פעילי גרינפיס עוצרים ספינות דיג תעשייתי באוקיינוס האטלנטי
פעילי גרינפיס על ספינת גרינפיס "הארקטיק סאנרייז", החרימו 30 קילומטרים של ציוד דיג משתי ספינות דיג של מערך חכות, בצפון האוקיינוס האטלנטי. אחת מהן פעלה באזור מוכרז של שמורה ימית. מערך החכות עליו השתלטו הפעילים היווה רק 2.5% מכלל מערך החכות בו השתמשו הספינות, והוא כלל 286 קרסים המשמשים לרוב לדיג דגי חרב וכרישים. הצוות שחרר כריש כחול, מין המצוי בסכנת הכחדה, שבעה דגי חרב ובעלי חיים ימיים אחרים שנלכדו בקרסים. על אף שספינת הארקטיק סאנרייז הצליחה להחרים רק חלק קטן ממערך החכות, אחת משיטות הדיג האכזריות ביותר, ממצאי הפעילים משקפים היטב את הזוועה שמחוללת תעשיית הדיג באוקיינוסים. הרס סביבתי המותר בשטחי שמורות ימיות מראה כי הסטטוס קוו של הגנת האוקיינוסים שבור – שטחים המוכרזים כמוגנים, למעשה – מוגנים על הנייר אבל לא במים.
דיג תעשייתי המתקיים בשטחים מוגנים מראה כי ישנם אתגרים עצומים בהגנה על המים הבינלאומיים. רק אמנה גלובלית חזקה שתכריז על 30% משטחי האוקיינוסים כמוגנים עד 2030, תאפשר הגנה מלאה על המים הבינלאומיים מפני תעשיית הדיג. בסוף אוגוסט, ייפגשו נציגי מדינות העולם בניו-יורק כדי לדון בפעם החמישית ביצירתה של אמנת אוקיינוסים גלובלית ומחייבת. אם גם סבב השיחות הנוכחי ייכשל, כפי שכשלו הועידות הקודמות, לא נצליח לעמוד ביעד של 30% שטחים מוגנים עד סוף העשור. על פי מדענים, הגנה על 30% משטח האוקיינוסים היא המינימום הנדרש כדי לאפשר למערכת הימית להתאושש ולהתייצב.
אני רוצה לעזור
חשבון החשמל עולה? האינפלציה משתוללת? יש מי שמרוויח בגדול
ניתוח חדש, המבוסס על נתוני הבנק העולמי, מוצא כי הרווח הנקי של תעשיית הנפט והגז עמד ב-50 השנים האחרונות על כמעט 3 מיליארד דולרים ביום (!). סך הרווחים הנקיים של מדינות וחברות דלקים עומד משנת 1970 על סך לא ייאמן של 52 טריליון דולר – מספיק כסף כדי לקנות כל פוליטיקאי, לסדר כל מערכת על פי צרכיהם ולעכב כל ניסיון לרגולציה או צמצום השימוש בדלקים מזהמים. על פי הניתוח, חלק מחברות ומדינות אלה שלטו גם בהיצע ויצרו לעיתים חוסר מכוון, שהביא לעליית מחירים ולגריפת רווחים על חשבון הצרכנים. 86% מההכנסות הגיעו מסקטור הנפט בתעשייה. רווחי עתק אלה נערמו בזמן שפליטות גזי חממה משריפת נפט, גז ופחם הן הגורם המכריע למשבר האקלים ולאירועי מזג אוויר קיצוני, שחומרתם ותכיפותם הולכת ועולה. חברות הדלקים המזהמים יודעות מזה עשורים שפליטות גזי חממה מביאות להתחממות מסוכנת של כדור הארץ, אך הן בחרו בהסתרה, הכחשה, הטעייה וגרינווש. רווחי התעשייה הפוסילית צפויים להיות גבוהים פי שניים ב-2022, עקב המלחמה באוקראינה.
גם אצלנו חל זינוק במחירי החשמל עקב התייקרות הפחם – ממנו עדיין מופקים 23% מהאנרגיה בישראל בעקבות ההבטחות שהופרו לגבי סגירת תחנות כוח פחמיות; המפסידים הגדולים הם אזרחי ישראל והמרוויחות הן חברות הגז. איך זה קרה? 40% מאספקת החשמל בישראל מקורה ביצרנים פרטיים, המתבססים על גז בעיקר, אך גם על אנרגיה מתחדשת. תעריפי היצרנים הפרטיים אינם מפוקחים על ידי רשות החשמל, אך מרבית החוזים שלהם צמודים למחיר החשמל של חברת החשמל. ואם לא די בכך, היצרנים הפרטיים דאגו להגן על עצמם מפני ירידה בתעריפי החשמל, כפי שקרה בשנים האחרונות עקב ירידה במחירי הפחם, וחתמו עם ספקי הגז על הסכמים, בהם מחיר הגז מוצמד לתעריף אותו משלמת חברת החשמל על הדלק שלה – הפחם. כך, עקב עליית המחירים, חלה עלייה בהכנסותיהם של יצרני החשמל הפרטיים בישראל, מכיוון שהם נהנים מייקור החשמל, אך גם התשלומים שלהם לחברות הגז עלו, מכיוון שמחירו מוצמד למחירו של הפחם. כך ממשיכות חברות הדלקים להרוויח בזמן שאזרחים ברחבי העולם וגם אצלנו, מתמודדים עם יוקר המחייה אשר הולך וגואה.
אני רוצה לעזור
עשירי ישראל חוגגים במטוסים פרטים – ושיישרף העולם
תחקיר דה-מארקר על הרגלי הטיסה של עשירי ישראל במטוסיהם הפרטיים חשף נתונים קשים לעיכול – המטוסים הפרטיים של שבעה מיליארדרים ומיליונרים ישראליים, יצרו בשנה אחת נזק אקלימי ואקולוגי שווה ערך לפליטתם של 28,635 טונות של פחמן דו-חמצני. לשם השוואה, ישראלי ממוצע אחראי לפליטתם של 8.5 טון פחמן בשנה, נתון גבוה בפני עצמו בהשוואה לממוצע העולמי. חישוב הנתונים מראה שהשבעה גרמו, בשנה אחת, לזיהום בהיקף זהה לזה שאזרח ישראלי ממוצע היה גורם לאורך 3368 שנים. למרות התחקיר, איש משבעת העשירים אינו מתחייב להחליף את טיסותיו הפרטיות בטיסות מסחריות. השפעתם של מטוסי סילון על התחממות כדור הארץ גדולה יותר מההשפעה הישירה של פליטות הפחמן מהמנועים, ולכן טיסה היא אחת הפעולות המזיקות ביותר מבחינה אקלימית שאדם פרטי יכול לבצע. ענף התעופה צפוי לצמוח משמעותית בעשורים הקרובים, אך אחראי כבר עכשיו לכ-2-3.5% מסך פליטות גזי החממה העולמיות.
מטוסים פרטיים הם בעלי אפקט הרסני בהרבה מאשר טיסה מסחרית באופן יחסי למספר הנוסעים במטוס. בק"מ טיסה אחד במטוס פרטי גבוהות פליטות הפחמן פי 10 לכל נוסע, לעומת טיסה במטוס נוסעים מסחרי. כדי להוסיף חטא על פשע, 41% מהטיסות במטוסים פרטיים ריקות לחלוטין וללא נוסעים כלל. נתוני המחקר מראים שאותן שעות טיסה בדיוק, אם היו מבוצעות במחלקת תיירים, היו אחראיות על זיהום השווה ל-166 טונות פחמן דו-חמצני בלבד – פחות מ-1% מהזיהום לו הם גרמו עם מטוסיהם הפרטיים. מטוסים פרטיים הם כלי התחבורה המזהם והאי-שיוויוני ביותר, ובעידן של משבר אקלים על השימוש בהם להיות מצומצם, מוגבל וממוסה, באופן שתואם את הנזק האקלימי והאקולוגי לו הם גורמים. התחקיר של לי ירון ואבי שרף הוא חשוב כי הוא חושף ביתר שאת את סוגיית הצדק האקלימי – מחקר של המכון לאיכות הסביבה של שטוקהולם ואוקספם מצא כי 5% בלבד מאוכלוסיית העולם הייתה אחראית ל-36% מגזי החממה בין השנים 1990-2015. המחצית הענייה ביותר של האוכלוסייה הייתה אחראית לפחות מ-6%.
דפוסים אלה קשורים ישירות להיעדר גישה של עניי העולם לאנרגיה ולהרגלי הצריכה הגבוהה של העשירים ביותר, הכוללים טיסות יוקרתיות ועוד. חשוב להכיר את הנתונים הללו, כי עלינו להפחית פליטות גז״ח בדיוק באותם מקומות ״בזבזניים״ במיוחד על מנת למתן את השפעות האקלים.
אני רוצה לעזור
אוסטרליה: צב ים צעיר הפריש חלקיקי פלסטיק במשך 6 ימים ברציפות
אבקוע של צב ים ירוק חולץ פצוע מחוף הים בסידני אוסטרליה. הצב הצעיר, ששקל רק 127 גרם, סבל ממספר פציעות בסנפיריו, אך היה בריא ושחה היטב. הוא נלקח לבית החולים לחיות בר בגן החיות "טרונגה" לשם טיפול, אך במקום לתת צואה, הפריש הצב חלקיקי פלסטיק במשך 6 ימים ברציפות. החלקיקים היו בעלי צבעים, צורות והרכבים שונים, כשעל חלק מהם אף היו כתובות מילים. על פי הוטרינרים המטפלים, יש כל כך הרבה פלסטיק על החופים, עד שהוא מהווה לעיתים את המזון הראשון שנכנס אל גופם של אבקועים צעירים. לכל התוהים, הצב המדובר התאושש – הוא מטופל היטב ומשקלו כבר עלה ל-400 גרם.
מדינות שונות באוסטרליה, ובהן ניו-סאות'-ווילס, קווינסלנד ואוסטרליה המערבית, חוקקו חוקים מתקדמים נגד פלסטיק חד פעמי, אך היקף הבעיה גדול ממה שחוקים אלה יכולים להתמודד עמו. יותר מ-8 מיליון טונות של פלסטיק זורמים אל הים בכל שנה, בעיקר דרך נהרות, פסולת על החופים וציוד דיג הנזרק בים. הדרך היחידה לעצור את מגיפת זיהום הפלסטיק היא צמצום הייצור ומעבר למודל צריכה המתבסס על מילוי מחדש ושימוש רב פעמי.
אני רוצה לעזור
הזכות לסביבה נקייה הוכרה כזכות אדם
העצרת הכללית של האו"ם הכריזה השבוע כי לכל אדם על כדור הארץ יש זכות אנושית בסיסית לסביבה בריאה, צעד חשוב קדימה במאבק בהתדרדרות המהירה במצבם של האקלים והמערכות האקולוגיות. כחלק מהסכמה אליה הגיעו מדינות האו"ם, נקבע כי שינויי האקלים והשחתה סביבתית הם בין האיומים הגדולים ביותר על עתידה של האנושות, ומדינות נקראו להגביר את מאמציהן להבטיח לאזרחיהן "סביבה נקייה, בריאה ובת-קיימא". החלטה זו אינה מחייבת מבחינה חוקית את 193 המדינות החתומות עליה, אך עשויה לחזק מאבקים סביבתיים שונים נגד פרויקטים הרסניים ומדיניות אנטי סביבתית ולתת להם תוקף, בבית המשפט ומחוצה לו. הכרה זו של האו"ם בסביבה נקייה כזכות אדם, מגיעה כשהעולם מתמודד עם שלושה משברים פלנטריים במקביל – משבר האקלים, הרס הטבע ואובדן המגוון הביולוגי, ומשבר זיהום ופסולת. לכל אחד מהמשברים האלה – וודאי שלשלושתם גם יחד – עשויות להיות השלכות הרות אסון על בני אדם וקהילות בכל העולם, ובעיקר בקרב עניים, נשים וילדות.
אפריקה לא צריכה עוד קידוחי נפט
כפי שכתבנו בשבועות האחרונים, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו מתכוונת לפתוח ממש בקרוב את עומק היער ואזורי הביצות ביערות הגשם של אגן הקונגו לחברות בינלאומיות, לצורך קידוחי נפט וגז. הממשלה, החתומה על האמנה להגנת היערות עליה סוכם בועידת האקלים בגלזגו, מתרצת את מכירת הטבע שלה לצורך קידוחים בכך שהמדינה זקוקה לכסף שייכנס מכך. אבל האמת היא שהמרוויחים היחידים מקידוחים באגן הקונגו יהיו חברות הדלקים ולא תושביה העניים של המדינה. ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו חיה האוכלוסייה השנייה בגודלה בעולם ללא גישה לחשמל ואנרגיה, אבל מציאות זו לא תשתנה בעקבות פתיחת היערות לקידוחים. לעומת זאת, השקעה בפיתוח אנרגיות סולאריות תיצור עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים, תאפשר גישה מבוזרת, זולה ויציבה לחשמל לאזורים נידחים ותמנע זיהום והשפעות אקלימיות ואקולוגיות חמורות כתוצאה מהעמקת התלות בדלקים פוסיליים מזהמים. נוסף על כך, מדינות אפריקאיות סובלות כבר עכשיו באופן לא פרופורציונלי ממשבר האקלים עקב בצורות קשות, הפוגעות בביטחון התזונתי של מיליוני בני אדם, זאת על אף שתרומתם למשבר האקלים היא בין הנמוכות בעולם. פתיחת היער לחיפושי נפט תהיה אסון של זיהום עבור קהילות התלויות בו, לצד השלכות הרסניות על האקלים והמגוון הביולוגי.
אני רוצה לעזור
״הצבעים של האמזונס״: מתנה לילדים ולילדות מגרינפיס לחופש הגדול
הכנו לכם חוברת צביעה לימודית על בעלי החיים של האמזונס. האמזונס הוא יער הגשם הטרופי הגדול ביותר בעולם ומדענים מאמינים כי באמזונס חיים יותר מ-30 מיליון מינים של בעלי חיים מכל הסוגים, כולל יונקים, זוחלים, דגים וחרקים, וישנם רבים שעדיין לא זיהינו!אך כל המינים הללו תלויים ביער גשם בריא כדי להמשיך את קיומם.
אני רוצה לעזור
הצטרפו אלינו לתהלוכת האסדה הנודדת
בניית מיצג האסדה הנודדת והתפאורה עומדת להסתיים ואנחנו נערכים לקראת התהלוכה הראשונה שתתקיים בתל אביב (מחוף גורדון דרומה) ב-13.8 בין השעות 16:30-19:30.
הצוות שלנו עמל על יצירת קישוטים מרהיבים ודברים לשאת איתנו ותהיה תהלוכה מהממת וצבעונית!
נשמח מאד לכמה שיותר משתתפים שיצטרפו אלינו.
התהלוכות הבאות יהיו בחופי אשקלון, נתניה וחיפה.
מי שחושב.ת להגיע, אנא הצטרפו לקבוצה השקטה | לאיוונט בפייסבוק