חוות שרתים

המחטף 1: חוות שרתים על חשבון הטבע והאדם

עדת הפנים והגנת הסביבה אישרה אתמול (א') לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שמטרתה לקדם הקמת חוות שרתים המיועדות לשימושי בינה מלאכותית במסלול תכנוני של תשתית לאומית, על אף שמדובר ביוזמות פרטיות. גרינפיס ישראל מתנגד למהלך שמעניק עדיפות לאינטרסים של תאגידי טכנולוגיה גדולים על פני האינטרס הציבורי, מבלי שנקבעו מנגנונים מחייבים שיבטיחו הגנה על משק החשמל ומשק המים, על השטחים הפתוחים ועל בריאות הציבור.

גרינפיס ישראל אינו מתנגד לטכנולוגיית בינה מלאכותית. להפך, ל־ הבינה המלאכותית יש פוטנציאל משמעותי לקידום מחקר אקלימי, ניטור סביבתי, ניתוח נתונים ושיפור קבלת ההחלטות בתחומי הסביבה והאקלים. אך כמו כל מהפכה טכנולוגית, גם מהפכת הבינה המלאכותית חייבת להתקדם במסגרת רגולציה אחראית, שקופה ובת־קיימא, ולא על חשבון משאבי הטבע והציבור.

2.5 מיליארד ליטר וצריכת חשמל כמו של נס ציונה

החוק שאושר מתייחס בעיקר להאצת הליכי התכנון, אך אינו קובע דרישות סביבתיות מחייבות. חוות שרתים הן מתקנים המנצלים כמויות אדירות של משאבים: חוות שרתים אחת בהספק של 100 מגה-ואט יכולה לצרוך כ־2.5 מיליארד ליטר מים בשנה – כמות הדומה לצריכה השנתית של כ־80 אלף תושבים. נוסף על כך, מתקנים כאלה עלולים להגביר את תופעת "איי החום" העירוניים, להעמיס על רשת החשמל ולדחוק השקעות הנדרשות למעבר לאנרגיה מתחדשת.

במיוחד מדאיגה העובדה שהחוק מאפשר קידום של עד עשר חוות שרתים חדשות בשנה, כאשר כל חווה חייבת להיות בהספק של לפחות 50 מגה-ואט. משמעות הדבר היא תוספת ביקוש פוטנציאלית של מאות מגה-ואט למשק החשמל מדי שנה בהיקף השווה לצריכת החשמל של עיר גדולה בישראל. ללא תכנון אנרגטי כולל, הדבר עלול להוביל להארכת חיי תחנות כוח מזהמות, לעיכוב המעבר לאנרגיות מתחדשות ולעלייה בעלויות החשמל לציבור.

אם הממשלה רואה בתשתיות הבינה המלאכותית נכס אסטרטגי לאומי, עליה לקבוע גם סטנדרטים לאומיים מחייבים. גרינפיס ישראל דורש שכל הקמה של חוות שרתים תותנה ב:

• אספקת חשמל מ־100% אנרגיה מתחדשת, בתוספת כושר ייצור חדש ולא על חשבון צרכנים אחרים.
• שימוש בקירור יבש או במים מושבים בלבד, ללא פגיעה במשק המים.
• בחינה סביבתית מלאה ושקופה של ההשפעות על החשמל, המים, האקלים ועל הקהילות המקומיות.
• העדפת שטחים מופרים ותעשייתיים והימנעות מפגיעה בשטחים פתוחים ובמערכות אקולוגיות.

המהפכה הדיגיטלית יכולה וצריכה לשרת את הציבור ואת הסביבה. אך אסור שהיא תהפוך למסלול עוקף תכנון ולצ'ק פתוח לתאגידי הטכנולוגיה. ישראל זקוקה למדיניות AI אחראית ובת־קיימא, לא למחטף תכנוני שיגיע עם חשבון סביבתי וכלכלי כבד שהציבור יאלץ לשלם.

?המחטף 2: הסוף לתסקירים סביבתיים

דו"ח חדש של גרינפיס בינלאומי חושף בעזרת בדיקות מעבדה עצמאיות את החשיפה של תינוקותהמועצה הארצית לתכנון ולבנייה תדון בשבוע הבא בהצעה דרמטית של מינהל התכנון, שמבקש להפקיע מהמשרד להגנת הסביבה את הסמכות לקבוע הנחיות ספציפיות לתסקירי השפעה סביבתית. במקום בדיקות עומק מקצועיות המותאמות למאפיינים של כל פרויקט, המינהל דוחף לאימוץ נוסח "גנרי" ומצומצם. המשמעות בשטח: פגיעה קשה בכלי המרכזי שמונע זיהום אוויר, מפגעי פסולת והרס שטחים פתוחים עוד בשלבי התכנון.

תסקירי ההשפעה על הסביבה הם הקו המגן האחרון של הטבע ושל בריאות הציבור מפני דורסנות של פרויקטי תשתית ענקיים. כיום, המשרד להגנת הסביבה הוא זה שמכתיב את הדרישות המקצועיות ומחייב את היזמים לבחון חלופות פחות מזיקות. אלא שבשנים האחרונות, אנו עדים למגמה מתמשכת של החלשת המשרד ולנסיונות לעקוף אותו – ממש כמו במקרה של רא״ם ומיזם פצלי השמן ליד המלח. כעת מנצל מינהל התכנון את מצוקת כוח האדם בו, כדי לייצר מסלול עוקף להגנת הסביבה – תחת הכותרת של "ייעול והאצת הליכים".

האינטרס הציבורי בסכנה 

ניתוח ההנחיות חושף פערים תהומיים. בעוד המשרד להגנת הסביבה דורש בדיקות מחמירות ומפורטות, ההצעה של מינהל התכנון מורכבת מאמירות כלליות ומסמוס של חובת בחינת החלופות (כמו במקרה של סלילת כבישי ענק). ארגוני הסביבה מזהירים כי המהלך יהפוך את המשרד להגנת הסביבה לחותמת גומי בלבד. אנחנו בגרינפיס מבהירים: פיתוח תשתיות לא יכול לבוא על חשבון הבריאות של כולנו. נמשיך לעקוב מקרוב ולבלום את הניסיון להקריב את העתיד הסביבתי של ישראל לטובת אינטרסים קצרי טווח.

הגז-לייט נמשך

השבוע משרד האנרגיה הכריז באופן רשמי על תחילתו של המכרז החמישי לחיפושי גז ונפט בים התיכון. גרינפיס ישראל מתנגד להחלטה מכיוון שאנחנו בעיצומו של משבר אקלים מחריף, ובעוד ישראל חתומה על הסכם פריז ומחויבת להפחתת פליטות – הממשלה ממשיכה לקדם הרחבת חיפושי דלקים פוסיליים, במקום להשקיע את מלוא המאמצים בהסרת החסמים שמעכבים את המעבר לאנרגיות מתחדשות. ישראל היא אחת המדינות בעלות פוטנציאל האנרגיה הסולארית הגבוה ביותר בעולם, אך במקום לנצל יתרון זה ולבנות משק אנרגיה נקי, מבוזר ובטוח יותר, היא ממשיכה להעמיק את התלות בגז.

המכרז החמישי גם חושף את הסתירה העמוקה במדיניות האנרגיה של הממשלה. מצד אחד מקודמות עסקאות ייצוא גז בהיקפים חסרי תקדים, ומצד שני מבקר המדינה מזהיר כי ישראל עלולה לאבד את עצמאותה האנרגטית בתוך 22 שנה בשל מחסור עתידי בגז, עלייה בביקושי החשמל והיעדר יכולת אחסון לשעת חירום. לאחר שסבבי החיפושים הקודמים לא הובילו לתגליות משמעותיות, נשאלת השאלה מדוע יש צורך במכרז נוסף. נראה כי מטרתו המרכזית היא לייצר מצג של שפע עתידי שיצדיק את המשך הרחבת ייצוא הגז, למרות האזהרות הגוברות לגבי ביטחונה האנרגטי של ישראל. במקום להתמודד עם הסיכונים ארוכי הטווח של מדיניות הייצוא ועם העלייה הצפויה בביקושי החשמל כתוצאה מגידול האוכלוסייה, חישמול התחבורה, חוות שרתים ומשבר האקלים – הממשלה ממשיכה להמר על הרחבת משק הגז. ביטחון אנרגטי אמיתי לא יושג באמצעות עוד קידוחים, אלא באמצעות השקעה מסיבית באנרגיות מתחדשות, אגירת אנרגיה והתייעלות אנרגטית.!

משבר האקלים עד כאן: גרינפיס תובע את הממשלה

אנו נמצאים ברגעים קריטיים ואין לנו יותר זמן לבזבז. זהו מאבק על צדק: לטובת זכותנו היסודית לגישה לטבע ולחיים מוגנים מאיומים ומן ההשלכות ההרסניות ביותר של שינויי האקלים. הזמן לסיים את עידן הדלקים, בים וביבשה, הוא עכשיו.

אני רוצה לעזור

? אז מה הופך תיאוריה, לקונספירציה

הדיון שנערך בשבוע שעבר בכנסת בנושא הנדסת אקלים עשה הרבה מאוד רעש והוביל למאות תגובות עוינות נגדנו ברשת. אז החלטנו לעשות סדר, ולהסביר למה למרות הדאגה הלגיטימית והדרישה לשקיפות, התגובות שאנחנו נתקלים בהן כבר שנים בערוצי הסושיאל שלנו הן למעשה אוסף של תאוריות קונספירציה.

אנחנו כמובן תומכים בכך שממשלות חייבות לנהוג באחריות ולוודא שפתרונות לבלימת שינויי האקלים וההתמודדות עמם מוצגים לציבור בשקיפות, ומאמינים שלהטיל ספק ולדרוש תשובות ממקבלי ההחלטות זה חשוב.

אבל משבר האקלים כבר כאן. הוא בעיה אמיתית ודחופה שמצריכה שינוי עמוק ומיידי. הדיון בקונספירציות מחזיר אותנו אחורה. הוא מעכב את קידום הפתרונות המוכחים להתמודדות עם שינויי האקלים, ועלול לשרת תעשיות מזהמות וגורמים אינטרסנטיים, המבקשים להסיט את השיח מהצורך הדחוף בבלימת פליטות גזי החממה.

אז בסרטון חדש בדקנו מה המאפיינים של תאוריות קונספירציה. מוזמנים לשפוט בעצמכם..

לצפייה בסרטון >>

 יולי ללא פלסטיק – הרצאה וסרט עם גרינפיס

 לרגל חודש הפעילויות של יולי ללא פלסטיק, גרינפיס ישראל מזמין אתכם להקרנה מודרכת ומיוחדת של הסרט הדוקומנטרי "Plastic People" – מסע דוקומנטרי עולמי בעקבות תעשיית הפלסטיק, שמאיימת על הבריאות שלנו, על הסביבה ועל הדורות הבאים. ההקרנות הקרובות ייערכו בירוחם ב־13/07, בהרצליה ב־19/07 ובבית זית ב־23/08.  כחלק מהאירוע, נציג את ממצאי התחקיר הראשון מסוגו של גרינפיס על זיהום מיקרו־פלסטיק תעשייתי בחופי ישראל, שמקורו במפעל כרמל אולפינים בחיפה, ונדבר גם על חלון ההזדמנויות  ההיסטורי לפתרון המשבר

לפרטים נוספים >>

השבוע מסביב לעולם

מה כבר אפשר לעשות היום ב-6 שקלים?

מתברר שעם 6 שקלים אפשר לעשות די הרבה. למעשה, אפשר לייצר איתם כוח אדיר, ששומר על הטבע שלנו לדורות הבאים.

כבר למעלה מ-3 שנים שאנחנו שותפים במיזם "עיגול לטובה", ויותר מ-500 אזרחים שאכפת להם הפכו דרכו לשותפים פעילים בעשייה שלנו. הקונספט פשוט: הקנייה שלכם בכרטיס האשראי מתעגלת לשקל הקרוב (קניתם ב-19.80? שילמתם 20 ש"ח?), והאגורות הבודדות עוברות ישירות להגנה על הסביבה.

הכסף הקטן שלכם הוא הכוח העצמאי שלנו. בממוצע, כל מצטרף מעגל כ-6 שקלים בלבד בחודש, סכום שכמעט לא מורגש בכיס. אבל כשהאגורות של מאות תומכים מצטברות יחד, הן הופכות למנוע שדוחף קדימה עשייה סביבתית חסרת פשרות.

התמיכה הזו מתורגמת לעשייה ישירה בשטח ולמאבקים שנוגעים לחיים ולבריאות של כולנו:

לערוך תחקירים סביבתיים; לחשוף סכנות שמוסתרות מהציבור; לעצור פרויקטים מזהמים; לשמור על הים, האוויר והיבשה ועל עולם החי; לנהל מאבקים משפטיים וציבוריים מול משרדי הממשלה ותאגידים מזהמים, לקדם מהלכים היסטוריים, כמו אמנת פלסטיק בינלאומית ושמורות טבע ימיות.

איך הופכים את העודף להשפעה חיובית? זה לוקח בדיוק 30 שניות, והתהליך בטוח לחלוטין. נכנסים לקישור כאן למטה, מזינים פרטים אישיים ורק את 4 הספרות האחרונות של כרטיס האשראי. המידע עובר בצורה מוצפנת ומאובטחת ישירות מול חברות האשראי – הנתונים לא מגיעים אלינו ואנחנו לא שומרים אותם.

זהו. מרגע זה, כל קנייה שלכם היא עוד צעד חשוב למען עולם ירוק ובריא יותר.

מעגלים לטובה

כמה שקלים בודדים בחודש עבור תמיכה בכל המאבקים של גרינפיס ישראל

הצטרפות

תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב

לקבלת כל העדכונים שלנו למייל