הגשנו את תביעת האקלים הראשונה במדינת ישראל נגד הממשלה!
בימים אלו, בעיצומו של משבר אקלים מחריף וללא כל דיון ציבורי או ממשלתי ראוי, עומדת מדינת ישראל בפני מכירה של כ-6,000 קמ"ר חדשים בים התיכון לחברות דלקים עבור חיפושי גז ונפט חדשים. מדובר ברבע מהשטח של המים הכלכליים של ישראל, והיד עוד נטויה.
פיתוח מאגרי גז ונפט עצומים חדשים בים העמוק של ישראל, המיועדים לייצוא, מוביל אותנו לעבר אסון סביבתי, אקלימי וביטחוני: סכנת דליפה וזיהום ים, פליטות גזי חממה והחרפת משבר האקלים, הכחדת בעלי חיים ימיים, יעד לפיגועי טרור, עיכוב המעבר לאנרגיות מתחדשות, סכנה לבריאות הציבור.
בעשותה כך, מפירה ממשלת ישראל באופן בוטה וגס את ההתחייבויות הבינלאומיות שלה, עליהן חתמה במסגרת הסכמי האקלים הבינלאומיים (הסכם פריז), ובמקום להפחית פליטות גזי חממה כפי שהתחייבה היא פועלת הפוך ומוסיפה.
נגד משבר האקלים אפשר לפעול. ברחבי העולם מתגבשת תנועה רחבה של תביעות אקלים, תנועה של אזרחים ואזרחיות, אשר מפסיקים להיות אדישים, ופונים לבית המשפט על מנת שהמזהמים יישאו באחריות ועל מנת שהפוליטיקאים יתחילו לפעול ויעמדו מאחורי ההצהרות היפות שלהם.
אנחנו ברגעים קריטיים למאבק במשבר האקלים ולכן הגשנו תביעה ראשונה נגד ממשלת ישראל לעצור מיד את התכניות לקידוחי גז ונפט חדשים בים התיכון בדרישה לעמוד בהתחייבויות הבינלאומיות שלה להפחתת ומאבק במשבר האקלים, רגע לפני שיהיה מאוחר מידי.
עמדו מאחורינו בתביעה נגד קידוחי הדלקים בים התיכון
ממעמקים
על הקסם של הים התיכון שבמצב לא טוב וניצב כעת בפני סכנה נוספת כתוצאה מההתרחבות משולחת רסן של תעשיית הדלקים, היטיבה לכתוב העיתונאית והמאיירת דניאלה לונדון דקל שהצטרפה אלינו למסע אחר קים וחבריו. כך זכינו פעמיים – גם באיוריה היפיפיים וגם בכתבה נהדרת על לוויתני ראשתן, שפתם הסודית בים התיכון, חיי היונקים העצומים בחצר האחורית של כולנו והאיומים המסכנים אותם, שלפחות חלקם – לגמרי בשליטתנו. ממליצים לכם בחום לקרוא את הכתבה הנפלאה שפורסמה במהלך סוף השבוע במוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות.
גרינפיס יוצא למאבק להציל את קים, הלוויתן הישראלי הראשון, וזקוק לתמיכת הציבור.
אני רוצה לעזור״ממחזרים״ בגדים ב-H&M – ושולחים אותם לטיול מסביב לעולם
מכירים את היוזמה היפה והירוקה של מיחזור בגדים בתאגיד האופנה ״H&M”? אז יש לנו חדשות בשבילכם.
מתחקיר שערך עיתון שוודי, עולה כי תאגיד האופנה אמנם מבטיח לדאוג לבגדים המשומשים שהוא אוסף באופן אחראי וידידותי לסביבה – אבל הוא בהחלט לא מקיים: 10 פריטי לבוש במצב טוב, ללא קרעים או כתמים, הושמו עם מכשיר איתור באיסוף הטקסטיל של H&M. כל הפריטים הוסעו מעל 1000 קילומטרים למיון ראשוני בגרמניה. שלושה מתוכם נשלחו למדינות עולם שלישי, הידועות בהיותן אתרי השלכה לפסולת טקסטיל. שניים אחרים נשלחו למדינה האפריקאית בנין ולעיר פאניפאט בהודו, שתיהן עם תעשיית אופנה מפוקפקת ואחת מהן אף עם עבדות ילדים (הודו).
