פעילי גרינפיס עוצרים ספינות דיג תעשייתי באוקיינוס האטלנטי

אקטיביסטים של גרינפיס מוחים נגד ספינת סקר לקראת פעילות כריית עומק בים

חוקרים ממוזיאון הטבע הלאומי של בריטניה השתמשו בפעם הראשונה בכלי ממונע מרחוק על מנת לאסוף דגימות של יצורים מאזור קלאריון-קליפרטון באוקיינוס השקט. אזור זה, המשתרע על פני 4.5 מיליון קמ"ר בין הוואי ומקסיקו, הוא מישור עמוק ואפל. עד היום, התבסס חקר בעלי חיים החיים באזור זה על צילומים בלבד. מבין 55 הדגימות שנאספו, 48 היו של מינים שונים וכ-30 מתוכן עשויות להיות של מינים חדשים למדע. בעלי החיים שנמצאו כוללים תולעים טבעתיות, חסרי חוליות ממשפחת הנדלים, מינים ממשפחת המדוזות וסוגי אלמוגים שונים. כל הדגימות נמצאו בעומקים הנעים בין 3,095-4,800 מטרים מתחת לפני הים. גילויים אלה חשובים במיוחד נוכח כוונותיהן של חברות כרייה לפתוח את עומק הים לכריית מינרלים החיונית לדבריהן, לצורך מעבר גלובלי לאנרגיה נקייה. 

פתיחת קרקעית הים להרס תעשייתי, לא רק שאינה חיונית, אלא עשויה לגרום נזק בלתי הפיך למערכת אקולוגית רגישה במיוחד, עליה ידוע לנו מעט מאוד. מחקרים בשנים האחרונות מראים, כי בעומק הים חי מגוון ביולוגי רב אך שברירי, הגדל ומתחדש באיטיות. התחדשותם של בתי גידול אלה יכולה לקחת אלפי שנים, ואולי אף מיליוני שנים. כרייה בקרקעית האפלה של האוקיינוסים עלולה להביא לאובדן מינים, הרס בתי גידול, הפרעה לשרשרת המזון בים ושיבוש מנגנוני ספיחת הפחמן, אשר העלאתו אל מעל פני הים מחריפה את משבר האקלים. ניתן כבר עכשיו לספק את הביקוש הגדל למחצבים על ידי מיחזור בטריות ומינרלים, הטמעת עקרונות כלכלה מעגלית, פיתוחים טכנולוגיים, המקטינים את התלות במינרלים ובכרייה, ושיפור היעילות ואורך החיים של בטריות.

אני רוצה לעזור

שקוף שזה גרינווש

בקבוק פלסטיק שקוף בחוף פלמחים (תיעוד: אלעד איבס)

במהלך יחצני ירוק במיוחד, הוכיחה חברת קוקה-קולה שהיא אלופה לא רק בזיהום פלסטיק בעולם אלא גם בגרינוושינג. החברה הכריזה שהחל מאוגוסט, יהפכו בקבוקי הספרייט שלה לשקופים במקום ירוקים ברחבי ארה"ב, כדי "לשפר את איכות החומר הממוחזר ולהגדיל את היצע הפלסטיק הממוחזר שזמין ליצירת מוצר חדש". קוקה-קולה אמנם מקדמת מיזם הנקרא "עולם ללא פסולת", אך בפועל ממשיכה במודל כלכלי, הנשען על מיחזור כפתרון לבעיית הפלסטיק, כך שתוכל להמשיך להשתמש במוצריה בפלסטיק חד פעמי, במקום לקדם מעבר לאריזות רב-פעמיות ומילוי מחדש. אחוזים בודדים מסך 108 מיליארד הבקבוקים אותם היא מייצרת בשנה, מועברים למיחזור ורובם הגדול עובר למטמנות, נשרף עבור אנרגיה או מטנף את מערכות הטבע שלנו בחלקיקי פלסטיק רעילים. קוקה-קולה התחייבה שעד 2030, 25% מאריזותיה יהיו רב פעמיות, אבל זה ממש לא מספיק. קוקה-קולה מציפה את העולם שלנו בפלסטיק ועד עכשיו מתחמקת מלקחת על כך אחריות ולנקות אחריה. אנחנו ממשיכים לדרוש מקוקה-קולה לצמצם עוד יותר את טביעת הפלסטיק האקולוגית שלה ולעצור את שטף הבקבוקים, אשר חונק את הים.

