למה צריך חוק אקלים?

גרינפיס ישראל דורש להכריז מצב חירום לאחר שהממשלה החליטה שלא לחוקק חוק אקלים. הדרישה של גרינפיס: :הכריזו מצב חירום אקלימי באוויר, ביבשה ובים״. מצעד האקלים 2021.

חוק אקלים הוא כלי מרכזי הנהוג ברוב המדינות המפותחות כדי לוודא שהממשלה וכל ענפי המשק – תעשייה, תחבורה, חקלאות ועוד, יעשו את חלקם בדרך לעמידה ביעדים שהמדינה הציבה לעצמה להפחתת פליטות גזי חממה. מדינת ישראל התחייבה להפחתת פליטות מול הקהילה הבינלאומית, אבל אגף התקציבים במשרד האוצר מסרב להכליל בחוק התחייבות ליעדי הממשלה להפחתת פליטות גזי החממה ב־27% עד 2030. יעדים אלה גם כך נמוכים מדי בשביל להבטיח עתיד בטוח לנו ולדורות הבאים. האגף מסרב גם להכללת הערכת סיכון אקלימית לפרויקטים העלולים להשפיע על פליטות גזי חממה (כמו קידוחי נפט וגז, תחנות כח ועוד), וליישום מנגנוני אכיפה ברורים ומחייבים.

אינפוגרפיקה: כרמל הורוביץ

ללא יעדים ברורים אין משמעות לחוק! ללא מנגנוני אכיפה וללא הערכת סיכון אקלימית אין משמעות לחוק! הצטרפנו ביום ראשון למחאה מול משרד האוצר, שתימשך כל יום בשבועות הקרובים בהובלת מטה החירום האקלימי-אקולוגי שאנו שותפים בו, בקריאה לעובדי אגף התקציבים, למנכ"ל משרד האוצר ולשר האוצר:אל תתנו יד להשארת ישראל הרחק מאחור, השמיעו את קולכם ואל תפגעו בהתקדמותה של ישראל לכלכלה מאופסת פליטות. הפחתת פליטות = כלכלת העתיד. עסקים כרגיל = כלכלת העבר ומתכון לאסון!
ביום ראשון הקרוב, 1.5.22, נגיע שוב למחות מול משרד האוצר – הצטרפו אלינו למחאה


ביום ראשון הקרוב, 1.5.22, נגיע שוב למחות מול משרד האוצר – הצטרפו אלינו למחאה

אני רוצה לעזור

לא, אנרגיה גרעינית היא לא הפתרון למשבר האקלים

On a beach near Tel Aviv, Greenpeace activists call for Israel to wake up to the nuclear threat. Greenpeace is demanding more transparency on the country’s nuclear facilities, and concrete steps towards establishing a nuclear-free Middle East. Greenpeace is on a three-month tour of the Middle East to lobby for nuclear disarmament and to promote non-nuclear energy sources.

בדיוק לפני 36 שנים אירע האסון הגרעיני בצ'רנוביל – ככל הנראה האסון האקולוגי החמור במאה ה-20. היום הזה הוא הזדמנות מעולה להזכיר שאנרגיה גרעינית אינה פתרון הקסם למשבר האקלים. נכון, היא אמנם מזהמת פחות בהשוואה לדלקים פוסיליים כמו גז, נפט ופחם, אבל הבעיה עם הגרעין היא לא הזיהום, אלא שהוא מסוכן. אירועי ההשתלטות הרוסית על הכור הגרעיני הגדול באירופה (זפוריציה) ועל הכור המפורסם של צ'רנוביל, כמעט ונדחקו לשוליים בקצב האירועים המסחרר והמחריד במלחמה באוקראינה, אך בהחלט היוו תזכורת לכך שאנרגיה גרעינית שנמצאת בידיים הלא נכונות – עלולה להיות חלום הבלהות של העולם כולו.
המעבר האנרגטי שעל האנושות לבצע במהירות הוא שינוי לדורות קדימה.לא ניתן להשוות בשום אופן את הסיכון ארוך הטווח המצוי באופן מובנה באנרגיה גרעינית, עם מתקני אנרגיה משמש או רוח, במיוחד בעולם החווה טלטלות הולכות וגוברות, אירועי מזג אוויר קיצוניים, משאבים מצטמצמים ועימותים אלימים.