שניים נוספים נשלחו לרומניה, לאחר מסע ביבשה ובים שארך 3730 ק״מ. לבסוף, שני פריטים, מתוכם אחד כמעט ולא שומש, נגרסו לסיבים – למרות הבטחת H&M כי בגדים במצב טוב ישמשו ללבישה מחדש. עשרות פריטי האופנה יד-שנייה נסעו במצטבר מרחק ששווה להקפת כדור הארץ פעם וחצי, כל זאת בתחבורה, המתבססת על שימוש בדלקים מזהמים. בגאנה, שם הפכה תעשיית האופנה חלקים מהמדינה למזבלה רעילה – פריטים של H&M הם בין חמשת הפריטים הנפוצים ביותר. על פי התחקיר, מתקני המיון בגרמניה, עמם עובד תאגיד האופנה, שלחו לגאנה מאז תחילת 2023, לפחות מיליון פריטי לבוש. משנות ה-80 ועד היום, כמות הבגדים המיוצרת בעולם עלתה ב-400 אחוז ובמקביל ירדה ההוצאה של משקי הבית על ביגוד בעשרות אחוזים. כדור הארץ וקהילות פגיעות ברחבי העולם לא צריכים לשלם את המחיר של האופנה המהירה.
צעד נוסף בדרך הארוכה להגנה על האוקיינוסים
קצת חדשות טובות! אמנת האוקיינוסים, עליה הושגה הסכמה היסטורית במרץ השנה, התקבלה באופן רשמי באו״ם, לאחר חודשים של עריכה משפטית של הטקסט, ותרגומו לכל השפות הרשמיות באו״ם. עתה החל המירוץ על חתימה ואשרורה של האמנה בכל אחת מהמדינות שהסכימו עליה בוועידת האוקיינוסים האחרונה. האמנה היא כלי משפטי עוצמתי, שיאפשר למדינות העולם למלא את היעד עליו התחייבו בוועידת המגוון הביולוגי בסוף 2022 – הגנה על 30% משטחי הים והיבשה עד 2030. האמנה תסדיר את יצירתן של שמורות מוגנות נרחבות במים הבינלאומיים, בהן תיאסר פעילותן של תעשיות הרסניות – ביניהן, דיג, כרייה וקידוחי גז ונפט. כדי שהאמנה תיכנס לתוקף ותהיה מחייבת מבחינה משפטית, עליה להיות מאושררת על ידי לפחות 60 מדינות.
האמנה היא ניצחון לכלל החיים על פני כדור הארץ; עכשיו תפקידם של מנהיגי העולם לספק לאוקיינוסים את ההגנה לה הם זקוקים באופן נואש – ממש כפי שהתחייבו. אנחנו מצידנו, מחוייבים לדאוג לכך ששמורות ימיות ב-30% משטחי האוקיינוסים, יהפכו למציאות עד סוף העשור.
מבוי סתום בהקמת שמורות טבע ימיות באנטארקטיקה
לעומת הדיונים המוצלחים על אמנת האוקיינוסים, הגיעה הוועדה לענייני האוקיינוס האנטרקטי פעם נוספת למבוי סתום וכשלה מלהגיע להסכמה על יצירתן של שמורות מוגנות באוקיינוס האנטרקטי. הסיבה העיקרית לכך היא העובדה שהוועדה פועלת על פי עיקרון הקונצנזוס ולא על פי הכרעת הרוב. כך, מספר חברי ועדה מצומצם שאינם מוכנים להתפשר, בולמים שוב ושוב את ההסכמה על מימוש הבטחתה של הוועדה – יצירת שרשרת של שמורות מוגנות במי האוקיינוס האנטרקטי. גרינפיס קורא לפעולה דחופה, כולל מעורבות דרגים פוליטיים בכירים, על מנת לשבור את הקיפאון בשיחות, ולקדם את ההגנה על אנטרקטיקה.
