ישראל תפסיד מהרחבת פרויקט טורבינות הרוח בעמק הבכא
לקראת הדיון השבוע בועדה לתשתיות, הגשנו את התנגדותנו להקמה של 11 טורבינות רוח באזור עמק הבכא. קידום טורבינות רוח, באזורים רגישים מבחינת ערכי הטבע או צמודים ליישובים, מהווה איוולת וסימפטום של מדיניות אקלים ישראלית עלובה, הנבנית טלאים טלאים. האשליה שאנו יכולים להמשיך ב"עסקים כרגיל" ופשוט, במקביל, נייצר חשמל ממקורות אחרים מזהמים פחות, אינה הדרך להתמודד עם משבר כה חמור ומורכב. אנו זקוקים לשינוי עמוק באופן שבו אנחנו מייצרים וצורכים אנרגיה וכבר עכשיו ישנם פתרונות רבים בתחום ההתייעלות האנרגטית והמעבר למתחדשות: ביזור מערך החשמל ובנייה מאופסת אנרגיה; חשבון חשמל דיפרנציאלי, המעודד משקי בית לצרוך פחות חשמל; חובת התקנת גג סולארי על כל בית; מיסוי פעילויות זוללות חשמל כמו מטבעות דיגיטליים, ועוד. טורבינות הרוח יוסיפו כמות חשמל שאינה תואמת את גודל השעה, תוך פגיעה פוטנציאלית בבעלי הכנף, כמו גם בערכי הטבע והנוף הבראשיתי של האזור. זה הזמן לעצור, להבין את משמעות האתגר ולקבל את ההחלטות האמיצות בתחום ייצור החשמל והחסכון באנרגיה.
אני רוצה לעזור
אירופה בוערת: גל חום שובר שיאים בפעם השנייה מתחילת הקיץ
בפעם השנייה בתוך חודש בלבד, פוקד את אירופה גל חום קיצוני נוסף ומראה לנו את הנורמלי החדש אם ממשלות העולם לא יפעלו באופן דחוף על מנת לסיים את עידן הדלקים המזהמים אשר אחראים ל- 2 מפליטות גזי החממה. טמפרטורות שוברות שיאים מהוות איום של ממש על חייהם ופרנסתם של רבים, כמו גם על מערכות אקולוגיות שלמות – החום, היובש והבצורת מאיצים את השריפות המשתוללות שכילו עד עתה עשרות אלפי דונמים והביאו לפינויים של עשרות אלפי בני אדם. כאלף מקרי מוות כבר קושרו לגל החום ברחבי אירופה ובבריטניה, המצפה למעל 40 מעלות, הוציאה הממשלה בפעם הראשונה בהיסטוריה התראת :"סיכון גבוה" בשל חום קיצוני. בפורטוגל פרצו מאות שריפות יער ובצפון המדינה אף נרשם שיא ארצי לחודש יולי עם כמעט 47 מעלות. ספרד ראתה רצף ימים עם טמפטורות הגבוהות מ-40 בחלק מהמקומות עם עשרות שריפות, אחת מהן היא הגדולה בתולדותיה. אישה צרפתייה צייצה כי בספרד נמדדה טמפרטורת קרקע של 59 מעלות ובצרפת 48 וכתבה, "זהו לא סתם קיץ. זה גיהינום".
אני רוצה לעזור
מערכת המיחזור לא תציל אותנו מפסולת הפלסטיק
סקר נרחב שערך גרינפיס בריטניה, חשף נתונים המראים בבירור שמערכת המיחזור בבריטניה, כמו גם במקומות אחרים רבים בעולם, שבורה ואינה מצליחה להתמודד עם שיטפון הפלסטיק החד-פעמי. מהסקר עלה כי משקי בית ברחבי בריטניה משליכים כמעט 100 מיליארד אריזות פלסטיק בשנה, מהן 12% בלבד נשלחים למיחזור. בפעילות ראשונה מסוגה בתחום הפלסטיק, ביקשו בגרינפיס ממשקי בית לספור את אריזות הפלסטיק בהן הם משתמשים במשך שבוע אחד במהלך חודש מאי. כמעט 250 אלף איש מכ-100 אלף בתי אב הסכימו לקחת חלק בסקר. מהתוצאות עלה ש-83% מפסולת הפלסטיק הגיעו מאריזות שתייה ומזון כאשר עטיפת פירות וירקות הייתה הפריט השכיח ביותר.
קל לנחש שהמצב אצלנו לא טוב בהרבה. אוכלוסיית ישראל אמנם קטנה משמעותית מאוכלוסיית בריטניה אבל הישראלים אוהבים מאוד את השימוש בחד״פ: ישראל היא צרכנית הפלסטיק השנייה בעולם כששוק החד פעמי מגלגל אצלנו מאות מיליוני שקלים בשנה. ישראלים צורכים מעל ל-250 מיליון כוסות פלסטיק חד פעמיות בכל חודש והן לבדן מהוות 16% מפסולת הפלסטיק בחופי הים. פסולת הפלסטיק הכללית בישראל מוערכת ב-900 אלף טונות בשנה מהן 9% בלבד מועברים למיחזור – ברור שאין כל דרך להתמודד עם כל הפסולת הזו מלבד לצמצם אותה כבר בשלב הייצור. איסור על שימוש בכלים חד-פעמיים שאינם חיוניים והטמעת מדיניות של אריזות רב-פעמיות לשימוש חוזר בתאגידי המזון והמשקאות ורשתות השיווק, הם בין הכלים היעילים ביותר במאבק בזיהום הפלסטיק.