אני רוצה לעזור

ישראל מתרשלת (שוב) והאקלים משלם

לפני יותר מ-3 שנים נכנסו לתוקפן תקנות קיגאלי, שנועדו להפחית את השימוש בגזי קירור הפוגעים בשכבת האוזון. התקנות הללו הן תוספת להסכם מונטריאול, הנוגע כולו לשמירה על שכבת האוזון, ו-183 מדינות חתומות עליו – ביניהן גם ישראל. באופן שערורייתי, תיקון קיגאלי לא אושרר בישראל למשך תקופה ארוכה. לאחרונה, לאחר בירורים בנוגע לגורלן של תקנות אלו, נדהמנו לגלות שמשרדי האוצר והכלכלה אינם ממלאים את חלקם ליישום תקנות חשובות אלו ובכך מטרפדים, הלכה למעשה, מאמצים הכרחיים לצמצום פליטות גזי החממה של ישראל ומיתון משבר האקלים. גזי קירור אחראים על לא פחות מ-5% מפליטות גזי החממה של ישראל, ושווים ל-4 מיליון טונות בשנה של פחמן דו-חמצני. פליטות אלה יכולות להימנע אילו רק ימלאו משרדי האוצר והכלכלה את תפקידם במילוי התקנים ובמימוש התקנות. על המשרדים להסכים על הקמת מערך פיקוח, על מספר תקנים נאות לטיפול ביישום התקנות בשנים הקרובות, ועל תקצוב מתאים. צעד זה הינו הקל ביותר לצמצום משמעותי של פליטות גזי החממה בישראל, מהלך קריטי – במיוחד נוכח הקרטוע המתמשך של ממשלת ישראל בקביעת מדיניות אקלימית מתקדמת. במכתב חריף ששלחנו למשרדי האוצר והכלכלה אנחנו מבקשים מהם לבצע את העבודה ולפעול בדחיפות ליישום תיקון קיגאלי.

אני רוצה לעזור

אלפי מסלולי נחיתה בלתי חוקיים באמזונס מסייעים לתעשיית הכרייה ההרסנית

תיעוד גרינפיס מהרס האמזונס

תחקיר שובר לב של הניו-יורק טיימס חושף כיצד מטוסים קלים ומסלולי נחיתה בלתי חוקיים, מסייעים להרחיב את תעשיית הכרייה ההרסנית והבלתי חוקית, על אדמות של ילידים באמזונס. מאות מסלולי נחיתה חדשים נבנו בשטחים מוגנים באמזונס, בהם אין כבישים או דרכי גישה אחרות; 61 מתוכם הם על אדמתם של שבט היאנוממי. הטיימס איתר מעל ל-1200 מסלולי נחיתה לא חוקיים, כאשר מסלולים השייכים לממשלת ברזיל – הדרך היחידה להבאת צוות, ציוד או סיוע רפואי לקהילות החיות ביער – הוחרמו על ידי כורים המפזרים על המסלול מיכלים ריקים גדולים כדי למנוע את נחיתתם של מטוסים שאינם מוכרים להם. תעשיית הכרייה הבלתי חוקית צמחה באופן מהיר ואלים כל כך, עד כי עובדי ממשל נמנעים מלהגיע לאזור.

מוערך כי על שטחם של אנשי היאנוממי, שטח מוגן המקביל לשטחה של פורטוגל, עובדים במקביל כ-30,000 כורים באופן בלתי חוקי, כמעט ללא אכיפה. בשנים האחרונות, זינק מספרם, ואיתו עלו מספרן של תקריות אלימות, הגירת קהילות ילידיות משטחן, בירוא מהיר והרס של האדמה והנהרות, עם רמות מבהילות של כספית המצויות כעת במים. לפחות רבע ממסלולי נחיתה אלה, דרך הגישה היחידה לעומק היער, משמשים את מכרות הזהב ההרסניים ביותר, הנשענים על שימוש כבד במתכת הרעילה. 60% ממכרות אלה מצויים על שטחים ילידיים מוגנים, בהם חל איסור על כל סוג שהוא של כרייה. בין השנים 2010-2020 גדלה תעשיית הכרייה על אדמות ילידיות ב-500% ובשטחים שמורים ב-300%. ההשלכות על אנשי היאנוממי – הקבוצה הגדולה באמזונס שחיה בבידוד יחסי – קשות: כמחצית מהם נפגעו באופן כזה או אחר מפעילות הכרייה על שטחם, כתוצאה מתזונה לקויה עקב יבול הרוס או נטוש, והתפרצות מלריה, בעקבות התרבות יתושים בשטחי המכרות הפתוחים או אזורי יער שבוראו.