לקריאת הטור המלא של ד"ר יונתן אייקנבאום, מנהל גרינפיס ישראל.

למרות דו"ח האו״ם– עסקי הדלקים המזהמים ממשיכים כרגיל

Tony Fontes and Beverley Fontes, Divers & Whitsundays Dive Operators, holding signs to bring attention to the impact of Climate Change on the Great Barrier Reef and the need for government action to reduce emissions. They compare healthy coral and heat-stressed coral with a bleached coral prop on the Great Barrier Reef.

בשבוע שעבר אישרו רשויות הפארק הלאומי הימי של שונית המחסום הגדולה, כי התרחש אירוע הלבנה נרחב וחמור לאחר שגלי חום ימיים הביאו להתחממות המים בעד 4 מעלות בחלק מאזורי השונית. השונית הגדולה בעולם עברה כבר שלושה אירועי הלבנה (מות אלמוגים) המוניים ב-6 השנים האחרונות כאשר האירוע הנוכחי הוא הרביעי. התרחשותו של האירוע בשנת "לה-ניניה" שבה טמפרטורות המים קרירה יותר, מראה בבירור עד כמה מאיים משבר האקלים על עצם הישרדותה של השונית ועל שוניות אלמוגים ברחבי העולם.

אוסטרליה, יצואנית הפחם הגדולה בעולם, שופכת מיליארדי דולרים על "פתרונות שווא", במקום לטפל בגורמים האמיתיים להתחממות המים: פליטות פחמן כתוצאה משריפת פחם, גז ונפט. בדו"ח ה-IPCC האחרון, נכתב כי שוניות האלמוגים מגיעות כבר עכשיו לגבולות ההסתגלות שלהן, ולא יהיו מסוגלות לשרוד עלייה נוספת בטמפרטורת מי הים. מוערך כי עד 2030, מעל 90% משוניות העולם יהיו תחת איום עקב פעולות אנושיות, התחממות והחמצת המים. 60% מהן חזויות לעמוד בפני רמת איום גבוהה, גבוהה מאוד או קריטית.  

אני רוצה לעזור

ומאסון לאסון – 12 שנה מלאו לדליפת הנפט החמורה בהיסטוריה

אסון הנפט של ״דיפווטר הורייזן״ במפרץ מקסיקו

ההיסטוריה של המאה האחרונה מלאה באירועי דליפה של דלקים פוסיליים ותוצריהם לים, רובם ככולם הרסניים למערכות האקולוגיות, אבל דבר לא הכין את העולם לאסון דיפווטר הורייזן (Deepwater Horizon). בעקבות התפרצות בבאר נפט תת מימית במפרץ מקסיקו, אירע פיצוץ קטלני על אסדת הקידוח "דיפווטר הורייזן" שחכר תאגיד האנרגיה הבריטי "בי. פי". 11 אנשי צוות נהרגו, ו-35-60 אלף חביות נפט דלפו אל הים בכל יום, במשך 87 ימים ברציפות. כתם הנפט כיסה בשיאו שטח הגדול יותר מפי 8 משטחה של ישראל, עם השפעות קטסטרופליות וארוכות-טווח על המערכת האקולוגית במפרץ מקסיקו.

בזמן שאסון הנפט הגדול התרחש, בחברת ״הליברטון״ עסקו בבקרת נזקים מסוג אחר: השמדת ראיות שעשויות לרמוז על מעורבות החברה בדליפת הנפט החמורה. חברה זו מסייעת במתן שירותי תמיכה מקצועיים לפעולות קדימה (אנליזות, דיגומים ועוד) וניהול פרויקט קידוח של 5 בארות גז נוספות במים הכלכליים של ישראל. במילים אחרות, אחת מהחברות האחראיות על אחד האסונות האקולוגיים החמורים בהיסטוריה, ממשיכה את עסקיה כרגיל מול חופי ישראל, בחסות ממשלת ישראל ומשרד האנרגיה.  בבלוג חדש כתבנו על הפיצוץ והדליפה, על ההשלכות הרות האסון של שימוש בדלקים פוסיליים על הטבע, ועוד על הקשר בין דיפווטר הורייזן לבין קידוחי חברת אנרג'יאן לחופי ישראל.

