ניצחון באמזונס
(תיעוד: גרינפיס)
זה הזמן לציין הישג היסטורי ומהותי לבני ובנות שבט המונדורוקו, אשר נאבקו שנים רבות על זכויותיהם על אזור שנקרא ״Sawré Muybu״, אדמה ילידית בלב ליבו של האמזונס בברזיל, החולשת על פני שטח השווה ל-250,000 מגרשי כדורגל. במשך שנים הם ואדמתם ניצבו בפני איומים של כריתת עצים בלתי חוקית, מיזמי תשתיות, כרייה ועוד. כעת, לאחר מאבק של 20 שנה, סומנה הטריטוריה הזו והוכרה באופן רשמי כאדמת השבט. זהו ניצחון חשוב להכרה בזכויותיהן של אותן קהילות ילידיות והגנה על היער. הכרה זו היא אחת הדרכים הטובות ביותר להגנה על היער על ידי הקהילות שעושות זאת במשך דורות. ישראלים רבים חתמו על העצומה לשמירה על האמזונס והכרה בזכויות קהילות הילידים ובכך תרמו רבות למאבק, שהפך לסוגייה בינלאומית חשובה.
דוח האו״ם מתריע על היעדר פעולה מהירה להפחתת פליטות
דוח חדש של הסוכנות הסביבתית של האו״ם, שעוסק בפערים בהפחתת פליטות גזי חממה, מתריע כי אם מדינות העולם לא יתחייבו במהרה לפעול נגד העלייה בפליטות גזי חממה, יהיה היעד של הסכמי פריז, שלא לחצות את רף ה-1.5°C של התחממות כדור הארץ, בלתי ניתן להשגה כבר בשנים הקרובות. מבחינה טכנית, השגת היעד עוד אפשרית באמצעות מעבר מהיר ונרחב לאנרגיה מתחדשת והגנה על היערות לצד התייעלות אנרגטית. אולם, כישלון בהגדלת היעדים (NDCs) של המדינות להפחתת פליטות לשנת 2035 ואי עמידה בהם צפויים להוביל להגברת התחממות כדור הארץ ב -2.6-3.1°C עד סוף המאה הנוכחית. במקביל, דוח אחר של ארגון המטראולוגיה העולמית מדווח על שיא בריכוז גזי חממה באטמוספירה – בתוך שני עשורים גדל ריכוז גזי החממה באטמוספירה ביותר מ-11.4%. לפי המומחים, העלייה המואצת נובעת בין היתר, משריפות ענק שהתרחשו בשנה שעברה – בעיקר בקנדה, אך גם ביוון, אוסטרליה ומקומות נוספים – וממה שנראה כמו ירידה ביכולת קיבוע הפחמן במערכות האקולוגיות היבשתיות (יערות, צמחייה); זאת, כמובן לצד המשך הפליטות כתוצאה משימוש נרחב בדלקי מאובנים.
הסוכנות הסביבתית של האו״ם קראה למדינות להציג בוועידת האקלים הקרובה, שתיפתח בעוד שבועיים, תוכניות שיציגו כיצד תשולש בשנת 2030 הקיבולת של האנרגיה המתחדשת ויוכפלו שיעורי ההתייעלות האנרגטית, לצד התחייבות לנטישת דלקי מאובנים – סוגיות שנדונו בוועידה בשנת 2023.
כדור הארץ לא מחכה
(תיעוד: גרינפיס)
לצד ההכנות לוועידת האקלים, גם השבוע היינו עדים לתופעות מזג אוויר קיצוני ברחבי העולם, המלמדות על חומרת המצב והסיכונים הניצבים בפנינו בשל החרפת משבר האקלים. בפיליפינים, הציפו שיטפונות ענק את מדינת האיים בעקבות הסופה הטרופית ׳קריסטין' (טרמי), כאשר ביממה אחת ירדו גשמים בהיקף של חודש וגרמו לנזקים כבדים לגשרים, כבישים ושטחים חקלאיים, כמו גם למותם של לפחות 100 איש ולנעדרים רבים. מיד לאחר קריסטין, היכתה סופה נוספת באי, מה שגרם לקריסה של שירותי החילוץ והסיוע באי, המנוסים במצבי חירום מסוג זה. בפיליפינים ראינו שוב את העוצמה והתדירות של אירועי מזג אוויר קיצוני, שהחריפו בשל משבר האקלים. במקביל, גם במזרח ספרד ובעיר ולנסיה ראינו שטפונות ומפולות, שגרמו למוות והרס רב באזור בשל גשם עז, ששוב הוריד כמות של חודש שלם בפחות מיממה.