אני רוצה לעזור
המקום הגרוע בעולם לקידוחים עומד להפתח לחיפושי נפט
יערות הגשם ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו הם מאגני הפחמן החשובים בעולם. הם סופחים בכל שנה 1.5 מיליארד טונות של פחמן דו חמצני ומהווים בית למגוון רחב של מיני חי וצומח ייחודים ורגישים וכן למיליוני בני אדם. אבל ממשלת קונגו מעריכה כי מתחת ליערות ישנן 16 מיליארד חביות נפט ולמרות האמנה לשמירה על היערות שנחתמה בועידת האקלים בגלזגו, היא פותחת 16 בלוקים בעומק היער לקידוחי נפט. תשעה מתוכם מצויים ב"אגן המרכזי" של היערות ומתפרשים על שטח הגדול משטחן של מדינת מיין ומדינת ניו-יורק, יחד. ארבעה בלוקים נוספים מכסים חלק משטחה של שמורת הביצות הגדולה בעולם. שטחי הביצה מאחסנים כמויות עתק של פחמן – כמות המקבילה לכמות הפליטות הגלובלית של שלוש שנים שלמות. מעבר להשפעה הקטלנית על האקלים, פתיחת היער לחיפושי נפט תהיה אסון של זיהום עבור קהילות התלויות בו, כפי שקורה באמזונס הפרואני שם מצא מחקר כי בקרב 98.6% מהילדים החיים בקרבת קידוחי נפט, רמת המתכות המסרטנות בדמם גבוהה מהטווח הבטוח. גם ללא מציאת נפט בכמות מספקת מסחרית, יסבו קידוחי החיפוש נזק בלתי הפיך למערכת האקולוגית הרגישה.
אני רוצה לעזור
צוות חוקרים בינלאומי של גרינפיס יצא למדידות בצ'רנוביל
צוות בינלאומי של מומחים לקרינה בשיתוף עם גרינפיס גרמניה, יצאו לצ'רנוביל בתיאום עם ממשלת אוקראינה, כדי לבחון האם חלה עלייה בזיהום הגרעיני באזור בעקבות השתלטות הצבא הרוסי בפברואר. כ-600 חיילים השתלטו על תחנת הכוח מה שהוביל על פי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה גרעינית, לעלייה ברמות הקרינה אך לא באופן המסכן את הסביבה או בני אדם. בפעם הראשונה מאז תחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה, מדידות עצמאיות מהאזור יוכלו להעריך את מידת נכונותה של הצהרת הסוכנות לאנרגיה גרעינית, לה אינטרס ברור להמשיך את פעולתן של תחנות כוח גרעיניות. הנציבות האירופית תומכת באופן אקטיבי באנרגיה גרעינית על ידי החשבתה לאנרגיה ירוקה לצרכי השקעה ודווקא היום, חשוב עוד יותר לחקור את השפעותיו הסביבתיות המתמשכות של האסון הגרעיני בצ'רנוביל, האסון הגרעיני החמור בהיסטוריה.
בלוג חדש – איך הנזלת גז הופכת תעשייה מזהמת, למזהמת הרבה יותר
הגז המחצבי, הלוא הוא "הגז הטבעי", נהנה בעשורים האחרונים מיחסי ציבור חסרי תקדים המפארים אותו כאלטרנטיבה הירוקה של הפחם וכ"דלק מעבר". בפרסומת שהוציאו תאגידי הגז נאמר כי בזכות המעבר לגז טבעי, חלה ירידה של 24% בפליטת גזי החממה אולם האמת מורכבת יותר. לכל אורך הדרך – החל מהקידוח, שאיבה, זיקוק, שינוע ושריפה – פחם, גז ונפט פולטים לא רק פחמן דו חמצני אלא גם מתאן, והרבה ממנו: מוערך כי 3% מכלל הגז הטבעי שמופק אובד בכל שנה עקב דליפות, תקלות ובעירה בשלבי הייצור.
אולם תרומתו של הגז המחצבי למשבר האקלים אינה מסתיימת כאן. בעשור האחרון, גדלה מאוד תעשיית הנזלת הגז המאפשרת לייצא את הגז לכל מקום ללא תלות בצינורות, ולתעשייה זו יש מחיר סביבתי-אקלימי משלה. גם התכניות המידיות של ישראל לייצוא גז מבוססות על הנזלה דרך מצרים, אך המחיר הסביבתי נשכח בשיח אקדמי.
אני רוצה לעזור