לקריאת הבלוג המלא

אני רוצה לעזור

מיליוני טונות פלסטיק נכנסים לים בכל שנה, ועשויים לשבש את מנגנון ספיחת הפחמן של האוקיינוסים

אחרי שנמצאו בדמם וריאותיהם של בני אדם, בתאי שלייה ובחלב אם, ממשיכות להתגלות השפעותיהם המשבשות והמסוכנות של חלקיקי מיקרופלסטיק, הפעם במערכת האקולוגית הימית. עשרות מיליוני טונות של פלסטיק מגיעים לאוקיינוסים בכל שנה. מודלים חדשים מראים כי 99.8% מהפלסטיק שנכנס לאוקיינוסים מאז 1950, שקעו לעומק של לפחות כמה עשרות מטרים מתחת לפני הים. מספר חלקיקי המיקרופלסטיק שנמצאו על קרקעית הים גדול פי 10,000 מאשר דגימות מזוהמות מפני השטח. מחקרים מצאו בעבר כי חלקיקי מיקרופלסטיק יכולים "לארח" חיידקים רבים – תופעה המכונה "הפלסטיספירה". החיידקים הופכים את חלקיקי הפלסטיק לעשירים בפחמן, ומשקלם מביא לשקיעה מהירה של הפלסטיק אל קרקעית הים. חוקרים מודאגים כעת כי ספיחת הפחמן הגוברת בשל זיהום הפלסטיק באוקיינוסים, עשויה לשבש את המנגנון הקריטי של ספיחת הפחמן האטמוספרי בים, המסייע לוויסות האקלים. סוגיה זו דורשת מחקר נוסף, אך כמויות הפלסטיק העצומות הנכנסות לאוקיינוסים בכל שנה, מציירות תמונה רחבה ומדאיגה. 

אני רוצה לעזור

העונה רק התחילה אך סיביר כבר עולה באש

This summer Siberia is extremely suffering from various consequences of climate change: heat waves, oil spills caused by permafrost thawing and raging forest fires. Greenpeace Russia team has documented forest fires in the Krasnoyarsk region. It is a clear evidence of a climate emergency: the northern landscape is being transformed by heat and fire. While Russian authorities are failing to stop these fires, valuable for the planet taiga continues burning with the consequences to local people and big contribution to climate change.

עונת השריפות נפתחה ברוסיה מוקדם מהרגיל, עם שריפות יער המשתוללות באזורים נרחבים בסיביר. על פי דיווחי גרינפיס רוסיה, השטח שנשרף כבר גדול פי שניים מזה שנשרף באפריל בשנה שעברה. דו"ח האו"ם שפורסם בפברואר הזהיר שמשבר האקלים, יחד עם שינויים בשימוש בקרקעות, יביא לעלייה של יותר מ-50% בתכיפותן של שריפות יער עד סוף המאה. סיביר, בדומה למערב ארה"ב, הודו, אוסטרליה ואירופה הדרומית, חוותה שריפות נרחבות בשנים האחרונות, שחלקן השתוללו במשך חודשים ארוכים. שריפות בסיביר מדאיגות במיוחד מכיוון שהן גורמות להפשרתה של אדמת קפאת-העד (permafrost), מה שמביא לפליטה מוגברת של פחמן דו-חמצני ומתאן שהיו כלואים בתוך אדמת הקרח.

אני רוצה לעזור

הלוויתנים הישראלים ממשיכים לתת כותרות

שומרים על הים

תומכים במסע המחקר של מפרשית ״וויטנס״ של גרינפיס בישראל

אני רוצה לעזור

עיוות נתונים בפריים טיים?

האתר ice, אתר חדשות ישראלי, המציג בעיקר חדשות בנושאי כלכלה, תקשורת, פרסום ושיווק, כתב על בדיקת העובדות שעשינו לסרטון הפרסומת של תאגידי הגז. כאן תוכלו לצפות גם בפרסומת המתוקנת שהוצאנו.

לקבלת כל העדכונים שלנו למייל

אני רוצה לעזור