מוועידת האקלים באזרבייג׳ן ועד לביטחון אנרגטי בישראל – כיצד נוגע משבר האקלים לעתיד של כולנו?
הצטרפו אלינו לוובינר לקראת ועידת האקלים ה-29 של האו"ם, בו נצלול יחד למשבר האקלים והשפעותיו הקיצוניות במהלך השנה האחרונה, נבין מה תפקידה של הוועידה במאבק הגלובלי בהתמודדות עם השלכות שינויי האקלים, ונכיר את הדינמיקה הגיאו-פוליטית, שמלווה את הדיונים השנה. נציג את המאבק המקומי של גרינפיס בישראל, כולל העדכונים סביב העתירה שלנו בבג"ץ נגד הרחבת חיפושי הגז בים התיכון, ונזמין אתכם לקחת חלק פעיל בשטח בקידום מאבק משפטי היסטורי למען עתיד נקי, בטוח וצודק לישראל.
יום ד׳ 06/11/24, שעה 19:00, קישור
לא קונות, מחליפות!
שיתוף הפעולה בין גרינפיס ישראל ועמותת 'גינות קהילה בישראל', נמשך והוביל להמשך הפעילויות לקידום אופנה מקיימת, חברתית ומקומית. במהלך חודש נובמבר נקיים אירועי החלפה של בגדים יד-שנייה בגינות קהילתיות ברחבי הארץ, שישלבו סביבה, אופנה וקהילה. דווקא בתקופה קשה זו, אנו מעוניינים לקדם תרבות אופנה מקיימת וסולידרית בישראל. רוצים להתעדכן ולבדוק איזה אירוע יתקיים קרוב לביתכם?
לשים קץ לפארסה של חוק ההסדרים
ליד הבית שגרתי בו עד לפני כמה שנים, היה מרחב פתוח של שלושה או ארבעה דונם. על מקצתו הייתה גינה קהילתית, והשאר היה מלא בעשבים. פעמיים בשנה, בסתיו ובאביב, היה האזור לובש צבעים מרהיבים להנאת כל הצופים בו.
לאחרונה כל זה נהרס לטובת בנייה של פארק עם מתקנים ודשא, חלקו סינתטי. ואני נושך שפתיים: איך יכירו הילדים שלנו את ערך הטבע, אם כל הזמן הורסים אותו? האם הטבע הוא כל כך בלתי נסבל, שצריך למחוק אותו ולעשות תחתיו משהו אנושי, רק אנושי, עם שלד של פלדה ופלסטיק שיוצא הישר מהמפעל?
בדיוק עם הסוגיה הזו אנחנו מתמודדים – שוב – בחוק ההסדרים שעולה לדיון בימים אלה. חוק ההסדרים הוא מנהג חקיקתי שנהוג מ-1985, במסגרתו משרד האוצר מעביר עם תקציב המדינה חוק הכולל אין ספור צעדים בכל תחומי החיים שלנו. למרות תפיסותיהם ומטרותיהם של משרדי הממשלה השונים, הכל נפתח מחדש ועומד למשא ומתן מול עמדותיו הנוקשות של משרד האוצר והעומד בראשו בעת קידום חוק ההסדרים.
המציאות הזו הרסנית במיוחד לטבע: אחד הסעיפים בחוק ההסדרים של השנה הוא צמצום ב-50% של תקציבה של הקרן לשטחים פתוחים – המוזנת מרווחי רשות מקרקעי ישראל, לטובת פיתוח נופש ופנאי. פחות קשר עם הטבע, יותר בילוי. כאילו שזה סותר.
