Elad Aybes – Greenpeace

התקדמות אדירה במאבק נגד הפרויקט ההרסני של רא"מ לכריית פצלי שמן במישור רותם: בתחילת חודש מאי קיבל מינהל התכנון החלטה לעצור את ניסיון המחטף של חברת רא"ם לקדם את הפרויקט במסלול עוקף בוועדה לתשתיות לאומיות (וות"ל), והודיע כי אין הצדקה להעביר את התוכנית לוועדה משום שהיא עומדת בניגוד למדיניות התכנון והסביבה של ישראל. כעת יחזור הפרויקט למסלול התכנוני הרגיל בוועדה המחוזית – שם נבלם בעבר, פעם אחר פעם, בשל הסיכונים הסביבתיים והבריאותיים הכרוכים בו.

מפעל נפט מזהם בתחפושת ירוקה 

בשנת 2016 הגישה חברת רא"מ (רותם אנרגיה מחצבים) לוועדה המחוזית דרום, תוכנית לכריית פצלי שמן במישור רותם – אזור תעשייה בדרום ים המלח, שנמצא כבר שנים רבות בחריגות זיהום. לפי התוכנית, מבקשת רא"מ לכרות כל שנה קרוב ל-2 מיליון טון של פצלי שמן על שטח מכרה הפוספטים של כי"ל רותם כדי להפיק כ-1.5 מיליון חביות נפט בשנה. 

מיום הקמתה, הציגה רא"מ לבורסה, למשקיעים ולציבור הרחב את המפעל המתוכנן כפתרון לבעיית הפלסטיק בישראל באמצעות טכנולוגיה ״מוכחת ויעילה״, בעוד, בפועל, בכל העולם אין מודל דומה, של מפעל המפיק נפט מפסולת פלסטיק ביתית ומפצלי שמן. רא"מ טוענת כי יש לה פטנט ייחודי, המאפשר לייצר אנרגיה, תוך טיפול ב־20% מפסולת הפלסטיק בישראל, וכדי לשכנע, אף עושה שימוש ציני בתמונות של צבי ים וחופים מזוהמים. בפועל, הניסוי היחיד שפורסם אודות הטכנולוגיה אותה רא״מ משווקת – קו-פירוליזה של פלסטיק ופצלי שמן – הוא בדיקת מעבדה בכמות של 20 מ"ג בלבד (ביחס ל-200 אלף טון פלסטיק מדי שנה), כפי שמצהירה רא"מ בדיווחיה.

מאחורי הגרינווש והשקרים שלה עומדת האמת הפשוטה – מדובר במתקן לשריפת פצלי שמן לטובת הפקת נפט נחות, שלפי ההערכות צפוי להגדיל את פליטות גזי החממה של ישראל ב-6% ולהפוך לאחד המפעלים המזהמים ביותר במדינה, עם ייצור של כ־1.3 מיליון טון אפר שריפה רעיל מדי שנה.

לאורך השנים, תמכו עמדות מקצועיות רבות בעמדת גרינפיס ישראל, וקבעו כי מדובר בפרויקט מסוכן והרסני, שצפוי להגדיל משמעותית את זיהום האוויר ואת פליטות גזי החממה בישראל, לייצר פסולת מסוכנת בהיקפים גדולים ולפגוע בשטחים פתוחים ובבריאות התושבים באזור. במשרד להגנת הסביבה הבהירו בעבר, כי כריית פצלי שמן והפקת אנרגיה מהם עומדות בסתירה למדיניות הלאומית להפחתת פליטות ולעידוד אנרגיות מתחדשות. במסמכים שהופצו בשנים האחרונות על ידי גורמי מקצוע נכתב כי הטכנולוגיה החדשנית בה מתהדרת רא"מ היא, למעשה, טכנולוגיה ניסיונית שטרם נוסתה בהיקף מסחרי בעולם, וכי העלויות הציבוריות של הזיהום והנזקים הסביבתיים עלולים להגיע למאות מיליוני שקלים.

אין מקום לקיצורי דרך בדרך לעתיד ירוק

כבר בשנת 2020, נבלם הפרויקט חלקית במוסדות התכנון, אך בשנת 2021 – למרות התנגדויות מקצועיות וטיעונים סביבתיים שהציגו גופים שונים – קיבלה רא"מ הזדמנות להגיש תסקיר השפעה על הסביבה, לאורו אמור היה הפרויקט להיבחן. במשך 5 שנים התחמקה החברה מהגשת תסקיר, ובמקום להשלים את ההליך התכנוני והסביבתי, ניסתה להעביר את הפרויקט דרך הוות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות), למרות התנגדויות מקצועיות.

בחודשים האחרונים, הפעילה רא"מ לחץ על משרדי הממשלה וגורמי התכנון על מנת שיאפשרו לה להיכנס למסלול המהיר והעוקף של הוות"ל, שם אין דרישה להגשת תסקיר סביבתי. במסגרת זו, אף פנה דירקטור החברה וחבר הכנסת לשעבר, איתן כבל, לשר הפנים, משה ארבל, בבקשה לקדם את הפרויקט במסלול הנ"ל. ואולם, גם היועצים המשפטיים וגורמי המקצוע הביעו הסתייגויות מהמהלך.

בשנים האחרונות, כאמור, הוביל גרינפיס ישראל, בשיתוף פעולה עם ארגוני סביבה נוספים, מאבק עיקש לחשיפת הגרינווש של רא"מ ולבלימת המחטף לקידומו של הפרויקט במסלול מהיר; בין היתר על ידי גיוס תמיכה ציבורית אדירה, ובאמצעות פעילות משפטית מול הוועדה ונגד המהלך.

ההישג האדיר הזה במאבק הוא תוצאה של התנגדות ציבורית נרחבת ושל עמידה איתנה של הדרג המקצועי אל מול לחצים אגרסיביים ואל מול ניסיונות של שרי ממשלה להעניק למיזם פרטי "קיצור דרך תכנוני" על חשבון הסביבה ובריאות הציבור – הוכחה לכך ששומרי הסף מסוגלים לעמוד מול  לוביסטים של חברות דלקים.

הניצחון הזה מעביר מסר ברור: בעידן של משבר אקלים אין מקום לקיצורי דרך תכנוניים עבור פרויקטי דלקים  נחותים ומזהמים. 

כך בא על שכרו מאבק ציבורי ארוך ונחוש, בהובלת גרינפיס ישראל – במהלכו, הגשנו ניירות מדיניות לקובעי מדיניות ובכנסת, ניהלנו מאבק משפטי, הגענו לשטח ויצרנו תיעוד ייחודי ופעולות מחאה, גייסנו מדענים, כלכלנים ואת הקהילות בנגב להתנגדות מקצועית, פנינו לרשות לניירות ערך והתראנו מפני הונאה של ציבור המשקיעים, רתמנו את התנועה הסביבתית כולה למאבק, תוך הובלת התנגדות ציבורית נרחבת, אספנו עשרות אלפי חתימות של אזרחים מודאגים מכל קצוות הארץ שדרשו לעצור את הקמת המפעל, הגענו להציג את עמדתנו בוועדות הכנסת והוצאנו תחקירים על מידת הסיכון הכרוכה במימוש המיזם הניסיוני. 

אף על פי כן,  המאבק במיזם רא"מ ונגד הקמת מפעל הנפט מפצלי השמן לא הגיע לסיומו – כי החברה מתכוונת לערער על ההחלטה ולהיאבק בה ולצידה כוחות רבים – אנחנו נמשיך לעמוד איתן על עמדתנו ולהיאבק במזהמים, עד שנבטיח שהניסוי המסוכן הזה לא יצא לפועל.