז חממה עוצמתי, שמאיץ את משבר האקלים. פסולת פלסטיק, אלקטרוניקה וטקסטיל מזהמת את הקרקע והמים ופוגעת בטבע ובנו.
בעיית הפסולת מתחילה עוד הרבה לפני שאנחנו משליכים עוד שקית זבל לפח, היא מתחילה במערכות, שמעודדות ייצור וצריכה בלי גבולות על ידי ייצור של מוצרים זולים ולא איכותיים, אשר מתוכננים להיזרק אחרי מספר בודד של שימושים.
אנחנו יכולים להמשיך למיין למיחזור, אבל זה לא מספיק. פתרון אמיתי לבעיית הפסולת דורש שינוי מדיניות נרחב, הכולל – לצד שיפור יכולות הטיפול בפסולת – גם הפחתת ייצור, שינוי בהרגלי הצריכה וקידום של כלכלה מעגלית.
מסע אל המקום שבו התחילו החיים על פני כדור הארץ
עמוק מתחת לפני הים, באוקיינוס הארקטי, מתקיים עולם שלם, שאנחנו עדיין לא באמת מבינים. מדענים מעריכים, שזהו אחד המקומות שבהם התחילו החיים על פני כדור הארץ. אבל, בזמן שאנחנו רק מתחילים לגלות אותו, יש כבר מי שמתכננים להרוס אותו.
תאגידים וממשלות לוטשים עיניים לקרקעית הים, ודוחפים להקמת תעשיית כרייה חדשה והרסנית במיוחד – תעשיית הכרייה בעומק הים, שתפגע בבתי גידול ייחודיים, תשמיד מערכות אקולוגיות שלמות, ותייצר רווחים לבודדים על חשבון הטבע ועל חשבון העתיד של כולנו.
אם לא נפעל עכשיו, נאבד עולם שלם, עוד לפני שהספקנו לגלות ולהבין אותו.
לראשונה, גרינפיס עורכת יחד עם צוות מדענים משלחת מיוחדת שתצא אל הים האקרטי במשימה לתעד את העולם התת־ימי המופלא שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לאבד. בעזרת רובוט תת־ימי ייחודי, נוכל לקבל הצצה לעולם המסתורי, שנמצא בעומק של 3,000 מטרים, ולחקור את החיים הייחודים, שמתקיימים בעומק הים – מתמנונים ולוויתנים ועד לספוגים עתיקים.
עקבו אחרינו בזמן שאנו צוללים כדי לספק ראיות מדעיות נוספות להגנה על הים העמוק, ולהבטיח שהמערכות האקולוגיות הייחודיות האלה יישארו בטוחות לדורות הבאים.
השבוע מסביב לעולם
עכשיו הזמן לעזור לכדור הגדול ב-5 ש"ח לחודש בלבד!
(תיעוד: רועי גליץ, שגריר גרינפיס ישראל)
הרבה דברים קורים אצלנו בתחום המאבקים הסביבתיים, ולך יש הזדמנות לקחת בהם חלק ולעזור לנו להגן על כדור הארץ, הסביבה והבריאות של כולנו – המשימה החשובה ביותר לקיומנו.
מעגלים רבים כבר הצטרפו לשורותינו והם מעתה חברים בארגון גרינפיס. עכשיו זה הזמן להצטרף אליהם!
באמצעות העיגול הקטן של האגורות שלכם לשקל הקרוב, תוכלו לסייע לפעילות שלנו להתקיים ולהתרחב.
לדוגמה: קנית ב-9.80 ₪? שילמת 10 ₪ ותרמת לגרינפיס ישראל 20 אג’! סכום התרומה הממוצע לחודש עומד על 5-3 שקלים בסך הכול.
התרומה שלך תסייע לנו לקיים מחאות ומאבקים פרלמנטריים ומשפטיים, לקדם מחקרים, לחשוף שקרים, להגיש תביעות משפטיות, לבצע פעולות מחאה, אקטיביזם סביבתי ועוד, למען בעלי החיים שלא יכולים להשמיע את קולם ו- למען כולנו.
תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל
