זה הורג 5,510 ישראלים כל שנה

זיהום האוויר בישראל הורג יותר משחשבנו: הרבה יותר

דוח חדש, משותף למשרד הבריאות ולמשרד להגנת הסביבה, שמתפרסם לקראת סוף השבוע, חושף כי בישראל מתרחשים מדי שנה יותר מ-5,000 מקרי מוות מוקדם כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר – כך לפי הערכת המשרדים בהתבסס על נתוני הזיהום והתחלואה לשנים 2023-2015.  

הגורם העיקרי לתמותה מוקדמת, הקשורה לזיהום אוויר, הם חלקיקים נשימים עדינים (PM2.5), שקוטרם קטן מ-2.5 מיקרון, אשר חודרים בקלות למערכת הנשימה. שני גורמים משמעותיים נוספים הם אוזון וחנקן דו-חמצני – גזים מזהמים הנפלטים ממגוון מקורות, ובהם שריפת דלקי מאובנים, אבק טבעי, דשנים, חומרי הדברה, זיהום מתחבורה ועוד.

הנתונים, אשר גבוהים פי שניים מההערכות הקודמות, מתאפיינים, לפי מומחים שונים, בהערכת חסר. ישראל חורגת בהרבה מיעדי זיהום האוויר של ארגון הבריאות העולמית ואנו עדים מדי יום למחדלי הפיקוח והאכיפה הסביבתית, שנמנעת מלהשתמש בכלים העומדים לרשותה בחוק, כמו הכרזה על אזור מוכה זיהום אוויר, לצד הכישלון החרוץ במעבר לאנרגיה מתחדשת ונקייה, בטיפול במשבר הפסולת, במעבר לתחבורה נקייה ועוד. אנו אף חוזרים ומתריעים על כך. הממצאים החדשים מחייבים את הציבור ונבחריו לפעול להפחתת זיהום האוויר ולהבין שעיסוק בנושאים סביבתיים אלה ואחרים אינו ״טרלול פרוגרסיבי״ כי אם דיני נפשות. 

למאבק בזיהום האוויר לתמיכה במאבק

הזיהום רק יחריף: הממשלה מעוניינת להאריך את השימוש בפחם בעשור

בשנת 2018 חגגנו בגרינפיס ישראל ניצחון במאבק הארוך והמטלטל, במאבק שהובלנו לסגירת המפעל המזהם ביותר בישראל – היחידות הפחמיות הישנות והמזהמות של חדרה, יחידות 4-1 של "אורות רבין". ההכרזה של שר האנרגיה דאז, יובל שטייניץ, קבעה שמדינת ישראל תפסיק להשתמש בפחם עד סוף שנת 2025.

בשנים האחרונות נוכחנו לדעת פעם נוספת שהצהרות לחוד – ומציאות לחוד. היחידות הפחמיות (יחידות 4-1) בתחנת הכוח "אורות רבין" שבחדרה היו אמורות להיסגר כבר ביוני 2022, אך סגירתן מתעכבת שוב ושוב מטעמים שונים. אי אפשר להתעלם מהעובדה שתחנת הכוח "אורות רבין", המפעל המזהם ביותר בישראל, גורמת לתמותה מוקדמת של למעלה מ-300 איש מדי שנה, והעלויות הישירות מהמשך השימוש בפחם ביחידות אלה נאמד בכ-1.5 מיליארד בכל שנה.

לאחרונה, נודע לנו, במכתב שפורסם על ידי חברת ניהול מערכת החשמל "נגה", שהממשלה החלה לדון באפשרות לדחות את תאריך היעד להפסקת פעילות היחידות הפחמיות 4-1, משנת 2026 לשנת 2035 – כמעט עשור! המבקשים לדחות את הפסקת השימוש בפחם טוענים, כי הסיבה לכך היא שמירה על הביטחון האנרגטי, עקב האיומים על משק החשמל, ובאופן ספציפי – על אסדות הגז, מה שמצריך את המשך יבוא הפחם לצורך גיוון מקורות.

עם זאת, ההסתמכות על תחנות כוח בחדרה ובאשקלון, שהוקמו במאה שעברה, אשר קולטות פחם, המגיע בספינות דרך הים, ואשר ספגו איומים זהים לאלה של אסדות הגז במהלך המלחמה – היא פתרון עגום ליצירת ביטחון אנרגטי בישראל.

אם השיקול הוא אכן גיוון מקורות האנרגיה של המצב הביטחוני – כדאי שבמקום להתבסס על שתי תחנות ישנות, מזהמות, מטרות פגיעות בלב ערים גדולות בישראל – תקדם ממשלת ישראל פריסה של עשרות מתקנים סולאריים ברחבי הארץ, בשילוב מתקני אגירה, תפעל להטמעת התייעלות אנרגטית ותסיר חסמים, שמונעים היום מהמהפכה הסולארית להתפשט ברחבי הארץ.

גרינפיס תובע את הממשלה

דור האקלים תובע את הממשלה על הפרת הסכם האקלים הבינלאומי

אני רוצה לעזור

שיאים חדשים באירופה: 48% מהחשמל ממתחדשות

אל מול מחדל הפחם המתמשך בישראל ונתוני התמותה המחרידים מזיהום אוויר, דלקי המאובנים מאבדים את האחיזה במשק האנרגיה האירופי. נתונים חדשים, שהתפרסמו השבוע, חושפים שהאיחוד האירופי ייצר בשנה שחלפה 48% מאנרגיה מתחדשת: רוח,
רוח ושמש זה 28% מדלקי מאובנים. פורטוגל ייצרה 63% חשמל נקי, ספרד 57%, אוסטריה ושבדיה 88% ודנמרק 80%.

ישראל היא לא רק אחד המקומות השמשיים בעולם, אלא גם כישלון בינלאומי בלקחת את המשאב האדיר והחינמי הזה – ולהפוך אותו לחשמל. הכישלון הישראלי הזה נובע מהעדפת רווחי טייקונים ומחשבה מיושנת, על פני רווחת האזרחים והטבע. בניגוד לשקרים של ברוני הדלקים, השימוש בגז הטבעי ירד זו השנה החמישית ברציפות באירופה, והמלחמה באוקראינה רק האיצה את המעבר למתחדשות ואת הפחתת התלות בדלקים מזהמים. הטכנולוגיה כבר כאן וגם השמש – רק נשאר לקבל את ההחלטות הנכונות לטובת הכלל.

!RESIST

האם הטראמפ של 2025 יהיה שונה מזה של 2017 בתחום הסביבתי? בינתיים מצטברות העדויות שלא יהיה שום שינוי: יציאה מהסכמי פריז, עידוד קידוחי נפט וגז בכל מחיר, דה-רגולציה סביבתית שתטיב עם התעשייה על חשבון האינטרס הציבורי. האם צעדים אלה מעידים על תחילתו של עידן שחור להגנה על הטבע ועל האקלים?

התשובה מורכבת. קודם כל אפשר להתעודד מעט. לא כל מה שהוא מצהיר הוא יקיים, לא כל שכן בתחום הסביבה, שבו יש מנופי התקדמות גם ברמה של כל מדינה ומדינה מבין 50 המדינות המרכיבות את ארה"ב. יתרה מזו, בתחום האנרגיה הזמן פועל נגד אנרגיות העבר. מחירי הסולארי, הרוח והאגירה ממשיכים לצנוח, בעוד שדווקא האמינות נוסקת, בין היתר בזכות הלמידה המצטברת ברחבי העולם. אין כל ספק, שאנחנו לא צפויים לשוב לעידן שבו הנפט, הגז והפחם שולטים ביד רמה.

ובכל זאת, פרוייקטים הרסניים יקודמו, וקידוחים חדשים ביבשה ובים עלולים לגרום לעודף פליטות משמעותי ולעיכוב במאבק נגד החרפת משבר האקלים. עם טראמפ אנחנו מבזבזים שנים חשובות. שנים של פליטות גזי חממה שהיה אפשר למנוע. שנים של העלאת מודעות שעלולות לרדת לטמיון.

מה נעשה אל מול זה? קודם כל נבין כי זו איננה בעיה אמריקאית כי אם בינלאומית, והיא קשורה אלינו ביתר שאת בישראל. בל נשבה בקסמיו של היושב על הכיסא בחדר הסגלגל לאור אהדתו המוצהרת לישראל. בל ניכנע לטראמפיזציה של הרוח ושל החברה שלנו. קיימת נטייה לאמץ כל פיסת שיח של מי שאוהד את ישראל, כולל שלילת מדע האקלים ברמה הבסיסית ביותר. לזה עלינו להתנגד בכל תוקף.

בשנים האחרונות הקיטוב הולך ומחריף. לקיטוב הזה ביטויים רבים, אך שניים רלוונטיים מאוד לעתיד המאבקים הסביבתיים. ביטוי מובהק של הקיטוב ראינו השנה במחנה הפרוגרסיבי, עם עיסוק גובר של התנועה הסביבתית העולמית בסכסוך הישראלי-פלסטיני ונטישה של שיח מורכב, מכבד וחומל.

מנגד, ביטוי מובהק של הקיטוב במחנה השמרני הוא אימוץ התזות של מכחישני אקלים וזלזול במדע. אדם שמרן הפך להיות אדם שבמקרה הטוב, מפקפק באמינות המדע כשהוא מתאר את תופעת התחממות כדור הארץ בעקבות פליטות גזי חממה. מסוכן במיוחד הקוקטייל בין שתי התופעות הללו, כאשר העמדה של חלק מהתנועה הפרוגרסיבית בעולם, דוחפת את הציבור השמרני לזלזל עוד יותר במדע האקלים שמוצג כמדע פוליטי. תמונות של ישראלים שהצטלמו עם מלא קשיות בפה בעקבות דבריה של פעילת הסביבה גרטה טונברג על מלחמת ישראל-עזה, מדגימה בדיוק את זה.

הכהונה הנוכחית של טראמפ נושאת סיכון עצום למעמד המדע, המעורער גם כך. כדי להציל את המאבק להגנה על הטבע ועל האקלים ולא לבזבז שנים יקרות, התשובה שלנו צריכה להיות מושתתת על חיזוק ערכי המדע. בזמן של מים סוערים אלה, עלינו לחזור ליסודות הבסיסיים ביותר. אנחנו נאבקים במשבר האקלים לא כי בא לנו או כי אנחנו חבורה פאנטית. אלא כי השתכנענו מהראיות המדעיות הרבות והמוצקות: מדידת עליית הטמפרטורה בעשורים האחרונים, סטטיסטיקות של ריבוי אירועי חום וגשם קיצוניים, מעקב אחרי ריכוזי גזי החממה העיקריים בעשורים האחרונים באופן ישיר ובמאות אלפי השנים האחרונים באמצעות ניתוח הקרח ומאובנים, מעקב אחר חומציות המים ועוד ועוד. אנחנו גם השתכנענו ממה שהמדע הוכיח שאינו לא נכון: פעילות השמש לא מסבירה את שינויי האקלים שאנחנו חווים, וכן לא תופעות טבעיות אחרות.

מצב החירום האקלימי מחייב פוליטיקה אחרת, כזו שמבינה עובדות ורואה רחוק. זה לא המקרה. אבל זו לא סיבה להתייאש. אדרבה, זה הזמן להגיד RESIST!

כבוד לישראל: צלם הטבע רועי גליץ זכה בתחרות יוקרתית

צלם הטבע המעוטר ושגריר גרינפיס רועי גליץ, זכה בעת האחרונה בתחרות צילום בינלאומית יוקרתית בקטגוריית ״כדור הארץ: נופים, אקלים ומים״ עם סדרת תמונות מהקוטב הצפוני. פאנל השופטים המקצועי בחר זוכים לקטגוריות השונות מתוך 20,000 תמונות, שנשלחו על ידי מתמודדים מ-150 מדינות. 

״(גליץ) לכד באופן מושלם את התמה של נוף, אקלים ומים עם נקודת מבט שונה על סביבה שניצבת בפני איום קיומי״, נימקו חבר השופטים את הבחירה בסדרת התמונות מהקוטב הצפוני של צלם הטבע. זה למעלה משני עשורים שרועי גליץ מגיע לנקודות המרוחקות ביותר על פני כדור הארץ, ומצליח ללכוד תיעוד עוצר נשימה של חיות בר בסביבת המחייה הטבעית שלהם. התמונות של גליץ לא רק מציגות את עולם החי ופלאי הטבע, אלא גם משמשות ככלי עוצמתי ומעורר השראה לפעולה סביבתית והעלאת המודעות להשפעות שינויי האקלים.

יישר כח רועי! 

הים התיכון – מציאות של ים מתחמם ומלא בפלסטיק

דוח הניטור הלאומי של הים התיכון התפרסם שלשום, ובו שפע של חדשות רעות מבית. הדוח, שהוכן על ידי המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והתשתיות והמכון לחקר ימים ואגמים, מציג תמונה מדאיגה על מצב מזרח הים התיכון. מהנתונים עולה, כי מזרח הים התיכון מתחמם בקצב כמעט כפול מהממוצע העולמי, 0.12 מעלות בשנה, וגם מפלס הים עולה מהר יותר: 4.7 מ״מ בשנה לעומת 3.4 מ״מ. סך הכל, בין השנים 2023-1992, עלה מפלס מזרח הים התיכון בכ-15 ס״מ. נוסף על כך, נמשכות מגמת החמצת הים בשל עליית הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה ובמים, וכן העלייה האיטית במליחות מי הים.

בכל הנוגע למגוון הביולוגי, שינויים רבים התרחשו בחי והצומח של חופי ישראל, בשל השפעת האדם (זיהום, דיג יתר, מינים פולשים) או בשל השפעות משבר האקלים. למעלה ממחצית השלל שעלה ברשת הדיגום של החוקרים היו מינים פולשים בהם דגים, קיפודי ים ואצות, כאשר שני מינים מקומיים – מולית אדומה ושישן משורטט – בלטו בהיעדרם. חלה עלייה מחודשת בריכוזי הכספית בדגי המאכל במפרץ, וחלק מנחלי החוף ממשיכים להכיל ריכוזים חריגים של מתכות וחומרי דשן. כל נחלי החוף כיום, מוגדרים במצב זיהום בינוני.

ים של בדלי סיגריות וכוסות חד פעמיות 

אם כל זה לא היה מספיק, החוקרים גילו, כבכל שנה, אחוזים גבוהים של פסולת פלסטיק – הן בחופים והן בים. פלסטיק מהווה כ-60% מהפסולת החופית בחופים הדרומיים, ובמרכז ובצפון נתון זה מגיע אף לכ-90%. הפריטים השכיחים ביותר הם בדלי סיגריות וכוסות חד-פעמיות. גם ריכוז חלקיקי המיקרופלסטיק, הצפים בתחנות הרדודות, היה גבוה משמעותית מריכוזים במערב הים התיכון – 1.2 פריטים למ״ר לעומת כ-0.7 באיטליה. הממצא המעציב ביותר נוגע לצבי הים: ב-79% מהצבים שנבדקו בשנים 2023-2020, נמצאה פסולת פלסטיק במערכת העיכול. מספר חלקיקי הפלסטיק נע בין מאות לאלפי חלקיקים לצב.

אין תחליף לים בריא. בעוד שלהשפעות משבר האקלים על הים אין פתרון מהיר, אנחנו יכולים ומוכרחים להפחית את הלחץ האנושי על הים שנובע ממגוון איומים, בהם דיג יתר, זיהום תעשייתי, פלסטיק וכמובן – קידוחי גז ושינוע נפט במפרץ אילת.

עוצרים את מגיפת הפלסטיק אני רוצה לעזור

השבוע מסביב לעולם

עכשיו הזמן לעזור לכדור הגדול ב-5 ש"ח לחודש בלבד!

הרבה דברים קורים אצלנו בתחום המאבקים הסביבתיים, ולך יש הזדמנות לקחת בהם חלק ולעזור לנו להגן על כדור הארץ, הסביבה והבריאות של כולנו – המשימה החשובה ביותר לקיומנו.

מעגלים רבים כבר הצטרפו לשורותינו והם מעתה חברים בארגון גרינפיס. עכשיו זה הזמן להצטרף אליהם! 

באמצעות העיגול הקטן של האגורות שלכם לשקל הקרוב, תוכלו לסייע לפעילות שלנו להתקיים ולהתרחב. 

לדוגמה: קנית ב-9.80 ₪? שילמת 10 ₪ ותרמת לגרינפיס ישראל 20 אג’! סכום התרומה הממוצע לחודש עומד על 5-3 שקלים בסך הכול. 

התרומה שלך תסייע לנו לקיים מחאות ומאבקים פרלמנטריים ומשפטיים, לקדם מחקרים, לחשוף שקרים, להגיש תביעות משפטיות, לבצע פעולות מחאה, אקטיביזם סביבתי ועוד, למען בעלי החיים שלא יכולים להשמיע את קולם ו- למען כולנו.

מעגלים לטובה

כמה שקלים בודדים בחודש עבור תמיכה בכל המאבקים של גרינפיס ישראל

הצטרפות

תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב

לקבלת כל העדכונים שלנו למייל