אני רוצה לעזור

פחות מ-20 יגוארים נשארו בגראן צ׳אקו

הרס יער הצ׳אקו בארגנטינה בתיעוד לוויני (גרינפיס)

בסירות גומי וקיאקים, הגיעו בשבוע שעבר פעילי גרינפיס לשטחים מבוראים ביער הגראן צ'אקו ופרשו באנר ענק מימדים, הדורש מדיניות "אפס בירוא" ואת ההגנה על 20 הפרטים האחרונים של היגוארים שנותרו ביער. התפשטותה הממאירה של תעשיית הבשר גורמת לפשע היסטורי באחד המקומות המיוחדים בעולם, הגראן צ'אקו, היער השני בגודלו בדרום אמריקה לאחר יערות האמזונס. היער מהווה בית ל-4 מיליון בני אדם, 3400 מיני צומח, 500 מיני ציפורים, 150 יונקים, 120 זוחלים, 100 מיני דו-חיים והיגואר – החתול הגדול ביבשת אמריקה, השלישי בגודלו בעולם.

בשנה שעברה חשף דוח בינלאומי של גרינפיס, כי יבואני בשר בישראל רוכשים בשר מאזורים בהם מתבצע הרס נרחב של שטחי יערות בדרום אמריקה, לרבות באזור ביצות הפנטנל בברזיל. בעקבות פרסומה של חברת "בלדי" (הנמנית על אותם יבואנים), כי היא משווה את מחיר הבקר הטרי לבקר קפוא, פנינו אל החברה בבקשה לאמץ מדיניות, שתכלול הפסקת יבוא בשר מאזורים בהם מתבצעת כריתה בלתי חוקית של יערות בדרום אמריקה. צעד ראשון במסגרת המדיניות הזו יהיה סיום יבוא הבשר וסיום ההתקשרות עם חברת JBS, אשר הוכח באופן ודאי שיש לה קשר הדוק להרס יערות דרום אמריקה, ובפרט – האמזונס והפנטנל. מהראשון בינואר 2019 עד ה-31 באוקטובר 2020, רכשו יבואנים ישראלים 9,930 טון של בשר בקר, שמקורו מאזורים בהם התבצע הרס יערות נרחב בפנטנל. בשר זה, בשווי של מעל 51 מיליון דולר, נרכש מענקית הבשר הברזילאית JBS, אשר רכשה בקר מפרות שגדלו על חורבת יער האמזונס במדינת מאטו גרוסו בברזיל. באותה תקופה, רכשה חברת בלדי 4,897 טון של בקר, בשווי של 25,716,471 דולר.

אני רוצה לעזור

השבוע בתל-אביב: ה״אסדה הנודדת״ של גרינפיס

מתקן גז באוסטרליה (תיעוד: גרינפיס)

בשבוע האחרון עמלו פעילי גרינפיס, בהובלת האמנית ג'ואנה ג'ונס, על בניית מיצג 'אסדת הגז הנודדת', אשר יגיע במהלך חודש אוגוסט לחופי ישראל, לצד תהלוכה ססגונית, בקריאה לממשלה – הפסיקו את קידוחי הגז והנפט הנוספים בים התיכון!

התהלוכה הראשונה תתקיים בשבת הקרובה בתל-אביב, חוף גורדון בשעה 16:30. תוכלו לראות את המיצג, להחזיק לוויתן בטכנולוגיית מציאות רבודה, ולצפות בתהלוכה שוקקת חיים של בעלי החיים הימיים!

אנחנו נערכים כעת לתהלוכות אשר יתקיימו בחופי תל אביב, נתניה, חיפה ואשקלון. מספר ארגוני סביבה כבר הביעו נכונות להצטרף לתהלוכות ואנחנו מצפים לראות בחופים כמה שיותר פעילים ופעילות של גרינפיס ישראל.

מי שחושב.ת להגיע, אנא הצטרפו לקבוצה השקטה | לאיוונט בפייסבוק

לקבלת כל העדכונים שלנו למייל