בקצרה 😎

  • פסולת פלסטיק מצטברת בעולם, והייצור צפוי לשלש עצמו עד 2060.
  • תעשיות הפטרוכימיה מנסות למנוע הגבלות ייצור באמנת הפלסטיק העולמית.
  • פתרון בעיית הפלסטיק מחייב טיפול בשורש הבעיה: כמויות הייצור העצומות.
  • כלכלת פלסטיק בת קיימא דורשת רגולציה על ייצור פלסטיק בתולי.
  • ישראל צריכה לדרוש הגבלת ייצור פלסטיק באמנה העולמית בקול רם וברור.
ניטור לווייני של כתם נפט בים, כפי שחושף גרינפיס
פסולת פלסטיק במאגר מים: הפלסטיק לא נעלם – הוא מצטבר.

כאשר מתבוננים נכוחה על בעיית הפלסטיק העולמית מבינים שאין כל סיכוי לפתור אותה ללא התייחסות לשורש הבעיה – כמויות הפלסטיק העצומות שמיוצרות בעולם כבר היום, ואשר עתידות לשלש את עצמן עד 2060.
הימנעות מהתייחסות באמנת הפלסטיק למגבלות על כמויות הייצור היא בדיוק המטרה המרכזית ששמו לעצמן חברות הדלקים, תעשיות הפטרוכימיה, והמדינות המרוויחות מהן. הן יודעות שכל עוד לא מגבילים את הייצור הם יוכלו לשלש את ייצור הפלסטיק ולהמשיך להציף את השוק.
הנושא אכן מורכב וסבוך ודווקא בגלל זה הוא חייב לעלות כבר עכשיו לשולחן הדיונים בדרישה של כמה שיותר מדינות.
כלכלת פלסטיק בת קיימא היא אפשרית. אך היא חייבת להיות תחת רגולציה, בראש ובראשונה לגבי כמויות הייצור של הפלסטיק הבתולי אשר מתוכנן לשלש עצמו עד 2060.
במסמך זה אנו מראים את הכיוונים בהם על האמנה לצעוד ואנו קוראים למדינת ישראל להצטרף ליתר המדינות אשר כבר קוראות להגביל את ייצור הפלסטיק ולהציף זאת בקול רם וצלול כחלק מרכזי ממדיניותה של ישראל בנושא אמנת הפלסטיק.

סרטן לכוד בתוך כוס פלסטיק בים, לצד בקבוק פלסטיק ושקיות.