הדוגמא הזו היא אחת מני רבות. משרד האוצר דוגל בגישה כלכלית המתעדפת רווחים מידיים, אך מתעלם מהשלכותיה ארוכות הטווח. מתחם בילוי בטח יביא לעוד חנויות ולעוד צרכנות, לעומת שיקום של נחל שחוץ מעגלת קפה צנועה, הטבע הוא האטרקציה המרכזית בו, וההכנסה ממנו בהתאם.
בנוסף, המשרד מתעדף בתוכניתו תחנות כוח גזיות מזהמות על פני תמריצים לאנרגיה מתחדשת, מצמצם הטבות מס לרוכשים כלי רכב מזהמים פחות ופוגע משמעותית בהשגת יעדיו של המשרד להגנת הסביבה בכל הקשור לצמצום פסולת המועברת להטמנה – אחד המפגעים הסביבתיים הגדולים בישראל. כשהוא כבר עוסק באנרגיה סולארית, האוצר מתעדף חוות סולאריות קרקעיות הזוללות את משאבי הטבע המעטים שעוד יש לנו, תוך התעלמות מהאוצר הגלום בפיתוח סולארי ואגירה בתוך הערים, היכן שצורכים את החשמל שכל כך מתאמצים לייצר.כך, זורק האוצר כלאחר יד את כל המאמצים שנעשו מימיה של השרה גילה גמליאל, בקידום כלכלה מעגלית וצמצום פסולת במקור. בעוד המשרד להגנת הסביבה מבקש להשקיע על מנת להפוך את הפסולת לבעלת ערך, בהשבת אנרגיה ובמיחזור, האוצר חושב על הטמנה כדרך הזולה ביותר בטווח המיידי, תוך סיכון השטחים הפתוחים והטבעת ישראל בזבל. כנראה שסמוטריץ׳ ושות', שסביר שאינם מטיילים ברגל בארצנו היפה, לא שיננו מספיק את האמרה: על הזול משלמים ביוקר.
יש לצוותי האוצר גם הצעות ראויות מבחינה סביבתית. אבל הרוח הכללית וההצעות שנמצאות במסמך מרעות עם הטבע והסביבה יותר מאשר מיטיבות עימם. הגיע הזמן לשים קץ לפארסה השנתית שבמסגרתה כל משרד ממשלתי נכנס לדריכות ומתרפס מול האוצר המתנהל ביהירות כאילו ברא את העולם והקים את המדינה.
ד"ר יונתן אייקנבאום, מנהל גרינפיס ישראל
האזנה מומלצת לסופ״ש
בפודקאסט ״פרשת דרכים״ בשיחה של רחל עזריה עם ד"ר יונתן אייקנבאום על פרשת נח, תפקידי האדם ושמירת הטבע:
השבוע מסביב לעולם
עכשיו הזמן לעזור לכדור הגדול ב-5 ש"ח לחודש בלבד!
(תיעוד: רועי גליץ, שגריר גרינפיס ישראל)
הרבה דברים קורים אצלנו בתחום המאבקים הסביבתיים, ולך יש הזדמנות לקחת בהם חלק ולעזור לנו להגן על כדור הארץ, הסביבה והבריאות של כולנו – המשימה החשובה ביותר לקיומנו.
מעגלים רבים כבר הצטרפו לשורותינו והם מעתה חברים בארגון גרינפיס. עכשיו זה הזמן להצטרף אליהם!
באמצעות העיגול הקטן של האגורות שלכם לשקל הקרוב, תוכלו לסייע לפעילות שלנו להתקיים ולהתרחב.
לדוגמה: קנית ב-9.80 ₪? שילמת 10 ₪ ותרמת לגרינפיס ישראל 20 אג’! סכום התרומה הממוצע לחודש עומד על 5-3 שקלים בסך הכול.
התרומה שלך תסייע לנו לקיים מחאות ומאבקים פרלמנטריים ומשפטיים, לקדם מחקרים, לחשוף שקרים, להגיש תביעות משפטיות, לבצע פעולות מחאה, אקטיביזם סביבתי ועוד, למען בעלי החיים שלא יכולים להשמיע את קולם ו- למען כולנו.
תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל
